פינתרבות

[אישל חורף]

../images/Emo63.gif פינתרבות ../images/Emo63.gif

שלום אנשים יקרים, אחרי הפוגה של שבוע, הרי לפניכם שיר מרגש של חי יפרח: (ללא שם) אני הולך על החוף חצי עירום חצי חשוף נזהר לא להרטב מהילד שמתרוצץ סביבי אני בכלל אוהב שכבות זה יותר קשה לראות פחות מבטים ותהיות. כשאני הולך על החוף אני לא מסתכל לצדדים פוחד גם מהרדודים למרות שכמה ילדים צועקים לי שזה פשוט פשוט יותר למות כשהשיער מחוץ למים. גם כשאני הולך על החוף זורם לי דם בין האצבעות שומעים גם בין הצעקות שאף אחד לא קורא בשמי והכסא הצהוב מאכלס אישה ספק תמימה ספק אדישה שהארנק שלה ביד של אחר. כשחזרתי אתמול מהחוף לא חזרתי יבש הם דחפו אותי למים בכלל מבלי שאבקש. --------------------------------------- מה אתם חושבים עליו? מיותר לציין שהתגובות שלכם חשובות הן לכותבים והן לפינה בכללותה. אל תשכחו להמשיך ולשלוח יצירות מגוונות נוספות למייל של הפינה: [email protected] שבוע נעים, ברק

 

[Refreshing Menta]

אם יש לי משו שכתבתי.. לשרשר או לשלוח? ../images/Emo122.gif

 

[מורביט]

אממ תשלח, ויש לך שם אימייל.

 

[go goldi]

../images/Emo191.gifהיא בת

 

[זקנת השבט1]

חי../images/Emo13.gif

מצאת לך דרך עקיפה לבקר בפורום

השיר שלך מעביר בי תחושות של פחד מחשיפה, שונות, ניכור ובדידות. האסוציאציה הראשונה שלי כשקראתי אותו בפעם הראשונה, וקראתי אותו מספר פעמים, היתה השיר "על קו המים", למרות שהם שונים מאד. "...כשחזרתי אתמול מהחוף לא חזרתי יבש הם דחפו אותי למים בכלל מבלי שאבקש" מקווה שלמרות שלא ביקשת, החוויה היתה חיובית, או לפחות התוצאות שלה

 

[שפתיים סדוקות]

../images/Emo12.gif ואו!

זה כתוב בצורה מדהימה.