../images/Emo7.gifכמה חשוב להיות חלש לפעמים../images/Emo7.gif
מצטטת מתוך כתבה שקראתי הרגע, ומאד עודדה אותי, אחרי שבוע ואולי הרבה יותר מזה בעצם, של תהפוכות רגשיות כאלה ואחרות:
<....פעמים רבות הייתי אומר שכדאי להילחם באותן מחשבות הסתגרות ובריחה, ופשוט להזיז את התחת ולהמשיך הלאה. אבל היום אני רוצה לדבר על כמה חשוב להיכשל. כמה חשוב לא לעמוד בציפיות שלך מעצמך לפעמים. שהאגו, אותה דמות דמיונית מפוארת שאנחנו מפתחים על עצמנו, יחטוף סטירה. שיראה שאני לא הדמות המושלמת שהוא תמיד רוצה להיות.
מסוכן לא לטעות
כמה חשוב לא להסתיר את הכאב הזה מאחרים, או בעיקר מעצמנו, ולא לטמון את הראש בחול אחרי שנכשלת. חשוב להסכים לטעות ולהיות מוכן לא להצליח לפעמים. בעולם שאני גדלתי בו לטעות זה חיסרון: אתה חשוף כל הזמן, ואם תטעה מישהו ינצל את ההזדמנות ויפגע בך. אנשים רבים חיים תחת התחושה הזו ופועלים בהתאם. אני לא מאשים כאן חס וחלילה את הוריי האהובים או מישהו מהאנשים שגידלו אותי. זה פשוט מנהג העולם. אתה מגדל את הילד כך שילמד להגן על עצמו ולא יחשוף את הצדדים החלשים שלו. אך מסוכן גם להישאר לא-טועה-אף-פעם. אין אדם שלא טועה - אם אתה עושה דבר חדש בצורה חסרת פגמים מהרגע הראשון, כנראה שהוא לא היה חדש לך באמת. כנראה גם שלא הסתכלת טוב מספיק. במקום שאין בו טעויות אין גם למידה - הרי למידה אמיתית, אם זה תרגילים בגיאומטריה או העברת הילוכים במשאית, נראית תמיד כמו שנראה מהצד ילד שלומד ללכת - עם המון נפילות. כולם רוצים להצליח. כולנו רוצים לרוץ קדימה כל הזמן ולא לאבד שיווי משקל אפילו לשנייה, כי עלולים לדרוס אותי אחרים. ואם לא ידרסו, בטח יעקפו בגיחוך. אל תעצור לשנייה אחרת תפסיד. והאמונה הזו משותפת לרוב האנשים שתשאל ברחוב: תמיד צריך להרוויח משהו ומהר. כי אם לא, מישהו אחר ירוויח והוא יגיע לפניי לפסגה הבאה. אבל כמו שאמרנו בפעם שעברה, הפסגה הבאה לא באמת קיימת. היא רק איזשהו אופק לא קיים, מין קשת בענן שלא נגיע אליה לעולם.
בטח שאשמח לקרוא מה דעתכם
שבת מבורכת לכולנו.
מצטטת מתוך כתבה שקראתי הרגע, ומאד עודדה אותי, אחרי שבוע ואולי הרבה יותר מזה בעצם, של תהפוכות רגשיות כאלה ואחרות:
