On My Own l
New member
../images/Emo7.gif אחרי 3 שנים...
מי היה מאמין שאני אראה לראשונה אחרי קצת יותר מ-3 שנים את הבנאדם שהיה הכי חשוב עבורי? זה קרה לי לפני כמה שעות, כשאספתי 2 חברים שלי מהבית ויצאנו לבלות. עצרתי ברמזור אדום ולידי נעמד בחור, והסתכלתי עליו לשבריר של שניה. בחור יפה...גברי, חתיך.הוא הסתכל עליי חזרה, ואז קלטתי שזה הוא...שזה החבר הכי טוב שלי מתקופת התיכון ,האהבה הראשונה שלי. וכמו מפגר...במקום לחייך אליו ולעשות לו שלום, סובבתי ישר את המבט כלפי הכביש כאילו ולא ראיתי אותו ,ואז כבר היה ירוק ונסענו. וכמובן אחרי זה הרגשתי רע...רע מאוד. כל הזמן הזה מאז סיום התיכון התפללתי לרגע הזה שייצא לי לראות אותו, אולי ברחוב ,אולי באיזה פאב, או אפילו בקניון. אנחנו גרים באותה עיר, אפילו באותה שכונה ומאז סיום התיכון לא יצא לי לראות אותו - והנה, אחרי יותר מ-3 שנים שלא ראיתי הגורל הפגיש בינינו ברמזור אדום, ואני כמו מטומטם התעלמתי ושיחקתי אותה לא רואה אותו...
פספוס כזה....
מי היה מאמין שאני אראה לראשונה אחרי קצת יותר מ-3 שנים את הבנאדם שהיה הכי חשוב עבורי? זה קרה לי לפני כמה שעות, כשאספתי 2 חברים שלי מהבית ויצאנו לבלות. עצרתי ברמזור אדום ולידי נעמד בחור, והסתכלתי עליו לשבריר של שניה. בחור יפה...גברי, חתיך.הוא הסתכל עליי חזרה, ואז קלטתי שזה הוא...שזה החבר הכי טוב שלי מתקופת התיכון ,האהבה הראשונה שלי. וכמו מפגר...במקום לחייך אליו ולעשות לו שלום, סובבתי ישר את המבט כלפי הכביש כאילו ולא ראיתי אותו ,ואז כבר היה ירוק ונסענו. וכמובן אחרי זה הרגשתי רע...רע מאוד. כל הזמן הזה מאז סיום התיכון התפללתי לרגע הזה שייצא לי לראות אותו, אולי ברחוב ,אולי באיזה פאב, או אפילו בקניון. אנחנו גרים באותה עיר, אפילו באותה שכונה ומאז סיום התיכון לא יצא לי לראות אותו - והנה, אחרי יותר מ-3 שנים שלא ראיתי הגורל הפגיש בינינו ברמזור אדום, ואני כמו מטומטם התעלמתי ושיחקתי אותה לא רואה אותו...