אחת שאוהבת2
New member
../images/Emo67.gif../images/Emo122.gif../images/Emo178.gif
איזה יום שמח לי היום...
התחיל בלקוח חביב ועצבני קיבל מכונת כביסה חדשה הגיע טכנאי..מרכיב...מגלה תקלה.. צעקות איומים צרחות ובאלגנים - קבעו להיום טכנאי לבדיקה ואם צריך החלפה... היום הטכנאי לא הגיע בשעה שנקבעה נכנס הלקוח לחנות.. קרח..גדול..משקפי שמש שחורים... דופק על השולחן.. תבטלי לי ת'הזמנה עכשיו
אני לרוחב אולי 2 מטר אבל לגובה בקושי 163 הוא צועק ואני..מקשיבה.. מנסה להשחיל מילה..לנסות לבדוק.. הוא צורח.. מתקשרת לשרות לקוחות שלנו שיעזרו במשהו..חוטפת צעקות למה אין לנו סבלנות.. הרבה צעקות ובסוף הסתדר... בנתיים...נראה מחר... ממשיך היום... תיאמו ללקוחה לקבל מקרר היום.. אמרו בין 15-19 ... הגברת לא בבית... היא יכולה רק ב19:30 ושוב צעקות מהמוביל ומהלקוחה... היא רוצה שהוא ייחכה והוא כבר בת ללכת הביתה... לבסוף סוכם שהשכנה תקבל ת'מכונה... ובא לציון גואל... שיא השיאים של העצבים... מדברת עם מוקד הובלות שלנו ואז איזה פקידה גובה מטר וחמישה אבל עם פה גודל כל ירושלים צורחת עלי שאני לא מבינה ושאי אפשר ככה וככה... באיזה שלב חטפתי ת'גננה הפולנית שלי ואמרתי לה שאם היא לא מפסיקה לצרוח עלי אני מכניסה לה אגרוף דרך הטלפון לתוך הפה.... אז עכשיו היא רוצה להתלונן עלי... ואחת גיברת ביקשה לדבר עם המנהל אמרתי לה אני.. המנהלת.. רצה מנהל מעלי.. אמרתי לה אני הכי למעלה שיש.. הסתכלה ואמרה - "אישה? דתיה? פפפשששששששששש... התקדמנו"... אז קידמתי אותה בעדינות לעבר דלת היציאה.... ועוד כל מיני לקוחות ועובדים שהחליטו שהיום זה יום העצבים שלי.. עכשיו סוף סוף בבית... שקט.... וחסר למישהו שיגיד משהו למה אני אקרע לגזרים מרוב עצבים...... ערב נפלא אנשושים יקרים
איזה יום שמח לי היום...