זקוק לעידוד

[lambchop]

../images/Emo7.gifזקוק לעידוד

שלום לחברה המנוסים יותר אני נמצא על סף גירושין ויש לנו ילד משותף בן שנה ו 3 חודשים הילד כרגע סובל מחרדת נטישה בעקבות הפרידה שלי ושל אשתי . בגדול אין לי בעיה להתמודד עם הפרידה מה שהכי מציק לי זה הילד איך מתמודדים עם זה? פשוט כואב לי הלב כל פעם שאני עוזב את הבית ומשאיר אותו עם אמא שלו בזמן שהוא בוכה ורוצה להיות איתי. בכלל בגדול איך מסתדרים במצב כזה גם לי קשה באותה מידה לעזוב את הילד מבחינתי לראות אותו 24 שעות ביממה אבל במצב הנתון זה בלתי אפשרי מה לעשות ספרו לי תודה מראש

 

[antigone]

וואו! באמת קשה, אבל לא יודעת ...

לומר אם הפרידה יותר קשה כשהם ילדים קטנים או כאשר הם גדלים ומבינים יותר???

אין ספק שהמראה של בנך שבוכה קשה לך וקורע את הלב, אבל ספק אם הוא מבין את המצב ברמה שאתה חושב, אוליי הוא פשוט בוכה כי הוא רוצה לצאת עם אבא שלו, ומיד משהו אחר ,צעצוע יסיח את דעתו והעינין ישכח לזמן מה... אל תקח את זה יותר קשה ממה שזה, תשתדל לתת לו שעות איכות ביחד .. ומה אגיד לך, הדברים לא יותר ורודים בגיל ההתבגרות

, אז תתנחם בזה.. ברוך הבא אמרתי???? בהצלחה

 

[lambchop]

תודה רבה בהחלט מעודד יום טוב

 

[ניצת שושן]

ברוך הבא

חושבת שהדבר הכי חשוב שתדע הוא כי גיל שנה ושלושה חדשים הוא גיל בו כלל הילדים סובלים מחרדת נטישה. מנחם? אולי לא בדיוק אבל לפחות הסר מעצמך אחריות על החרדה שלו. מה לעשות? במצב בו אתם נתונים האפשרויות הם הסדרי ביקור מרובים ככל האפשר בזמנים קבועים עם הרגלים קבועים בזמנים אלו המסגרת היא זו שתעזור לילד להתמודד בצורה קלה יותר עם הפרדה, הוא יפנים וידע שכל פרדה מביאה עמה ציפיה לפגישה הבאה שתתרחש. רק סדר קבוע יקנה לו את הבטחון לו הוא זקוק בשלב זה. בהצלחה איש

 

[lambchop]

שוב אני מודה לכם מקרב לב

נחמד לדעת שיש אנשים שמקשיבים ואכפת