../images/Emo63.gif מסיבת סידור
אני רוצה לשתף אתכן בחוויה שעברנו אתמול. נתחיל מזה שהיה לי יום סופר מתוח, עם עבודה מחוץ לבית (חריג מאוד אצלי), הסעת הילדים לסבתא - לשמירה, וילד אחד שלא ממש רצה להשאר אצלה, בעט בה וברח
. בעקבות הבריחה וההתעקשות, גם חששתי שאאחר למסיבה. בקיצור, התחלה על רגל שמאל. מסיבת סידור באה לסמל את סיום לימוד הקריאה. כל הילדים אמורים לדעת לקרוא את כל הניקודים. הפעם הם קצת החליקו על השורוק-קובוץ, אבל לא נורא. הילדים מקבלים סידור, בו יתפללו מעתה בכיתה. בבית הספר שלנו התחשבו בנוסח המקורי של ההורים: נוסח עדות המזרח ליוצאי עדות המזרח, נוסח ספרד לאשכנזים ממוצא חסידי בד"כ, ונוסח אשכנז לייקים וליטאים. בנוסח האחרון מעטים בבית הספר מתפללים, ואנחנו ביניהם. המורה הדגישה לתלמידים שחשוב לדעת באיזה נוסח מתפללים, כדי שיקבלו את הסידור הנכון. גם התבקשנו לשלוח בכתב את הנוסח המבוקש, ולשלם (לנו יצא פי 1.5 מכולם, כנראה כי זה נדיר ואין הוצאה מיוחדת לבתי ספר). המסיבה לא התקיימה בבית הספר, כדי שתהיה לנו חוויה מיוחדת. התכנסנו בבית הכנסת העתיק במוצא, שנמצא על כביש ירושלים-ת"א. לאחר שהתברברנו במוצא עצמה, נזכרתי שזה ממש על הכביש, והגענו באיחור קטנטן אך לא משמעותי. נכנסנו לבית הכנסת, ושם ישבו הורים עם ילדים ליד שולחנות ועטפו סידורים בטפט קטיפה שחור. הלכנו לשולחן בו חילקו סידורים, וראינו את הסידור האחרון נוסח אשכנז נלקח ע"י אחת האמהות
. המורה הסבירה שקנו מספיק סידורים (שלושה), והלכה לחפש סידור עבורנו. הוא לא נמצא. בברור שנערך, התברר שאחת האמהות חשבה שברור שאם הילד אשכנזי, הנוסח שלו כזה. היא לא רשמה לילד את הנוסח בפתק, ולכן לא נקנה עבורו סידור מתאים. הילד לא נפגע מהרשלנות, כי קיבל את הסידור של הבן שלי.
בקיצור - נתנאל התאכזב מאוד ובכה, ואני בכיתי איתו. הרי לא מדובר בצ'ופר צדדי בסוף המסיבה. על זה כל המהומה - והוא לא קיבל. הציעו לו נוסח אחר, והמנהל הבטיח שיביא לו סידור מתאים בבית הספר, המורה הבטיחה ש"תפצה אותו" (מוטיב חוזר אצלה). הוא לא ממש רצה נוסח אחר (אבל בינינו, אין הרבה הבדלים בין הגרסאות. בטח שלו בקטע הקצר שהוא מתפלל). לאחר כמה דקות של בכי ואכזבה, עטפנו סידור חלופי, ריססנו עליו עם שבלונה וצבע כסף, ונתנאל חזר לעצמו. מחוץ לבית הכנסת עמדו שולחנות עם תיקיות ועליהן תמונות של הילדים. חיפשנו את התמונה של נתנאל - ולא מצאנו. אמרתי לו שנמצא את זה יותר מאוחר, ועדכנתי את המורה שהתמונה לא נמצאת. היא אמרה שזה לא הגיוני, כי היא ספרה ויש תיקיות כמספר הילדים. מסתבר שילד אחד הופיע פעמיים... אילתרנו לו תיקיה אחרת, בלי תמונה - ובתוך ההמולה הוא ממש לא שם לב לזה. לפחות אכזבה נוספת מנעתי ממנו. לסיכום, היתה מסיבה נחמדה. הילדים הקריאו קטעים, שרו כמה פסוקים מולחנים, קיבלו את הסידורים מהמנהל בליווי הבזקי מצלמות, ויצאנו שמחים, אבל עם טעם רע של שלומיאליות מצד בית הספר. (ומבחינתי, מסיבה דומה בבית הספר או בבית כנסת בשכונה היתה טובה באותה מידה, ואולי יותר. שלא ינסו להרשים אותי בדברים שוליים)
אני רוצה לשתף אתכן בחוויה שעברנו אתמול. נתחיל מזה שהיה לי יום סופר מתוח, עם עבודה מחוץ לבית (חריג מאוד אצלי), הסעת הילדים לסבתא - לשמירה, וילד אחד שלא ממש רצה להשאר אצלה, בעט בה וברח
