אריאלה,
את נוסעת עכשיו לארץ הכי מקוללת בעולם, תעשי טובה- קחי איתך דגל ישראל או שתקחי ממישהו שם, וכשאת מטיילת במיידנק, או באושוויץ, ושומעת את כל הסיפורים- תחזקי את הדגל חזק, ותדעי שאת יהודיה ישראלית הכי גאה שיש. קחי בגדים חמים כי קר, ותזכרי תמיד שזה קרה, ואת דורכת על אדמה בה קרה המקרה הכי מתועב שקרה אי פעם. קחי איתך עברי, ואת השירים הכי הכי הכי עצובים שאת יכולה לקחת- תשמעי אותם ותוציאי הכל, כי יהיה הרבה להוציא. ביציאה ממידנק- בדרך לפטריית העפר- שימי את בובה אחת, תעצרי רגע לפני היציאה, תסתכלי על כל האזור הזה, תציירי לך תמונה מהשיר. במיידנק גם או באושוויץ יש ארון כזה עם כמה בובות, זה גם יזכיר לך את השיר. תשמעי אריאלה, המסע הזה- הוא חוויה של פעם בחיים. תיכנסי לזה, ממש אבל. תחווי את כל החוויות, ואני לא מדברת רק על הקשות. בלילה במלון-תשתוללי כמה שיותר, תוציאי הכל. תקחי איתן מחברת- תכתבי הכל, ממש הכל!!!! כל חוויה קטנה, קשה, טובה, שטויות שאת עושה עם חברים, הכל. ישאר לך כל כך הרבה מהמסע הזה! עוד משהו. כשתלכי ביער לופוחובה- תבקשי לעצור ליד הבור של הילדים, זה הבור הראשון מצד ימין. תעצרי שם. תציירי לך תמונה שוב, של ילדים נזרקים לשם. טוב אני לא אכנס לזה שוב, אבל אני מבקשת ממך לכאוב את הכאב שלהם כמה שיותר. גם אם נמאס לך וגם אם לא בא לך להיכנס לדיכאון- תעשי את זה בכוח. זאת החובה שלך. ואז תיהי חזקה. הכי חזקה שאפשר. ותשירי את התקווה הכי הכי הכי גאה שאת יכולה. תצעקי אותה מצידי, אני בטוחה שיהיו הרבה כאלה שיעשו את זה. עוד דבר חשוב. כשניכנסים לאוטובוס- אחרי שאת מורידה את כל השכבות- תשמחי. תצאי מהדיכאון, בכל זאת לא באים לדכא אותך. תעודדי את כל האוטובוס, תשירי במיקרופון, תשירו כולם מיחד, תביאי גיטרה- זה מה שאני עשיתי והיה מעולה. תכאבי את הכאב שלהם, תראי לבני זונות שאנחנו כאן, יש לנו מדינה, המנון,דגל,אנשים טובים, (אנשים קצת פחות טובים,) חיים-בערך, ואמנם מה שהם עשו היה-בלתי ניתן לתיאור אפילו. כל פעם אני מנסה למצוא לזה תיאור וכל פעם אני לא מצליחה, זה היה יותר מנוראי, יותר ממתועב, יותר מהכי נוראט שבעולם, יותר מלא אנושי, אבל אנחנו קיימים. זהו. תהני, תכתבי ביומן, תצלמי, תהני, תחזרי עם חוויות. ותעשי טובה- אל תצעקי הרבה במטוס! אנשים צעקו לי באוזן בשתי הטיסות וכמעט קמתי להביא להם מכות... זהו מותק, אם את צריכה עוד טיפים אני פה.
נתראה בעוד שבוע ממחר... וענבר, אני יודעת שאת טסה יום אחרי- אז שיהיה טוב
