המשךךךךךךךךךךךך..
ואז יש אמרתי לעדן.. אני:"עדןןןן תראיי זהה הוא שם... זה הואא שראינו ברכבתת אתת זוכרתת?!!?" עדן:"כןןןן אימאאאאאאא יווו אתת קולטתת!?!?אםם לאא היית אומרתת היינו יכולות עכשיו..." אני::"שקטטטטט אלל תגידי אתת זה.!אבלל אתת מבינה שאם הייתי יושבת לך על הנשמה שנדבר עם הנהג זה לא היה קורה.!!!!" עדן:"כן אני יודעתת אבל מה שהיה היה.." אני:"אימלהההה תראייי כמהה הרוגיםם!!" עדן:"דיי בואיי נילךך מפה.." בקיצור המשכנו לדירה שלהם... ובדרך ניתקלנו באיש הזה.. כשהוא תופס ריצה והמשטרה אחריו.. בקיצור אנחנו פנינו לדרך אחרתת.. כל הדרך רק חשבתי על זה שאני יכלותי להיות ברכבת הזאת.. אבל זה לא קרה.. כאילו נס מאלוהים שהרגשתי את ההרגשה הזאת.. אבל כל האנשים שהיו שםם...אויי זה טעות חמורה שלא אמרתי לנהג.. הגענו לאיפה שהבנים(הגיימבוייז)גרים.. וראינו אותםם למטה אז הלכנו הצתלמנו איתם חתימות עיניינים בקיצור ניגמר היום ניהיה מאוחר והינו צריכות לחזור הביתה.. ואז ניזכרנו שאיך נחזור הביתה כאילו אנחנו מפחדות בגלל מה שקרה ושאם פעם אחת ניצלנו בנס, אז זה לא יחזור על עצמו שוב.. דיברתי עם הבנות על איך נגיע הביתה.. ופתאום......