פרק 5 ואחרון
אלוהים, אני רוצה לבקש ממך כמה דברים. תשמור על אמא ואבא שלי, שלא יסבלו מהמעשה שאני הולך לעשות. תעשה שישכחו ממני ולא יחשבו עליי יותר מדי, כדי שלא יסבלו. ותמסור להם בבקשה שלא יאשימו את עצמם, במיוחד לאבא, כי אני יודע שהוא יאשים את עצמו גם בזה. תמסור לאבא שלי שאני אוהב אותו הכי בעולם ושעשיתי את זה בשבילו. ואלוהים, תדאג בבקשה למורן. תדאג לה שתמצא מישהו שיהיה מספיק טוב בשבילה, מישהו שיאהב אותה כמוני, ושיראה לה את זה בצורה שאני מעולם לא הצלחתי להראות. ובבקשה תמסור לה שאני אוהב, מבין וסולח לה על הכל. ודבר אחרון אלוהים, תמסור לחברים שלי דרישת שלום אחרונה, ותגיד להם שאני מבקש מהם דבר אחד. שיזהרו איפה שאני לא נזהרתי, ושיזכירו לכולם להיזהר. כדי שאני אהיה הקורבן האחרון של חוסר זהירות. אה, אלוהים, עוד דבר אחד, אם אפשר. על המצבה שלי אני רוצה שיהיה כתוב: 'טל שוהם, בן שש עשרה וחצי. אמרו לו שהסיגריות יהרגו אותו בסוף, והוא בכלל פחד למות בתאונה. חבל שמה שהרג אותו באמת היה מין לא בטוח. יהיה זכרו ברוך' אם זה יהיה כתוב לי על המצבה, אלוהים, אז אנשים יזכרו תמיד להיזהר ולא יטעו כמוני, ואז אני ארגיש מסופק. טוב, אלוהים, אני חושב שזה מספיק לבינתיים. במילא אני הולך לראות אותך בקרוב, ונוכל לדבר בארבע עיניים." את הקובץ שמר טל בשם: "לכבוד אלוהים, אם בכלל" ושלח אותו למערכת במה חדשה, אתר באינטרנט שמפרסם יוצרים ישראליים. טל קיבל אישור שהיצירה נתקבלה, וכיבה את המחשב. אחר כך טל ישב עוד כמה דקות בשקט, בוהה בקיר וחושב לעצמו. כשכבה הנר האחרון, ובחוץ התחיל כבר היום החדש, טל קם בהחלטיות. הדליק לעצמו את הסיגריה האחרונה שנשארה לו, וחשב באירוניה, "תמיד אמרו לי שהסיגריות יהרגו אותי. צדקו בסוף". השוטרים שחקרו את השריפה במקלט הנטוש אשר שימש כמחסן לא הצליחו לברר אם הייתה זו שרפה מכוונת או תאונה. ההנחה הייתה שטל זרק את בדל הסיגריה שלו מבלי לשים לב, וזו נחתה על מזרון יבש שעמד במקום. המזרון עלה באש והדליק את הכל. הטלפון בחדרו של טל צלצל ללא הפסקה כל היום שלמחרת. לא היה מי שיענה לשיחות, והמטלפנים הגיעו למענה הקולי פעם אחר פעם. לבסוף נפסקו הצלצולים, ובמענה היו שתי הודעות חדשות. הראשונה הייתה מהעורך של "במה חדשה". קול סמכותי אמר בה: "מיסטר נובלס יקר. הרשתי לעצמי לברר את הטלפון שלך כי הרגשתי צורך רב לדבר אתך לאחר היצירה האחרונה ששלחת אלינו. מאוד התרשמתי ממנה, ואני מקווה עד עמקי נשמתי שהיצירה אינה בעלת משמעות אלא נכתבה לשם מעשה הכתיבה בלבד. אודה לך מאוד אם תיצור איתי קשר, שלך" ולאחר מכן הושארו פרטיו האישיים של העורך. בהודעה השנייה נאמר בקול שקט ומרגיע: "מר שוהם היקר, מדבר דוקטור זנדברג. אני מנסה כל היום לתפוס אותך, על מנת להודיע לך בשורה שמשמחת ומכעיסה אותי כאחת. הייתי מעדיף לומר לך זאת פנים מול פנים, אך אינני רוצה לדחות ממך את הידיעה. אני מתנצל אלף אלפי התנצלויות, ומגיעות לך הרבה יותר. התגלה לנו שעקב טעות אנוש הוחלפה דגימת הדם שלך עם דגימה של חולה איידס במצב מתקדם שמטופל אצלנו. כשבדקנו את מצבו וראינו שהבריא כביכול, בדקנו את כל העניין וגילינו שהוחלפו הדגימות. אני שמח לבשר לך שאתה בריא במאה אחוז, ונגיף האיידס אינו נמצא בדמך. שוב פעם אני מתנצל בפנייך אלף אלפי התנצלויות. אודה לך מאוד אם תוכל לאשר קבלתה של הודעה זו ע"י כך שתתקשר אליי למרפאה. כמו כן ארצה לדון עמך בפיצויים שתרצה לקבל על עגמת הנפש. שוב פעם סליחה, ד"ר זנדברג."