דרוש חבר

[אבן החן]

../images/Emo7.gifדרוש חבר

היום באתי הביתה ובני הקטן קיבל אותי עם ההודעה הבאה: "חשבתי לי לפרסם מודעה שאני רוצה חבר כי אין לי חברים".....

 

[zivadina]

איזה חמוד. בן כמה הוא?

 

[b a r b a i m a]

חמוד....בשבילך זו נורה לעזור לילד

לרכוש חברים גם הבן שלי היה במצבים דומים - ועבדנו קש שלנות את זה אשמח לשוחח איתך במסרים על הנושא

 

[אבן החן]

אני דוקא לא חשבתי "חמוד"-אני בכיתי

 

[zivadina]

אפשר לראות את החצי המלא...

בוודאי שזה כואב לשמוע את הבקשה, אבל זה גם מראה על ילד שמודע לבעייה שלו ולא מתבייש לבקש עזרה. אומרים שלא הביישן למד, נכון? אז, אחרי שתגמרי לבכות (מותר לך, כן), תחשבי איך את עוזרת לו. למשל: כתבי כאן בן כמה הילד ומאיזה אזור אתם, ואולי תוכלי למצוא לו חברים בקרב ילדי הפורום?

 

[אבן החן]

בן 8.5 מאיזור המרכז

אני כן חושבת איך לעזור לו. אני לא כל כך יודעת.....

 

[עדו בן צבי]

איפה הוא פוגש ילדים אחרים? רק בבית

הספר? הילדים בבית הספר עדים לקשייו הלימודיים. אפשר לשלוח אותו לתנועת נוער, חוג סיירות/דרמה/קראטה...

 

[galit74]

גם אני חושבת שחוג הוא אפשרות

טובה כי שם אין לחץ של בי"ס ולימודים ולילד קל יותר ואז גם ההתנהגות שונה.

 

[גיל מאור]

לאבן חן

הבעיה מוכרת וקשה, והכאב של אם חסרת אונים לראות את בנה מחפש חברה הוא קשה, וחרוט בזכורני גם מאימי שניסתא תמיד ל"חפש" לי חברים ולשמור שלא "יקנו אותי" כשפוט של גדולים יותר. מוכר וכואב. בצפון הורים החברים בעמותת ידע והקרה לפעמים נמצאים בקשר בינהםן כדי שהילדים ישחקו ביחד, אירועים חברתיים רבים שידע והקרה מבצעים בצפון מכוונים בדיוק לפן הזה. יש שותפות גורל אין שיפוטיות, ולא יהיה מצב שאימא תגיד לילד השני אתה מופרע. פעילויות רבות חברתיות מתסיימות בבילוי משותף איטינמי יותר של שתיים שלוש משפחות שילדיהם בני אותו גיל. זו דרך טובה להכיר חברים ולעיתים יש שניים שקרובים האחד לשני. אני מניח שקיחימת התארגנות דומה גם לעמותת ביחד, ולכן אולי רצוי לפנות אליהם ולראות האם קיימת פעילות חברתית כזו . גיל

 

[אמא שלהן]

גם לנו יש בדיוק אותה הבעיה

(וגם כתבתי על זה לא מזמן) רק שאצלנו זאת בת (באותו גיל בדיוק) ומאיזור הצפון. אני מכירה את הבעיה ואין לי אפילו מה להמליץ לך לעשות. אני יודעת שאצלנו לפחות חלק מהבעיה טמון בילדה עצמה כלומר בחוסר היכולת שלה לשמור על קשרים חברתיים (ליצור חברים חדשים היא עושה בשניות ובאופן מדהים) ולהתנהג "נכון" בחברה. כך שהדבר מלווה אותה גם בחוגים אליהם היא הולכת וגם בבי"ס וגם כאשר נפגשים עם ילדים של חברים שלנו וגם עם בני הדודים שלה. תמיד בהתחלה הכל נחמד ובשלב מסויים נוצרת מריבה, הכל מתפוצץ ולפעמים אח"כ שוב חוזרים לשחק, ולפעמים שוב רבים וכו'. בכל אופן, לדעתי את צריכה קודם כל לראות אם גם אצל בנך יש בעיה של התנהלות בחברה שמלווה אותו בכל מיני מסגרות ואם כן אז זה אומר שצריך לעשות דבר ראשון משהו עם הילד והכוונה לתרפיה כלשהיא או טיפול שמלמד ילד איך להסתדר בחברה. כי אם הבעיה (או חלק ממנה) אצלו אז גם עם תמצאי לו חברים חדשים זה יקרה גם איתם והחוויה הזאת של לאבד שוב ושוב חברים היא קשה מאד. לעומת זאת, אם לדעתך אין לו בעיה חברתית בכל המסגרות בהן הוא נמצא וזה רק בכיתה אז יש כיוונים אחרים שאפשר לחשוב עליהם. החל מלנסות למצוא חברים לא מהכיתה, אולי חברים מכיתה מקבילה או מחוגים אליהם הוא הולך, או שכנים בבניין ועד מעבר לכיתה אחרת או בי"ס אחר. בכל אופן צריך לבדוק איפה מוקד הבעיה. מנסיוני, אגב, להפגיש אותה עם עוד ילדות עם ADHD במקרה הטוב לא היה הצלחה גדולה ובמקרה הרע היה פיצוץ ולגמרי לא מוצלח, כך שלפעמים גם מפגשים עם ילדים עם אותה בעיה לא יביא את הפתרון. בהצלחה ו-

גדול לשניכם.

 

[אבן החן]

תודה לכולם-אכן הבעיה בחלקה היא אצלו

כי גם חוג קראטה לא פתר את הבעיה. בל אז לאן פונים?

 

[05 מיכל]

מה עם סדנה למיומנויות חברתיות?

יש כמה סדנאות כאלה לילדים בקישורים שלנו.

 

[יולי 154]

אנחנו מכפר סבא, בן 8

מחפשים גם חברה אם אתם רוצים- פתוחים להצעות

 

[עדו בן צבי]

../images/Emo24.gif

 

[אורה הכפולה 22]

"לקנות חברים" - לפעמים אין ברירה../images/Emo7.gif

הרבה לפני שידענו שיש לה AD(H)D (ה-H ב-?

) היו לה בעיות חברתית שאז לא קישרנו לילדה המקסימה והחברותית שלנו. התחלתי להזמין חברות אחת-אחת ולתת להן good time תוך שימת לב לא להגזים. באחת-על-אחת היה לה יותר קל, דיברנו לפני כל מפגש כזה וגם תוך כדי הייתי לוקחת אותה מדי פעם 'לעזור' לי להגיש כיבוד ונותנת לה בדיסקרטיות הכוונה איך להתנהג. לפעמים נאלצתי להתערב - כמובן בעדינות רבה ביותר. בהמשך הגדלנו את מס' המוזמנים בהדרגה אבל החששות שמא יהיה 'בלגן' תמיד נשארו. עד היום. זה עזר לתקופה די ארוכה אבל בשלב מסויים 'הורדתי הילוך' וזה קצת החזיר אותה אחורה. מצאנו לה מסגרת אחרת ששם מצאה את מקומה. אמנם אנחנו נאלצים להסיע אותה בכל רחבי הארץ אבל סו"ס יש לה חברות ומקום שאוהבים ומעריכים אותה. לפחות חלק מהתקשורת בינהן נעשים דרך המסנג'ר

 

[alongili]

מבנה אותך, יום אחד זה משתנה ושוב

פעם זה מתהפך.... עכשיו אנחנו גם במצב של דחייה חברתית, וזה לאחר תקופה "טובה".... ולמה במרכאות??? כי תכלס, אף פעם לא היה חבר טוב, היו תקופות ששחקו איתו יותר, עכשיו

...... נמאס.....אין קסמים......

 

[zivadina]

הכל הפיך

אצלנו הילד הבלתי חברותי הפך חברותי מאוד. זה קרה הודות לשיפור המינון, טיפול בדרמה עם מטפל טוב, וגם לאחותו שלקחה אותו למסיבות שלה, וגם הודות לצ'אטים באינטרנט. אז הילד הדחוי והנלעג שלי הפך לנסיך אהוד באותו בית הספר. וכל הכבוד לכל המורות והמנהלות שתמיד השתדלו לשלב אותו.

 

[א רויטל]

אצלינו בעיה דומה ילדה בת 10

"לקנות חברות" לא הלך כי היא לא מוכנה שיהיו לה חברות "על תנאי" היא רוצה רק חברות אמיתיות. מזדהה עם מי שכתבה שהקשיים אצל הילדה , אני רואה זאת , מנסה לתווך לה אך היא לא תמיד מקשיבה הייתה בטיפול דרך המתי"א (פסיכודרמה זוגית, טיפול באומנות זוגי) כבר שנה שלישית ואני לא רואה תוצאות כשליעתים נדירות מגיעות הביתה חברות , מסתדרות יפה ביחד אבל אם למחרת בכיתה לא משחקים איתה בהפסקות החברות נחשבות "בוגדות" והילדה שומרת טינה. יש הצעות? פתרונות?

 

[א רויטל]

ניסינו גם דרך מסנג'ר - לא הצליח