../images/Emo63.gif שעת סיפור..
זה סיפור שכתבתי.. אחרי שעלה לי רעיון במקלחת.. אפשר למצוא עוד סיפורים/שירים בלינק שמצורף בסוף ההודעה
כמו שילדים יודעים
במשך כל כיתה ד´ הסתכלתי על גל. לא הבנתי בדיוק למה, רק ידעתי, מאיזה פעם אחת שהוא התכופף, שיש לו נקודת חן מעל הפופיק, ראיתי אותה גם פעם אחת שהוא קפץ. הוא לא היה כמו רועי, יאיר או אורי שהורידו חולצות בכל פעם ששיחקו כדורגל, אבל רק את הפופיק שלו אני זוכר. תמיד שישבתי על חומת בטון הנמוכה בשביל לראות את האנשים שהתפללתי כל לילה שיגידו לי שלום בבוקר רצים חשופים לשמש, רציתי לראות את גל רץ בלי חלק עליון, זה לא שהתאבסתי שהם הורידו חולצה, חלילה - התבאסתי שהמורה התורן ביקש מהם לחהזיר אותה. אבל גל היה אפור יותר, לא מהטופ של החב´ רה, לא שמן אבל לא צנום ולא מספר אחד על המגרש זה בטוח. את טקס הצליבה שלי עברתי בכיתה ה´ (ה´ כמו אלוהים) המורה זימנה את אמא שלי בשביל להסביר לה כמה שהמצב החברתי שלי גוסס, משם זה הפך לשיחה עם הכיתה וסוף סוף כולם אמרו לי שלום בבוקר, מרחמים. הם נורא ניסו להיות חברים שלי ואפילו דרבנו אותי לשחק כדורגל, אז כבר הסתכלתי על גל מהשער. לאט לאט אני וגל התקרבנו, תחילה מרחמים, אבל מהר מאוד הפכנו למה שאני רציתי "חברים הכי טובים" ולמרות שידעתי שאצלו זה אחרת העדפתי לחשוב שגם אני החבר הכי טוב של גל ! ואז - סיימנו יסודי. בכיתה ז´ מצאתי פחות או יותר את המסגרת שלי, הסתובבתי עם השניים שלושה חברים שלי ואפילו הייתה לי חברה, סהר. נפרדנו, חזרנו, נפרדנו, חזרנו ובסוף אפילו התנשקנו - נשיקה צרפתית. לא סתם נשיקה, נשיקה כזאת, שכולם יראו. יש לי חברה ומגיע לי את מידת תשומת הלב שלכם, אתם שומעים? אבל גל המשיך לשחק כדורגל, עדיין עם חולצה . בשלב הזה, של כל נער מתבגר, אנחנו נעשים מיניים יותר, אתם יודעים, זרע וכאלה. ואז כבר ממש עצמתי את העיניים ופינטזתי עליו. על הגוף שלו, על לישון מחובק איתו. וזה קרה. באמת. יום אחד החליט גל שהוא בא אליי ושאל אותי אם אני גבר. "בטח !" עיניתי. "תוכיח" "איך?" "תראה לי" זהיתי את הפרצה בגדר וסימנתי אותה בתור מטרה. "אם תראה לי את שלך אני אראה לך את שלי" המשפט המוכר. "אוקיי" זה נראה לי פשוט מידיי. הרי אני חייב למצוא תירוץ אחר למה שהולך לקראות. "בוא נעשה התערבות" שלפתי "נו?" "בוא נתערב ששלי גדול יותר" "סבבה" הוא חייך, כנראה שהוא לא היה חם על תירוץ. "אבל אם שלי גדול יותר מותר לי לעשות בך כל מה שבא לי" הלבנתי. שנינו הלכנו לצד ושפשנו את מנורות הקסמים. נעמדנו מול המראה, עם סרגל שמצאתי במגירה ואז הוא הוריד את המכנסים. וואו. מדדתי עם הסרגל ואפילו יצא לי לגעת. משם זה המשיך למשחקי פנטזיות.. זה התגלגל ונמשך לכמה פגישות. הקונספט הרגיל. גל מתקשר לשאול אם משעמם לי, אני עונה שכן והוא מגיע. מוריד את המכנסים ולעבודה ! כמובן שדרשתי ממנו להוריד גם את החולצה. שאני אוותר על נקודת החן? בסוף כל פגישה כמובן הזכרנו שאנחנו *חייבים* למצוא איזה כוסית ומיותר לציין שלא התנשקנו. אני לא יודע אם זה רגשות האשם או סתם פחד מלהיתפס אבל אחרי עשר - חמש עשרה פגישות התחלתי להתחמק ממנו. ואז הוא סיפר לי שהם עוברים לירושלים. מאז ראיתי את גל פעם או פעמיים בטקסים של בית הספר, הוא בא לבקר, ועוד פעם אחת בקניון, לפני שבועיים. דברנו עשר עשרים דקות והיה משהו שנורא רצתי לנסות. זה לא שאני לא מאומן בדברים האלו, אין יותר מקצוען ממני. אבל איתו המילים פשוט לא יצאו. לבסוף הוא התחיל לקפל את עצמו ואז פלטתי. "גל, אני הומו." "איכס ! ואני ירדתי לך !"
זה סיפור שכתבתי.. אחרי שעלה לי רעיון במקלחת.. אפשר למצוא עוד סיפורים/שירים בלינק שמצורף בסוף ההודעה
