פרשת השבוע

[eshkolit32]

../images/Emo63.gifפרשת השבוע

שלום לכולם, אחרי שעשינו שרשור הכרות ולמדנו להכיר על קצה המזלג אחד את השני, אני מתכבדת לפתוח פינה חדשה בפורום שלנו, הפינה תיקרא "פרשת השבוע" ותכלול שאלה שתועלה בתחילת כל סופשבוע בפני חברי הפורום. כולכם מוזמנים לשרשר תשובות, תגובות, תהיות והרהורים בענין. ובסוף השבוע הזה השאלה שלי אליכם היא - איזה זכרון נעים יש לכם ממי שאיבדתם? זאת יכולה להיות חוויה במקום מסוים שהיתם בו, סיטואציה שהתרחשה באיזושהי תקופה/עונה/חופשה/חג, משהו שנהגתם לעשות יחד רק שניכם או יחד עם עוד חברים/בני משפחה, וכל דבר אחר העולה על דעתכם. כולכם מוזמנים לשבת בנחת עם כוס קפה/תה/שוקו, להירגע, להנות מהשבת ולשתף אותנו בזכרונות היפים שלכם. מכיוון שהעצב הוא חלק בלתי נפרד מחווית האובדן שלנו, אל תהססו לבטא (אם אתם מרגישים צורך) גם תחושות געגוע. הזכרונות שלנו ממי שאיבדנו הם תמיד מתוקים-מרים...

 

[batel500]

פינה נחמדה.

נממ..זכרון מאבא? הרי היו כל כך הרבה, אני זוכרת שהיינו יושבים בסלון רואים טלויזיה ואז איכשהו היינו מגיעים לאיך הייתי כשהייתי קטנה, הוא היה מספר לי שכל כך אהבתי סרטים מצוירים שכשהיינו יושבים לראות טלויזיה הייתי מתיישבת לו על הכתפיים וצועקת "הנה! הנה!" ומצביעה על הטלויזיה או שכשהוא היה שואב אבק מהשטיח של הסלון הוא היה מושיב אותי על השואב אבק ועושה לי טיולים על השטיח נחמד להזכר, פינה מצוינת! באטל =]

 

[eshkolit32]

תיאור מקסים! גרמת לי לחייך...

 

[batel500]

כן..

הצלחתי אפילו לגרום לעצמי לחייך.

 

[yaeli20]

טיולים על השטיח - גדול! ../images/Emo6.gif

הזכרת לי שאבא שלי (שיהיה בריא!) כשהייתי קטנה היה שואב לי את היד או כף הרגל אם הייתי יושבת בסלון כשהוא היה שואב אבק

 

[eshkolit32]

אלה שבינינו שאין להם זכרונות

ממי שאיבדו כי היו צעירים מדי או כי מעולם לא הכירו אותם, יכולים להרגיש חופשיים לכתוב לנו איזה חוויות היו רוצים לעבור עם מי שאיבדו, בילדות או היום.

 

[eshkolit32]

הזכרונות הנעימים שלי

טוב, באמת יש הרבה. האמת היא שהזכרונות הנעימים תמיד צצים אצלי בתקופה הזאת של השנה, דקה לפני יום ההולדת שלי ודקה לפני פסח, אני מתארת לעצמי שאתם מכירים את הרגישות בחגים ובימי ההולדת. החגים אצלנו בבית היו קסומים, וימי ההולדת של כולנו נחגגו בצורה מיוחדת. בימי ההולדת של ההורים שלי, של אחיי ושלי -בשלב נתינת המתנות, אבא שלי היה שם תקליט מיוחד בפטיפון עם מוסיקה שמחה מסרטים של פליני, "והיתה צעדה" של נושאי המתנות... בדרך כלל אלה היו אבא שלי ואני. בכל יום הולדת היתי מקבלת המון מתנות והיתה נערכת סעודה משפחתית. ללכת לישון בחדר שלי בליל יום ההולדת מוקפת בכל מיני קופסאות מתנות ועטיפות זה זכרון מתוק שלי. אחד הזכרונות הכי יפים שלי הוא שאמא שלי ואני (חשוב לציין ששתינו מעולם לא הינו נגד אוכל או בעד רזון

) קנינו ארגז של קרמבואים

(!), הלכנו לגינה הציבורית, ישבנו שם לפנות ערב ופשוט חיסלנו את כל הארגז...נשמע מוגזם אבל זה אמיתי לגמרי.... יש עוד הרבה זכרונות, אולי אכתוב עליהם בהמשך. אני באמת מתגעגעת.

 

[פiצ 15]

../images/Emo118.gif וואו. אממ

לא הרבה, לא הספקתי להכיר את אבא שלי כלכך. יש את הזכרונות של הסופרלנד איתו, ואת התחרויות שהיינו הולכים ביחד, ואת ההתאבדות של המאמן שלי שעברתי יחד איתו, [חודשים לפני שהוא נפטר ד"א, 2003 זה ממש לא השנה שלי] וכמעט כל פסח עד שהוא נפטר, אצל אחותו הגדולה, כל המשפחה צוחקים ונהנים. יש לסבתא שלי, אמא שלו, את האלבום שמראה פסח של כל שנה, וכל פעם הוא מחייך, וזה שובר לי ת'לב זה אולי מבין הדברים הבודדים שיכולים לגרום לי לבכות.

 

[פiצ 15]

../images/Emo118.gif תיקון קטן

ההתאבדות של המאמן שלי זה לא ממש זיכרון נעים. לא שמתי לב :S

 

[eshkolit32]

זה בסדר גמור...הרבה דברים מתערבבים

לנו כאן, עצב ושמחה, אבל וצחוק. זה כנראה חלק בלתי נפרד מהחיים.