אוף !

PrInCeS LiAh

New member
תודה.

את חייבת להפנים ולהבין שכל מקרה לגופו ולא להיות מקובעת על המקרה של חברתך.
 

pardoi

New member
אני ממש לא מקובעת

פשוט שמעתי על עוד מקרים בכל מקרה הנודע לחברתי כרגע היא עם מישהו אחר שיודע וטוב להם (טפו טפו טפו) יחד ככה שהנושא הזה ממש לא מעסיק אותי
 

PrInCeS LiAh

New member
דווקא עכשיו אני מחשיבה...

את הנוכחי למישהו אחר , אחרי בחור אומנם יהודי אבל קמצן חומרית וריגשית.
 

pardoi

New member
זה דווקא לא קשור

בעדה..פגשתי קמצנים ולא קמצנים מכל העדות...
 
אמרו פה שהתחלתי לחפור אז

אני פשוט אמשיך עם החפירות האלה:) אני במקומך הייתי מתחילה לחשוב למה אמא שלי כל כך מתנגדת.. אולי באמת יש משהו במה שהיא אומרת... העניין הזה שהוא דרוזי הופך את זה להרבה יותר מורכב ואני מסכימה עם אמא שלך שהיא חוששת, הייתי מציעה לך ללכת ללמוד עליהם (על הדרוזים) והרבה! אני רצינית! יש דברים שאת בכלל לא מודעת אליהם, גם אם הוא עצמו נראה לך הבנאדם הכי מקסים בעולם יש לו משפחה וגם לה יש חלק מאוד גדול בקשר שלכם! ובכל זאת.. אם את שלמה עם עצמך ואם זה באמת מה שאת רוצה את חייבת להגיד את האמת, את לא תוכלי לברוח מזה כל החיים. יש פעמיים שאולי אפשר להסתיר את האמת (לא לשקר!) אבל עכשיו זה עניין אחר... ולדעתי את צריכה לבדוק האם אתם באמת מסתדרים עכשיו ותסדרו בעתיד, אהבה זה לא הדבר היחיד שצריך להיוות בין בני זוג. זו סתם קלישאה שהאהבה תמיד מנצחת! זה לא נכון! יש הרבה דברים מעבר! האהבה תידעך לכם בסופו של דבר... ד"א חשבת על זה שיכול להיות שאת רוצה אותו יותר רק בגלל שאמא שלך לא רוצה את הקשר הזה? זה כאילו הופך את הקשר לאתגרי ומעניין אבל לא בטוח שזה מה שאת באמת רוצה/צריכה... אבל אני לא יודעת עד כמה אני נייטרלית כי אני לגמרי מסכימה עם אמא שלך....
בהצלחה מאמי
 

PrInCeS LiAh

New member
אני לא בת 15...

ומזמן הפסקתי לעשות דווקא . הסיבה היחידה שאימא שלי מתנגדת זה בגלל שהוא דרוזי סוף פסוק! הוא לא מחבל, לא איש רע, יש לנו פער בדיעות מן הסתם והוא גדל אחרת אבל עם כל זה עדיין אנחנו מוצאים מכנה משותף וטוב לנו יחד, אז מה הבעיה? המצב פה זה גזענות נטו! אין לי מה להגיד חוץ מכמה מאוכזבת אני מאימא שלי... אתמול הפלצתי לה סיפור וביקשתי ממנה שלא תשאל שאלות ושלא תתערב לי בחיים כי אני לא יכולה לספר לה את האמת נראה לך הגיוני? כי לי זה ממש לא!
 
זה לא מה שאמרתי..

לא אמרתי שאת עושה דווקא. ולא נראה לי שזה רק גזענות,אם היא עד כדי כך מתנגדת כמו שאת אומרת, בטוח יש משהו מעבר. נתקלתי בחיים שלי בהרבה גזענים, וגזענות לרוב זה דבר שעובר פחות או יותר. לרוב, בני אדם לא דבקים בגזענות שלהם בצורה עד כדי כך מוגזמת (כמו שאת מתארת את אמא שלך שמאיימת להתאבד, תעשה קריעה וכל זה...). בקטע הזה יכוליות שאני טועה כי אני ממש לא מכירה את אמא שלך... אבל אני עדיין "דבקה" במה שאמרתי קודם... ד"א את ממשפחה דתיה?
 

PrInCeS LiAh

New member
יש לנו שורשים דתיים...

אצלי בבית לא שומרים שבת וזה בית חילוני אבל האחים של אימא שלי והמשפחה המורחבת הם דתיים. לאימא שלי מפריעה הבושה מה יגידו שידעו שאני יוצאת עם דרוזי.
 
יניב! אני בשוק!!

אם זה היה בנסיבות אחרות הייתי מזמינה אותך להרמת כוסית
פעם ראשונה מאז שאני פה שאנחנו מסכימים על משהו
 
אז ככה...

תראי... לא פשוט. בטח שלא במדינה ישראל, אפילו שמדובר במאה ה-21, שנת 2007. מה עוזרת לנו כל הטכנולוגיה הזאת? כל הגלובליזציה הזאת? כל הקידמה, אם עדיין אנשים ירימו חתכת גבה כשיהודית יוצאת עם דרוזי. אני לא מאשים את אמא שלך בגזענות. אני לא חושב שמדובר בשאלה של שמרנות או לא שמרנות. בעולם הזה, הזוגיות שלכם היא דבר חריג, וכמו כל דבר חריג, רוב הסיכויים שהוא ייצור אנטי סביבו דבר ראשון. כנ"ל את והוא, אתיופי ורוסיה למשל, ערבית וישראלי, דתי וחילונית וכן הלאה. לפחות תזדהי עם רומאו ויוליה, כמובן ללא הסוף הטרגי. אז מה אפשר לעשות? ללא ספק זה מורכב. אבל מתישהוא תגיע הבחירה הזאת, בין המשפחה לבין האהבה. זאת בחירה אכזרית. תנסי למנוע אותה מלהגיע. למשל, מה אבא שלך חושב על זה? אולי אפשר איכשהוא להביא אותו הביתה, עם כל הבעייתיות? אולי את יכולה לנסות שוב לדבר עם אמא שלך? להסביר לה שאת אוהבת אותו, ושדרוזי זה לא מה שהיא חושבת. מצד שני, הבחור שלך צריך להבין לאן הוא נכנס. אני לא מכיר מספיק את החברה הדרוזית כדי לדעת מה ההשלכות של הקשר שלו איתך לגביו, אבל חשוב להסביר לו את הדת היהודית. מהתאור שלך הוא נראה כבחור שמבין עניין. תסבירי לו למה אמא שלך מתנגדת לכך... (ההנחה שלי היא מהדעה הקדומה, או באמת, מהמגבלות שהדת שמה על קשר שכזה). אם הוא יהיה מודע לכך, זה כבר משהו שיעזור לשניכם. למשל, במידה וזה ממש יתפתח? הוא מודע לזה שאולי הוא יצטרך להתגייר? זאת סוגיה חשובה. למרות שביננו, כבר אין צורך ממשי לכך בעידן החתונות האזרחיות למינהן. את לאן את מוכנה ללכת איתו? זה הקשר הראשון הרציני שלך? אני לא יזיין לך בשכל יותר מדי. אני אגיד רק דבר אחד. שאם את באמת, אבל באמת יודעת שאת אוהבת אותו. מניחה שזה משהו מאד רציני. שאת רוצה לבלות איתו את חייך, לטוב ולרע, אם זה כך, אני אגיד לך ללכת אחרי הלב שלך ולהישאר איתו. אם לא, או אם את לא בטוחה, כדאי שתחשבי שוב על ההשלכות, משפחה זה דבר חשוב. אני מקווה שלא בלבלתי אותך יותר מדי. בנתיים, תהיי חזקה. הכל לטובה אחרי הכל. ותעדכני כמובן.
 

PrInCeS LiAh

New member
אבא שלי לא צד בעניין...

ההורים שלי גרושים , חבר שלי יודע על כל מה שהולך עם אימא שלי אמון ופתיחות זה מס אחד במערכת יחסים. אני עדיין לא יודעת לאן זה הולך אומנם אנחנו חודשיים וקצת ביחד אבל הקשר עדיין בחיתולים, חוץ מזה שאני אדם שלא אוהב לתכנן יותר מידי וגם יש לי לסיים לימודים ועוד כמה דברים לפני שאני מתמסדת. אין לי בעיה להמשיך לשקר פשוט מעצבן אותי שרק ככה אני אצליח לקיים את הקשר הזה. הכל כנראה באמת לטובה ויכול להיות באמת יום אחד אני אתעורר וארגיש שאני מקריבה יותר ידי בשביל הקשר הזה ושזה אולי קצת גדול עליי , אבל עדיין לא התעוררתי בבוקר עם תחושה כזו כי בכל יום שאני עם הבחור הזה אני מרגישה שלמה עם ההחלטות שלי.
 

PrInCeS LiAh

New member
כן צודק באמת...

רעיון טוב להביא אותו לבית של אישה שאמרה שהיא תעשה קריעה על הבת היחידה שלה אם היא תמשיך לצאת עם הבחור, שהיא תתאבד אם היא רק תדע על קיום הקשר הזה, נכון צודק רעיון גאוני להביא אותו הביתה.
 

דוVשה

New member
היי היי היי

לי יש חבר דתי ואנוכי חילונית. לא ראיתי שזה יוצר אנטי What so ever. עדה שונה זה דבר אחר מעדה דומה ורקע שונה [חילוני,דתי]. אני מניחה שלהורים שלי, הקבלה של בחור דרוזי, הייתה יותר קשה מאשר קבלה של בחור דתי. למרות שכך או כך, במידה ואני אוהבת את הבנאדם הקבלה או חוסר הקבלה שלהם לא ממש תכריע את הכף.
 
קודם כל-

הירגעי. דבר שני, הפסיקי עם הסימני קריאה, באמת מיותר (מה יש לאנשים היום עם הסימני קריאה הללו). דבר שלישי, אני מאמין שאת מעל גיל 20 (סתם טופ אוף מיי הד), בגיל הזה אני לא חושב שאת צריכה לתת לאמא שלך דו"ח לגבי אנשים שאת יוצאת איתם. אם את רוצה לצאת עם מישהו וזה טעות, סבבה זו טעות שבגילך את צריכה לקחת. זה דבר שאת צריכה להסביר לאמא שלך, תסבירי לה, שיש לחייך דרך אחת בהם דברים יתבצעו, וזו הדרך שלך. אבל, כמובן תסבירי לאמא שזה לא עניין של חוסר כבוד, את מוכנה לשמוע לדעתה, אבל את ההחלטה הסופית של דברים את תבצעי בעצמך. (דיי חזרתי על עצמי כמה וכמה פעמים כדי להבהיר את אותה נקודה, מקווה שהיא הועברה כראוי :) ]. חג שמייח. בהצלחה.
 
למעלה