אגם רוטברג
זה התחיל ביום חמישי בחצות כשאני בעיצומה של שיחה מעניינת במסנג`ר: "אבא,יורדים לי המים", אומרת לי הנסיכה. "תשתי מים כמה שאת רוצה ,את לא צריכה רשות ממני", כך אני עונה לה בפיזור הדעת. "אבא!!" היא צועקת ,"זה אמיתי". אני מפסיק את השיחה ,כל הבית על גלגלים כולם רוצים להצטרף לבית החולים. נדחסים למכונית. אשתי, הבן והילדה. בעלה שהיה בביקור אצל חברים ,מתחנן "תאספו אותי", "תגיע בכוחות עצמך," כך אומרת הנסיכה ,"ירדו לי המים!!" נכון,יש מחסור במים בארצנו ,אבל מעולם לא הבנתי מדוע נשים מתרגשות כל כך מירידת מים ,הרי גם מירידת מפלס הכינרת הפסקנו להתרגש ! בדרך אני שואל את הנסיכה: "כואב לך משהו?" "לא", היא עונה בחיוך. הייתי כבר בטוח שיחזירו אותנו לאחר כבוד הביתה,כפי שכבר היה בחמישים הפעמים האחרונות. אבל לא, הנסיכה אושפזה ,בעלה נשאר עמה ואילו כחותנו שבו בשלום לבסיסם. למחרת ב 10 בבוקר התקשרתי לברר פרטים. בעלה (אופטימי ללא תקנה),עונה לי שהתחילו הצירים, היא קיבלה אפידורל ,הלידה צפויה בשעתיים הקרובות. אני מכיר את הנפשות הפועלות,אצלם שעה זה לא שעה, לכן הגעתי בסביבות הצהרים. "מה קורה?" אני שואל הלידה צפויה להתרחש בשעתיים הקרובות,עונה לי האופטימיסט. נכנסתי לראות את הנסיכה. מה שלום הילדה? אני שואל את המיילדת, "בסדר גמור,יש לה פתיחה של 4 " כך עונה המיילדת. " 4 זה טוב? " אני שואל בתמימות. המיילדת מביטה בי כמו בילד מפגר ולא עונה. " סליחה,אני שואל,כמה צריך להיות?" "10"היא עונה. סוף סוף אני מבין את סוד המספרים. עשיתי חישוב לוגי פשוט: אם מאתמול בחצות עד עכשיו היא הגיעה רק לפתיחה של 4 יש לנו עוד הרבה הרבה זמן (שכחתי שמדובר בעניין נשי, לכן הלוגיקה לא פועלת כאן!) חזרתי לביתי ,משאיר את המשך הטיפול לאסיסטנטים שלי: אישתי,חתני והמיילדת. 10 דקות לאחר שהגעתי הביתה,הטלפון מצלצל: "הראש כבר בחוץ", מדווח חתני מהשטח. "ומה אתה עושה?" אני שואל "אני מודיע לכולם",הוא עונה. "תעשי לי טובה ! אתה לא בערוץ הספורט ,אין צורך לדווח בשידור חי, תחזור לחדר הלידה ותעזור לאישתך ! אני כבר מגיע!" כך פיספסתי את לידתה של אגם נ.ב. יש ! פעם ראשונה שאני רואה יצור הצעיר ממני בכמה שנים טובות ויש לו פחות שיער על הראש ממני . נ.ב. 2 לא, לא אלאה אתכם בתמונות ! נ.ב 3 תודה למברכים !
סבא'לה יקר.. שתדע הרבה נחת מהנכדה בריאות ושימחה לאם ולילדה והמון המון אהבה מזל טוב איש
