"השעון, עובד. עמוק בתוכו, יודעים- חסר חלק. הוא משמיע אותו רעש, עובד באותה מהירות. אבל אותו חלק, חסר. והוא עובד. אני, לא יכולה לעבוד. משהו חסר... ליקוי למידה, למה דווקא באת אלי? קושי, למה דווקא אני? "..... החלק שחסר
"רמת האמון בפרסום יורדת" "מותגים אינם מצליחים יותר ליצור בידול אמיתי" "לא קיים יותר לקוח נאמן" "הצרכן סומך יותר על המלצות שעוברות מפה לאוזן" כל אלו ועוד הם ציטוטים מפי לא אחר מאשר מנכ"ל משרד פרסום מהגדולים בארץ. מה דעתכם? האם הפרסום מת?
במקום לתת לעקרונות שלנו לעצב את המציאות אנחנו נותנים לסיטואציות לעצב את העקרונות שלנו. אנחנו מעריכים מישהו והוא לא אותנו - ופתאום הוא כלומניק. אנחנו אוהבים מישהו שלא מעוניין - ופתאום הוא חרא של בן אדם. אנחנו אפילו מאמינים בשקר הקטן שלנו. חלקנו ירחיקו ויאמינו שכך הם חשבו מלכתחילה. ואל תבלבלו אותנו עם העובדות.