../images/Emo63.gif פינתרבות ../images/Emo63.gif
שלום לכולם! שוב הפינה מתפרסמת במוצ"ש (וזה לא כי אני שומר שבת פתאום...), והפעם השיר שיפורסם כאן הוא שירה של יעל טאובר. לדעתי הוא מאוד מאוד מרגש, מה אתם אומרים? מתוך דאגה מתוך תהום קפוא מי מלח, מתוך אוויר שזור פתיתי קרח, מתוך האהבה שעדיין לא שבה, והאופק נמוג. האם כדאי לדאוג? מתוך סוג של רגיעה כדי לשכוח, רואה תמונות בראש ומנסה לפתוח, דלת נעולה שמובילה אל החופש, והמפתח בפנים. עוד רואים בפנים? שתיקות מדאיגות ועדיף כבר לדבר, פונה אל האופק, חוץ ממך מה כבר יישאר? על פתק קטן נכתבת הקדשה: "אני הולכת, אל תחפש אותי בבקשה" בורחת מהכלום הזה שהגדרתי לפני ימים, אורזת מזוודה של שטויות ושקרים. נושקת לדלת, לבית זר, לקירות. והאושר חבוי, תגיד, במה הכל כאן תלוי? על הכורסה שלך צורתי חקוקה, תחושה של הרגל, שעמום, שחיקה. מגלגלת מזוודה קטנה בה מרוכזים כל חיי, משהו מת בי, משהו חי. סוף סוף התחלתם לשלוח יצירות לפינה - תמשיכו ככה! אבל בקשה קטנה - אנא שלחו יצירה אחת למייל, ולו רק מטעמי נוחות שלי
המייל של הפינה הוא [email protected] נשמח לראותכם!
שלום לכולם! שוב הפינה מתפרסמת במוצ"ש (וזה לא כי אני שומר שבת פתאום...), והפעם השיר שיפורסם כאן הוא שירה של יעל טאובר. לדעתי הוא מאוד מאוד מרגש, מה אתם אומרים? מתוך דאגה מתוך תהום קפוא מי מלח, מתוך אוויר שזור פתיתי קרח, מתוך האהבה שעדיין לא שבה, והאופק נמוג. האם כדאי לדאוג? מתוך סוג של רגיעה כדי לשכוח, רואה תמונות בראש ומנסה לפתוח, דלת נעולה שמובילה אל החופש, והמפתח בפנים. עוד רואים בפנים? שתיקות מדאיגות ועדיף כבר לדבר, פונה אל האופק, חוץ ממך מה כבר יישאר? על פתק קטן נכתבת הקדשה: "אני הולכת, אל תחפש אותי בבקשה" בורחת מהכלום הזה שהגדרתי לפני ימים, אורזת מזוודה של שטויות ושקרים. נושקת לדלת, לבית זר, לקירות. והאושר חבוי, תגיד, במה הכל כאן תלוי? על הכורסה שלך צורתי חקוקה, תחושה של הרגל, שעמום, שחיקה. מגלגלת מזוודה קטנה בה מרוכזים כל חיי, משהו מת בי, משהו חי. סוף סוף התחלתם לשלוח יצירות לפינה - תמשיכו ככה! אבל בקשה קטנה - אנא שלחו יצירה אחת למייל, ולו רק מטעמי נוחות שלי
המייל של הפינה הוא [email protected] נשמח לראותכם!
