../images/Emo7.gifהלך עוד חודש, בעצם אולי כמה...
אחרי שאיבה לא החזירו-גירויי יתר... סוף סוף עיכלתי את זה.אז חיכיתי וציפיתי לחודש הזה כ"כ. אבל מה
עכשיו במקום עוברונציק יש לי ציסטה של שני סמ וE2 שרק עולה... אז החזרת קרטיבים החודש לא תהיה והלך גם החודש. אוטוטו מילואים... ואני מרגישה כמו חייל במשחק בו מישהו אחר משחק בי. אני יודעת שבאמת יש שחקן שם למעלה,וכל עכבה לטובה וזה ודאי בסופו של דבר לטובתנו,אני יודעת, ויש לי אמונה, ולא רק בחתימה למטה
אבל זה קשה... אפילו אין לי השבועיים המתישים של ההמתנה והציפייה. (לא להאמין איך אני מתגעגעת לשבועיים המחרפנים האלו...)
אוף, נתנו לי להחליט אם לקחת כדורים כדי לוודא שלחודש הבא היא (הציסטונת) תיעלם או לקוות שזה יקרה לבד... כנראה אני אעשה עוד בדיקות דם וUS כדי לנבות להבין מה המגמה שלה ואז אם ממש לא תיעלם לבד- אקח כדורים. אוף, מה עדיף? הציפיה המתישה או לדעת מראש על בא המכשפה? מבחינתי למה לא ללכת על החזרה טבעית? הסיכויים כ"כ קטנים?! לא חבל על חודש?! מצד שני יותר חבל על המתוקים שלי שבמקרר ... אתן הייתן מתעקשות על החזרה טבעית
רוצה לציין שבאופן טבעי אצלי הרירית טובה, (מחלקת זרע) אבל אולי בגלל הציסטה הפעם היא לא תתפתח יפה. אני, שמנסה לעכל את הנתונים.
