Thierry Henry
New member
../images/Emo63.gif ההישג הכי גדול שלי אי פעם.
הכל מתחיל לפניי שבועיים בערך. השמירה שלי עם מנצ'סטר סיטי זוכה לבאג מעצבן שנגרם עקב סריקת וירוסים שהפילה משום מה את המשחק, הדטה בייס ששוחזר לי לשמירה הוביל אותי 8 חודשים אחורה וזה פחות או יותר הספיק לי כדי למחוק את השמירה ולצאת לדרך חדשה, עם קבוצה שאני תמיד מאמן לאורך השנים, ניוקאסל. תארו לכם את ההפתעה שלי כאשר גיליתי שעל הצהרת כוונות של ההעפלה למפעל אירופי, ניוקאסל מוכנה להקציב שלי 112 מיליון בתחילת דרכי במשחק.. ההפתעה הייתה מאוד מאוד רצינית, מאיפה הכסף שאלתי את עצמי ואז נזכרתי שאמנם ניוקאסל קבוצה חלשה העונה בפריימרליג אבל יש לה בעלים עשיר מאוד והתגמול בתקציב היה לא נורמאלי. הרכש האוטמטי היה מתיאס פרננדז וקימני. שני שחקנים מדהימים שבגלל הליגה הספרדית נמצאים תחת סכומי שחרור מגוכחים ושניהם מוכנים לעבור ,מסתבר , לכל מקום. מיד אח"כ הבאתי את עבדולה מיטה המעולה מבולטון וג'סטין הויט מארסנל כדי לחזק את ההגנה. סיימתי את העסק עם רכישה של ג'פרסון פרפאן ובנוסף למכירה של כל מיני צעירים שלא רציתי להשתמש בהם הצלחתי לבזבז רק חצי מהתקציב שניתן לי, הישג מרשים בהחלט. ידעתי שהעונה הראשונה תהיה קשה כי ארסנל,ליברפול, מנצ'סטר וצ'לסי פשוט מטורפות עד שהן מתחילות לעשות שטויות עקב הפסדיי תארים ולכן המטרה שלי הייתה לקחת את המקום הרביעי. ידעתי שהכי הגיוני שהמאבק עליו יהיה נגד ליברפול. הודחתי בחצי גמר גביע הליגה ע"י אסטון וילה וברבע הגמר גביע נגד ווסטהאם וכל מה שנשאר לי להתמודד עליו הוא הליגה. מאזן מדהים של 18 נצחונות ב19 משחקיי הבית שלי הוביל אותי בסופו של דבר למקום הרביעי בליגה, נקודה מעל ליברפול, עם 70. מה שעיקב אותי היה מן הסתם מאזן החוץ נגד הגדולות שעמד על 4 הפסדים. עוד כמה נפילות נגד קבוצות מסוכנות כמו אסטון וילה, סיטי, טוטנהאם וכיוב' הובילו אותי לעונה מדהימה, אבל עדיין, הרגשתי שאני יכול לעשות הרבה יותר. 91 מיליון הדולרים שניתנו לי בעונה לאחר מכן לתקציב כשאני מצהיר על התמודדות על האליפות הפכו את העונה השנייה לבלתי רגילה. לוקה מודריץ' הגיע לקישור, מרוואן צ'מק להתקפה , גרט בל המוכשר לעמדת המגן השמאלי , טימוסצ'וק לעמדת הקשר האחורי ויונס קבול לעמדת הבלם השני לצד מייטה. גם קרלוס דייוגו הצטרף כמגן ימני ובנוסף טייגו מוטה ואמנטידיס הוחמתמו בהעברות חופשיות. על כל שחקן שהבאתי, מכרתי אחר והצלחתי להוציא בגדול רק 7 מיליון על שחקנים. (הסכום שתראו בתמונות אח"כ כולל כמובן כסף שקיבלתי על מכירות עתידיות ובונוסים, אז שלא תיבהלו
) וזה התחיל... העונה התחילה נפלא. העפלה לשלב הבתים בצ'מפיונס ומאזן של 3 נצחונות ו3 תוצאות תיקו בבית עם המבורג, PSV ושחטייאר. בגביע הליגה והגביע האנגלי טיילתי לי בהנאה עם הגרלות קלות . בגביע הליגה רק בחצי זה נהיה קשה עם הגרלה מול צ'לסי. בגביע האנגלי קיבלתי את צ'לסי כבר ברבע הגמר. יש לציין שעד אותו רגע בעונה הזו, אני כמובן , עם נצחונות בלבד במשחקיי הבית ובמשחקיי החוץ עם 3 הפסדים (לליברפול, ארסנל ויונייטד) ו4 תוצאות תיקו (נגד צ'לסי , אברטון, אסטון וילה וטוטנהאם). רבע גמר הגביע האנגלי הוביל אותי למשחק ענק. צ'לסי הובילה כבר 2-0 משערים של דרוגבה ובן סהר אבל חצי שני חלומי עם שערים של צ'מק וצמד של אואן הובילו אותי לחצי גמר הגביע אנגלי נגד ליברפול. בחצי גמר גביע הליגה המפגשים הכפולים היו נדירים ביופיים. 2-0 בבית על צ'לסי עם צמד של אואן ובחוץ הפסד 3-2 אחריי שצ'לסי כבר מובילה 3-0 אבל דרוגבה מורחק, צ'לסי מאבדת מומנטום ושער של פרננדס נותן לי העפלה לגמר נגד ארסנל. בגמר גביע הליגה אואן (מי אם לא) כבש ראשון, דיאבי השווה ואת שער הנצחון התכבד לכבוש ג'פרסון פרפאן בכדור חופשי בדקה ה81. גביע הליגה היה התואר הראשון שלי.
הכל מתחיל לפניי שבועיים בערך. השמירה שלי עם מנצ'סטר סיטי זוכה לבאג מעצבן שנגרם עקב סריקת וירוסים שהפילה משום מה את המשחק, הדטה בייס ששוחזר לי לשמירה הוביל אותי 8 חודשים אחורה וזה פחות או יותר הספיק לי כדי למחוק את השמירה ולצאת לדרך חדשה, עם קבוצה שאני תמיד מאמן לאורך השנים, ניוקאסל. תארו לכם את ההפתעה שלי כאשר גיליתי שעל הצהרת כוונות של ההעפלה למפעל אירופי, ניוקאסל מוכנה להקציב שלי 112 מיליון בתחילת דרכי במשחק.. ההפתעה הייתה מאוד מאוד רצינית, מאיפה הכסף שאלתי את עצמי ואז נזכרתי שאמנם ניוקאסל קבוצה חלשה העונה בפריימרליג אבל יש לה בעלים עשיר מאוד והתגמול בתקציב היה לא נורמאלי. הרכש האוטמטי היה מתיאס פרננדז וקימני. שני שחקנים מדהימים שבגלל הליגה הספרדית נמצאים תחת סכומי שחרור מגוכחים ושניהם מוכנים לעבור ,מסתבר , לכל מקום. מיד אח"כ הבאתי את עבדולה מיטה המעולה מבולטון וג'סטין הויט מארסנל כדי לחזק את ההגנה. סיימתי את העסק עם רכישה של ג'פרסון פרפאן ובנוסף למכירה של כל מיני צעירים שלא רציתי להשתמש בהם הצלחתי לבזבז רק חצי מהתקציב שניתן לי, הישג מרשים בהחלט. ידעתי שהעונה הראשונה תהיה קשה כי ארסנל,ליברפול, מנצ'סטר וצ'לסי פשוט מטורפות עד שהן מתחילות לעשות שטויות עקב הפסדיי תארים ולכן המטרה שלי הייתה לקחת את המקום הרביעי. ידעתי שהכי הגיוני שהמאבק עליו יהיה נגד ליברפול. הודחתי בחצי גמר גביע הליגה ע"י אסטון וילה וברבע הגמר גביע נגד ווסטהאם וכל מה שנשאר לי להתמודד עליו הוא הליגה. מאזן מדהים של 18 נצחונות ב19 משחקיי הבית שלי הוביל אותי בסופו של דבר למקום הרביעי בליגה, נקודה מעל ליברפול, עם 70. מה שעיקב אותי היה מן הסתם מאזן החוץ נגד הגדולות שעמד על 4 הפסדים. עוד כמה נפילות נגד קבוצות מסוכנות כמו אסטון וילה, סיטי, טוטנהאם וכיוב' הובילו אותי לעונה מדהימה, אבל עדיין, הרגשתי שאני יכול לעשות הרבה יותר. 91 מיליון הדולרים שניתנו לי בעונה לאחר מכן לתקציב כשאני מצהיר על התמודדות על האליפות הפכו את העונה השנייה לבלתי רגילה. לוקה מודריץ' הגיע לקישור, מרוואן צ'מק להתקפה , גרט בל המוכשר לעמדת המגן השמאלי , טימוסצ'וק לעמדת הקשר האחורי ויונס קבול לעמדת הבלם השני לצד מייטה. גם קרלוס דייוגו הצטרף כמגן ימני ובנוסף טייגו מוטה ואמנטידיס הוחמתמו בהעברות חופשיות. על כל שחקן שהבאתי, מכרתי אחר והצלחתי להוציא בגדול רק 7 מיליון על שחקנים. (הסכום שתראו בתמונות אח"כ כולל כמובן כסף שקיבלתי על מכירות עתידיות ובונוסים, אז שלא תיבהלו
