ביוגרפיה
- פותח הנושא מ א י י ק
- פורסם בתאריך
../images/Emo23.gifנינט טייב../images/Emo23.gif
נינט טייב (נולדה ב-21 באוקטובר 1983) היא זמרת, שחקנית ובדרנית ישראלית. זוכת תחרות כוכב נולד הראשונה.
נינט נולדה וגדלה בקריית גת, והחלה לעסוק בשירה בגיל צעיר, כשהופיעה באירועים משפחתיים, בטקסים עירוניים ובמקהלת בית הספר של קריית גת. בצבא שירתה בחיל ההנדסה ואף שרה את המנון החיל החדש ללחן של ניב גולן. בשנת 2000 זכתה במקום הראשון בתחרות הכשרונות הצעירים של הטלוויזיה החינוכית "קולות וצלילים", בביצוע לשיר "זה לא אמיתי" שכתבה בעצמה. זכתה במקום השלישי בתחרות זמרה בשם "המלך הבא" של חברת הטלוויזיה "Yes", כאשר במקום השני זכה הראל סקעת ובמקום הראשון זכה רפאל מירילא, כולם פיינליסטים עתידים של "כוכב נולד". כן השתתפה בתחרות "המלך הרדיופוני" בתוכנית הרדיו של דידי הררי. בשנת 2003, בעת שרותה הצבאי, ניגשה למבחני הבד של תוכנית הבידור "כוכב נולד", ששודרה לראשונה באותה שנה. בשלב הראשון של התוכנית בצעה את השיר "מקיץ אל חלום" שכתב ברוך פרידלנד וביצעה גלי עטרי, בחצי הגמר ביצעה את השיר "קח אותי" של "היהודים". ב-28 באוגוסט הגיעה לגמר שנערך בחוף ניצנים, יחד עם המשתתפים הנוספים בתחרות בכללם שירי מימון ושי גבסו. בגמר בצעה את השיר "ים של דמעות" המוכר בביצועו של זוהר ארגוב. בגמר זכתה במקום הראשון על פי בחירת הקהל עם 49% מקולות הצופים, מעל 720,000 הצבעות.
בנובמבר 2003, זמן קצר לאחר זכייתה, הקליטה נינט את סינגל הפרס שלה מ"כוכב נולד", "כמו ששיר נוגע", שנכתב על ידי יענקל'ה רוטבליט והולחן על ידי רמי קליינשטיין. השיר בוצע לראשונה בטקס פרסי מסך הזהב של אותה שנה. בתחילת 2004 ביצעה יחד עם השחקן אלי פיניש את שיר הנושא של אירוע ההתרמה של קשת "יומטוב", "כמו כולם", וכן את שיר הנושא של הסרט הישראלי "סוף העולם שמאלה", "בסוף העולם", שנכתב על ידי אהוד מנור והולחן על ידי קובי אושרת. במרץ 2004 החלה להופיע בתפקיד הראשי בטלנובלה המוזיקאלית של חברת הטלוויזיה "Yes", "השיר שלנו", לצד שחקנים כמו מיה דגן ואפרת בוימולד. בסדרה גילמה דמות המבוססת על עצמה, נערה צעירה מקריית גת בשם נינט לוי, אשר נבחרת במפתיע ללמוד באקדמייה למוזיקה של ירדנה טמיר ונכנסת לעולם המוזיקה התל אביבי הסוער. טייב ביצעה את שיר הנושא של הסדרה, "עוד מעט", פרי עטו של יוני בלוך. בקיץ 2004 השתתפה יחד עם כוכבי "השיר שלנו" במספר הופעות וב-2005 נמשכו צילומי העונה השנייה של "השיר שלנו". עבור משחקה של טייב בעונה זו זכתה בפרס מסך הזהב למשחק בסדרה יומית. ב-2004 השתתפה לראשונה בפסטיגל, "לא יאומן כי פסטיגל", לצד רן דנקר, הראל סקעת, אגם רודברג ועוד.
במהלך 2005 השתתפה בדיבוב העברי של הסרט "מרי פופינס" והשתתפה בארועי "כפר המוזיקה" לצד זמרים רבים. בחנוכה 2005 השתתפה, לצד יהודה סעדו ומאיה בוסקילה במופע המוזיקלי "שיר נולד", ושירה, "אמא" זכה בבחירת הקהל. בתחילת שנת 2006 נפרדה מהחבר רן דנקר והחלה לצאת עם השחקן יהודה לוי. לאורך שנת 2006 עבדה על אלבום הבכורה שלה יחפה שהתעכב במשך 3 שנים. עד כה שיחררה נינט שני סינגלים לרדיו- "כשאתה כאן" ו"הכל יכול לקרות". את האלבום הפיק היוצר אביב גפן.
נינט טייב (נולדה ב-21 באוקטובר 1983) היא זמרת, שחקנית ובדרנית ישראלית. זוכת תחרות כוכב נולד הראשונה.
../images/Emo220.gif../images/Emo79.gifיחפה../images/Emo79.gif../images/Emo220.gif
יחפה הוא אלבומה הראשון של הזמרת הישראלית נינט טייב. האלבום, בהפקתו של זמר הרוק אביב גפן, כולל 12 שירים שהולחנו ברובם על ידי גפן ונכתבו על ידי גפן, עילי בוטנר, אלי מורנו, ארז אלגרבלי, יוני בלוך ("אחרי הכל"), ברק פלדמן ונינט עצמה ("היא יודעת" בשיתוף עם עילי בוטנר ו"ידעתי שתחזור"). הסינגל הראשון מהאלבום, "כשאתה כאן", שוחרר ב-12 ביולי 2006. מספר שבועות לאחר מכן שוחרר הסינגל השני מהאלבום, "הכל יכול לקרות". האלבום עצמו שוחרר לחנויות ב-7 בספטמבר 2006. למחרת, במהלך גמר כוכב נולד 4, הוכרז האלבום כאלבום זהב לאחר שנמכרו כ-24,976 עותקים ממנו בפחות מ-24 שעות. ב-25 בספטמבר 2006 הגיע האלבום למעמד של פלטינה, לאחר שנמכרו למעלה מ-40,000 עותקים ממנו.
יחפה הוא אלבומה הראשון של הזמרת הישראלית נינט טייב. האלבום, בהפקתו של זמר הרוק אביב גפן, כולל 12 שירים שהולחנו ברובם על ידי גפן ונכתבו על ידי גפן, עילי בוטנר, אלי מורנו, ארז אלגרבלי, יוני בלוך ("אחרי הכל"), ברק פלדמן ונינט עצמה ("היא יודעת" בשיתוף עם עילי בוטנר ו"ידעתי שתחזור"). הסינגל הראשון מהאלבום, "כשאתה כאן", שוחרר ב-12 ביולי 2006. מספר שבועות לאחר מכן שוחרר הסינגל השני מהאלבום, "הכל יכול לקרות". האלבום עצמו שוחרר לחנויות ב-7 בספטמבר 2006. למחרת, במהלך גמר כוכב נולד 4, הוכרז האלבום כאלבום זהב לאחר שנמכרו כ-24,976 עותקים ממנו בפחות מ-24 שעות. ב-25 בספטמבר 2006 הגיע האלבום למעמד של פלטינה, לאחר שנמכרו למעלה מ-40,000 עותקים ממנו.
../images/Emo41.gifכוכב נולד../images/Emo41.gif
"כוכב נולד" (או: "לא נפסיק לשיר- כוכב נולד") היא תוכנית טלוויזיה שבמרכזה תחרות שירה, אשר עלתה לשידור בשנת 2003 במסגרת זכיינית השידור של ערוץ 2 "קשת". רעיון התוכנית מבוסס על התוכנית האמריקאית "אמריקן איידול", וכן על התוכנית הבריטית "פופ איידול", ואת צעדיו הראשונים ניתן למצוא בתוכנית "לא נפסיק לשיר" ששודרה בשנת 2002, גם כן במסגרת "קשת" וגם כן בהנחייתו של צביקה הדר. ב"לא נפסיק לשיר" התמודדו אנשים אלמוניים לצד אנשי בידור מוכרים בתחרות זיהוי וביצוע שירים עבריים. בשנת 2003 פיתחו טדי הפקות את רעיון "לא נפסיק לשיר" לתחרות זמר לכל דבר. במהלך הפרקים השונים מבצעים קבוצת מתמודדים שירים עבריים מוכרים ונשפטים על-פי ביצועם. לבסוף, מחליט הקהל הצופה בבית ישירות, על ידי הצבעה באמצעות SMS מי המתמודד המועדף עליו, וזה שזכה למספר ההצבעות הנמוך ביותר הוא זה שמודח מהתוכנית. לבסוף, לאחר מספר ניפויים משמעותי, נבחרים שלושה מתמודדים אשר מבצעים את ביצועם האחרון בגמר בהופעה חיה. "כוכב נולד" הפכה כבר בעונתה הראשונה להצלחה, ולאחר מכן לתופעה תרבותית רחבה. למרות הביקורות הרבות נגדה ונגד תרבות ה"אינסטנט" וייצור כוכבים, שמרה על נתוני רייטינג גבוהים ולאהדת קהל עצומה. בשנת 2003 זכתה בטקס פרסי מסך הזהב "תוכנית העשור". באותה שנה זכתה גם בקטגוריית תוכניות הבידור. בשנים 2004 ו-2005, בעונותייה השנייה והשלישית, זכתה בפרסים בקטגוריית תוכנית המציאות. במהלך העונות נעשו ביקורות נגד התוכנית על הפרסום הסמוי שמוציאה לפועל כלפי חברות כמו סלקום וקוקה קולה, נותנות החסות הרשמיות, אך לא נעשה דבר בעניין. העונה הראשונה של כוכב נולד החלה במאי 2003. במהלך התוכנית נערכו תחילה אודישנים שונים ברחבי הארץ, לאחר מכן נעשו שלבי "ראש בראש" של סולואים שבוצעו על ידי המתמודדים, כאשר הביצועים האהודים והטובים ביותר זיכו את המתמודדים השונים בעליית שלבים. בשלב חצי הגמר, שחולק לשניים, נבחרו שלושת המתמודדים הסופיים נינט טייב, שירי מיימון ושי גבסו שיתמודדו בגמר הגדול בפני קהל. המתמודדים שהודחו במהלך הפרקים: גיא שרפי, לירז רחמין, בוריס סולטנוב, כברה קאסי, מורן גמליאל, מעיין שקד, שי רביזדה, ינעם כביר, מאיה ממן, גיא ושי אביזרוב, טל לופסקו, בן שרעבי ואסתי שייבין. גמר התוכנית נערך ב28 באוגוסט 2003 במסגרת כפר המוזיקה בחולות ניצנים, בפני כ-7000 איש. במהלך הגמר ביצעו המתמודדים את השירים: "ים של דמעות" של זוהר ארגוב ביצעה נינט טייב, "דון קיחוטה" של דנה אינטרנשיונל ביצעה שירי מיימון ו"אש" של רמי קליינשטיין ביצע שי גבסו. לבסוף הביצוע של טייב גבר על השאר, והיא זכתה בתואר "כוכב נולד" הראשון. במקום השני זכתה שירי מימון ובמקום השלישי שי גבסו. אחד החידושים שנעשו בעונה הוא שלב "גלגל ההצלה" עבור מתמודדים שהגיעו למקום השני בפרקי חצי הגמר, שחולק לשני חלקים. במהלך הפרקים נשפטו הביצועים על ידי פאנל שופטים, שהורכב מהזמרת ריקי גל, המוזיקאי צדי צרפתי ומנהל "הליקון" רוני בראון. לבסוף, נבחרו שלושה מתמודדים שיתחרו בהופעה חיה בגמר העונה בכפר המוזיקה בניצנים, הראל מויאל, הראל סקעת ועדי כהן, ואלה גברו על המתמודדים השונים שהודחו במהלך העונה, חגית נדרי, ג'קי טולדו, אתי וקנין, אוריאל שאלתיאל, לירון לב, יעל שחר, יעל פנדריך, חנה גור, ערן ותומי צנחני, סשה גרישקוב, מיקה שדה, מיכל רשף, שירלי לילו, שירי אלקבץ, שירה חן, ציפי משהיד, אלון ליטבק ושמעון טפטה. הגמר נערך ב-15 באוגוסט בכפר המוזיקה בפני אלפי אנשים, ובמהלכו בצעו המתמודדים שירים כמו: "נר על החלון" של פבלו רוזנברג ביצע הראל מויאל, "הנני כאן" של יהורם גאון ביצע הראל סקעת ו"סוף לסיפור" של יהודית רביץ ביצעה עדי כהן. לבסוף גבר מויאל על המתמודדים השונים וזכה בתחרות "כוכב נולד 2". לאחר התוכנית נשמעו טענות נגד נצחונו של מויאל, כאשר סקעת היה מובטח להיות המנצח לפי הסקרים השונים והפופולריות בהם זכה, חלקם מבשרות על זיוף קולות וחלקם שוללות את את מידת ההצבעות שהיה אפשר להצביע במהלך הגמר, 250 קולות ליחיד, אך הפקת התוכנית הכחישה כל טענה. לאחר שנעשו הפגנות והצהרות בפומבי נגד קשת, עשתה הפקת התוכנית בדיקה נוספת, והתברר כי אין שינוי בתוצאות. העונה השלישית של "כוכב נולד" החלה במרץ 2005. המתמודדים נבחנו בפני השופטים: ריקי גל, צדי צרפתי וצביקה פיק. לאחר כל השלבים נבחרו שלושה מתמודדים אשר יתמודדו בגמר הגדול, יהודה סעדו, מיכאל קירקילן ושיר ביטון, אשר גברו על חבריהם שהודחו בשלבים הקודמים, הדר עוזרי, אוהד אלישע, עמרי רוטברד, נעמה לוי, אריאלה עדוי, שלומי סבן, כפיר אדרי, קסניה זמסקוב, מריאור שחר, רועי חיים זינר, ניצן קייקוב, מיכאל עינב, אסף אברבוך, טלי מיכאלי ושירלי נוב. בגמר, שנערך ב29 באוגוסט 2005 בגני התערוכה, תל אביב בפני עשרות-אלפי אנשים, בצעו השלושה את השירים: "שדות של אירוסים" של שלמה ארצי בביצוע יהודה סעדו, "יש בליבי כינור" של מאיה בוסקילה בביצוע מיכאל קירקילן ו"שמחות קטנות" של עמיר בניון בביצועה של שיר ביטון. לבסוף זכה יהודה סעדו במירב הקולות. העונה הרביעית של "כוכב נולד" החלה במאי 2006. לתוכנית הצטרפו שופטים חדשים, גל אוחובסקי ומרגלית צנעני, אליהם חברו השופטים צדי צרפתי וצביקה פיק. ציפי פינס, מנהלת תיאטרון בית ליסין תוכננה גם היא להצטרף לצוות השופטים, אך פרשה בשלבים מוקדמים, גם חמי רודנר, רמי קליינשטיין ואביב גפן היו מועמדים לשיפוט. לאורך תחילת העונה שודרו שלבי האודישנים, ביוני שודר סיכום שלב האודישנים הראשון, שהתחלק לשלושה אזורים- חיפה בצפון הארץ, חולון במרכז ובאר שבע בדרום, ובו נבחרו מאה מתמודדים לשלבים הבאים. לאחר האודישנים, השתתפו המתמודדים בשלב דואטים משותפים ובשלב סולו אישי, ולבסוף, ב-15 ביוני נבחרו 14 מתמודדים. בתוכנית העוקבת שודר פרק גלגל ההצלה, בו נבחרו עידן שמי ומאור פיניה להצטרף לשאר המתמודדים. בשתי התוכניות הראשונות, ששודרו בסוף יוני, בצעו כל אחד מהמתמודדים שיר בכורה של אמן או להקה ידועים, ולאורך העונה חברי הנבחרת ישירו בדואט, וישתתפו במספר תוכניות מיוחדות. בעונה זו נערכו מעט חידושים; לשופטים, למשל, ניתנה אפשרות להעניק חסינות לאחד מהמתמודדים. כמו כן נקבע כי לאורך העונה תבצע הנבחרת הופעות הצדעה לאמנים וללהקות. בחצי-הגמר הראשון, שנערך ב-24 באוגוסט, ניצח רפאל מירילא, לאחר שביצע את "אחרי הכול את שיר" (של שלמה ארצי) ו"כשהלב בוכה" (של שרית חדד), ועלה לשלב הגמר, בעוד מישל גוריאשווילי, שסומן כפייבוריט בקרב השופטים, הודח מהתוכנית, ומאיה רוטמן זכתה לסיכוי נוסף, כמי שזכתה במקום השני. יממה לאחר מכן, ב-25 באוגוסט, נערך חצי-הגמר השני, בו זכה לבסוף ג'קו אייזנברג בהפרש קולות אדיר משני מתחריו- מאור פיניה, שלבסוף הודח, וזהבית פסי, שזכתה במקום השני. אייזנברג ביצע את "האם להיות בך מאוהב" (של אביב גפן) ו"גשם" (של מאיר בנאי). לאחר התמודדות נוספת של שתי הזוכות במקומות השניים- זהבית פסי ומאיה רוטמן, קיבלה רוטמן את הכרטיס השלישי לגמר. לאחר סגירת השלישייה הודגש החידוש העיקרי של העונה- נתינת במה ליוצרים מקוריים, למלחינים, כותבים ולנגנים, כאשר שלושת הפיינליסטים הם בעצם יוצרים בזכות עצמם. ב-7 בספטמבר התמודדו מאיה רוטמן, ג'קו אייזנברג ורפאל מירילא בגמר התוכנית, שנערך בפארק הירקון בתל אביב, כחלק במופע "ווליום תל אביב", בו לקחו חלק אמנים שונים. המנצח בגמר הוא ג'קו אייזנברג. במקום השני זכתה מאיה רוטמן ובמקום השלישי רפאל מירילא.
"כוכב נולד" (או: "לא נפסיק לשיר- כוכב נולד") היא תוכנית טלוויזיה שבמרכזה תחרות שירה, אשר עלתה לשידור בשנת 2003 במסגרת זכיינית השידור של ערוץ 2 "קשת". רעיון התוכנית מבוסס על התוכנית האמריקאית "אמריקן איידול", וכן על התוכנית הבריטית "פופ איידול", ואת צעדיו הראשונים ניתן למצוא בתוכנית "לא נפסיק לשיר" ששודרה בשנת 2002, גם כן במסגרת "קשת" וגם כן בהנחייתו של צביקה הדר. ב"לא נפסיק לשיר" התמודדו אנשים אלמוניים לצד אנשי בידור מוכרים בתחרות זיהוי וביצוע שירים עבריים. בשנת 2003 פיתחו טדי הפקות את רעיון "לא נפסיק לשיר" לתחרות זמר לכל דבר. במהלך הפרקים השונים מבצעים קבוצת מתמודדים שירים עבריים מוכרים ונשפטים על-פי ביצועם. לבסוף, מחליט הקהל הצופה בבית ישירות, על ידי הצבעה באמצעות SMS מי המתמודד המועדף עליו, וזה שזכה למספר ההצבעות הנמוך ביותר הוא זה שמודח מהתוכנית. לבסוף, לאחר מספר ניפויים משמעותי, נבחרים שלושה מתמודדים אשר מבצעים את ביצועם האחרון בגמר בהופעה חיה. "כוכב נולד" הפכה כבר בעונתה הראשונה להצלחה, ולאחר מכן לתופעה תרבותית רחבה. למרות הביקורות הרבות נגדה ונגד תרבות ה"אינסטנט" וייצור כוכבים, שמרה על נתוני רייטינג גבוהים ולאהדת קהל עצומה. בשנת 2003 זכתה בטקס פרסי מסך הזהב "תוכנית העשור". באותה שנה זכתה גם בקטגוריית תוכניות הבידור. בשנים 2004 ו-2005, בעונותייה השנייה והשלישית, זכתה בפרסים בקטגוריית תוכנית המציאות. במהלך העונות נעשו ביקורות נגד התוכנית על הפרסום הסמוי שמוציאה לפועל כלפי חברות כמו סלקום וקוקה קולה, נותנות החסות הרשמיות, אך לא נעשה דבר בעניין. העונה הראשונה של כוכב נולד החלה במאי 2003. במהלך התוכנית נערכו תחילה אודישנים שונים ברחבי הארץ, לאחר מכן נעשו שלבי "ראש בראש" של סולואים שבוצעו על ידי המתמודדים, כאשר הביצועים האהודים והטובים ביותר זיכו את המתמודדים השונים בעליית שלבים. בשלב חצי הגמר, שחולק לשניים, נבחרו שלושת המתמודדים הסופיים נינט טייב, שירי מיימון ושי גבסו שיתמודדו בגמר הגדול בפני קהל. המתמודדים שהודחו במהלך הפרקים: גיא שרפי, לירז רחמין, בוריס סולטנוב, כברה קאסי, מורן גמליאל, מעיין שקד, שי רביזדה, ינעם כביר, מאיה ממן, גיא ושי אביזרוב, טל לופסקו, בן שרעבי ואסתי שייבין. גמר התוכנית נערך ב28 באוגוסט 2003 במסגרת כפר המוזיקה בחולות ניצנים, בפני כ-7000 איש. במהלך הגמר ביצעו המתמודדים את השירים: "ים של דמעות" של זוהר ארגוב ביצעה נינט טייב, "דון קיחוטה" של דנה אינטרנשיונל ביצעה שירי מיימון ו"אש" של רמי קליינשטיין ביצע שי גבסו. לבסוף הביצוע של טייב גבר על השאר, והיא זכתה בתואר "כוכב נולד" הראשון. במקום השני זכתה שירי מימון ובמקום השלישי שי גבסו. אחד החידושים שנעשו בעונה הוא שלב "גלגל ההצלה" עבור מתמודדים שהגיעו למקום השני בפרקי חצי הגמר, שחולק לשני חלקים. במהלך הפרקים נשפטו הביצועים על ידי פאנל שופטים, שהורכב מהזמרת ריקי גל, המוזיקאי צדי צרפתי ומנהל "הליקון" רוני בראון. לבסוף, נבחרו שלושה מתמודדים שיתחרו בהופעה חיה בגמר העונה בכפר המוזיקה בניצנים, הראל מויאל, הראל סקעת ועדי כהן, ואלה גברו על המתמודדים השונים שהודחו במהלך העונה, חגית נדרי, ג'קי טולדו, אתי וקנין, אוריאל שאלתיאל, לירון לב, יעל שחר, יעל פנדריך, חנה גור, ערן ותומי צנחני, סשה גרישקוב, מיקה שדה, מיכל רשף, שירלי לילו, שירי אלקבץ, שירה חן, ציפי משהיד, אלון ליטבק ושמעון טפטה. הגמר נערך ב-15 באוגוסט בכפר המוזיקה בפני אלפי אנשים, ובמהלכו בצעו המתמודדים שירים כמו: "נר על החלון" של פבלו רוזנברג ביצע הראל מויאל, "הנני כאן" של יהורם גאון ביצע הראל סקעת ו"סוף לסיפור" של יהודית רביץ ביצעה עדי כהן. לבסוף גבר מויאל על המתמודדים השונים וזכה בתחרות "כוכב נולד 2". לאחר התוכנית נשמעו טענות נגד נצחונו של מויאל, כאשר סקעת היה מובטח להיות המנצח לפי הסקרים השונים והפופולריות בהם זכה, חלקם מבשרות על זיוף קולות וחלקם שוללות את את מידת ההצבעות שהיה אפשר להצביע במהלך הגמר, 250 קולות ליחיד, אך הפקת התוכנית הכחישה כל טענה. לאחר שנעשו הפגנות והצהרות בפומבי נגד קשת, עשתה הפקת התוכנית בדיקה נוספת, והתברר כי אין שינוי בתוצאות. העונה השלישית של "כוכב נולד" החלה במרץ 2005. המתמודדים נבחנו בפני השופטים: ריקי גל, צדי צרפתי וצביקה פיק. לאחר כל השלבים נבחרו שלושה מתמודדים אשר יתמודדו בגמר הגדול, יהודה סעדו, מיכאל קירקילן ושיר ביטון, אשר גברו על חבריהם שהודחו בשלבים הקודמים, הדר עוזרי, אוהד אלישע, עמרי רוטברד, נעמה לוי, אריאלה עדוי, שלומי סבן, כפיר אדרי, קסניה זמסקוב, מריאור שחר, רועי חיים זינר, ניצן קייקוב, מיכאל עינב, אסף אברבוך, טלי מיכאלי ושירלי נוב. בגמר, שנערך ב29 באוגוסט 2005 בגני התערוכה, תל אביב בפני עשרות-אלפי אנשים, בצעו השלושה את השירים: "שדות של אירוסים" של שלמה ארצי בביצוע יהודה סעדו, "יש בליבי כינור" של מאיה בוסקילה בביצוע מיכאל קירקילן ו"שמחות קטנות" של עמיר בניון בביצועה של שיר ביטון. לבסוף זכה יהודה סעדו במירב הקולות. העונה הרביעית של "כוכב נולד" החלה במאי 2006. לתוכנית הצטרפו שופטים חדשים, גל אוחובסקי ומרגלית צנעני, אליהם חברו השופטים צדי צרפתי וצביקה פיק. ציפי פינס, מנהלת תיאטרון בית ליסין תוכננה גם היא להצטרף לצוות השופטים, אך פרשה בשלבים מוקדמים, גם חמי רודנר, רמי קליינשטיין ואביב גפן היו מועמדים לשיפוט. לאורך תחילת העונה שודרו שלבי האודישנים, ביוני שודר סיכום שלב האודישנים הראשון, שהתחלק לשלושה אזורים- חיפה בצפון הארץ, חולון במרכז ובאר שבע בדרום, ובו נבחרו מאה מתמודדים לשלבים הבאים. לאחר האודישנים, השתתפו המתמודדים בשלב דואטים משותפים ובשלב סולו אישי, ולבסוף, ב-15 ביוני נבחרו 14 מתמודדים. בתוכנית העוקבת שודר פרק גלגל ההצלה, בו נבחרו עידן שמי ומאור פיניה להצטרף לשאר המתמודדים. בשתי התוכניות הראשונות, ששודרו בסוף יוני, בצעו כל אחד מהמתמודדים שיר בכורה של אמן או להקה ידועים, ולאורך העונה חברי הנבחרת ישירו בדואט, וישתתפו במספר תוכניות מיוחדות. בעונה זו נערכו מעט חידושים; לשופטים, למשל, ניתנה אפשרות להעניק חסינות לאחד מהמתמודדים. כמו כן נקבע כי לאורך העונה תבצע הנבחרת הופעות הצדעה לאמנים וללהקות. בחצי-הגמר הראשון, שנערך ב-24 באוגוסט, ניצח רפאל מירילא, לאחר שביצע את "אחרי הכול את שיר" (של שלמה ארצי) ו"כשהלב בוכה" (של שרית חדד), ועלה לשלב הגמר, בעוד מישל גוריאשווילי, שסומן כפייבוריט בקרב השופטים, הודח מהתוכנית, ומאיה רוטמן זכתה לסיכוי נוסף, כמי שזכתה במקום השני. יממה לאחר מכן, ב-25 באוגוסט, נערך חצי-הגמר השני, בו זכה לבסוף ג'קו אייזנברג בהפרש קולות אדיר משני מתחריו- מאור פיניה, שלבסוף הודח, וזהבית פסי, שזכתה במקום השני. אייזנברג ביצע את "האם להיות בך מאוהב" (של אביב גפן) ו"גשם" (של מאיר בנאי). לאחר התמודדות נוספת של שתי הזוכות במקומות השניים- זהבית פסי ומאיה רוטמן, קיבלה רוטמן את הכרטיס השלישי לגמר. לאחר סגירת השלישייה הודגש החידוש העיקרי של העונה- נתינת במה ליוצרים מקוריים, למלחינים, כותבים ולנגנים, כאשר שלושת הפיינליסטים הם בעצם יוצרים בזכות עצמם. ב-7 בספטמבר התמודדו מאיה רוטמן, ג'קו אייזנברג ורפאל מירילא בגמר התוכנית, שנערך בפארק הירקון בתל אביב, כחלק במופע "ווליום תל אביב", בו לקחו חלק אמנים שונים. המנצח בגמר הוא ג'קו אייזנברג. במקום השני זכתה מאיה רוטמן ובמקום השלישי רפאל מירילא.
../images/Emo44.gifYes../images/Emo44.gif
yes הינו המותג של חברת DBS (חלק מקבוצת בזק) המספקת שירותי תוכן בטלוויזיה באמצעות טכנולוגיית הלוויין. החברה החלה לפעול בשנת 2000, באישורו של שר התקשורת דאז בנימין (פואד) בן אליעזר. בן אליעזר סבר, שחברת טלוויזיה נוספת תחייה את שוק ערוצי הטלוויזיה הלא-ארצי שנשלט כמונופול על–ידי חברות הכבלים מאז תחילת שנות התשעים. השנתיים הראשונות לפעולת החברה התאפיינו בתקלות רבות בהליך ההתקנה, אם בשל כשלים בארגון מערכת החיבור וההתקנה, ואם בגלל המכשולים והפיתויים שניסו הכבלים לשים על דרכם של מי שביקשו לעבור ל"יס". אחרי תקופת ייסורי ילדות אלו השתפרו שירותי ההתקנה ותמיכת הלקוחות של החברה במידה ניכרת. תקוותו של בן אליעזר לעורר את התחרות בשוק הטלוויזיה הרב-ערוצית התגשמו רק בחלקן. "יס" נמנעה כבר מתחילת הדרך מתחרות מחירים מול הכבלים ובפועל הומר המונופול בדואופול בתחום זה. תוצאה זו הייתה צפויה כאשר ל"יס" ולכבלים לא הייתה סיבה לחשוש מחדירת גורם מתחרה במחיר זול יותר. התחרות בין החברות התמקדה, לפיכך, אך ורק בתחום התוכן והתמצתה בעיקרה בערוץ התוכניות הכללי, ובתכנים מיוחדים תמורת תשלום נוסף. הכבלים ניסו בתחילה להתמודד עם נסיונות החדירה של "יס" לשוק באמצעות הצבת פיתויים בפני לקוחות עוזבים, נסיונות להפוך את פרוצדורת המעבר למורכבת, ובראש ובראשונה באמצעות רכישת תכנים שישודרו בלעדית בשידורי הכבלים. מצב זה הביא לכך שבשנותיה הראשונות הציגה "יס" שפע תכנים שנרכשו במחירים זולים בהרבה מספריות הטלוויזיה הבריטית והאוסטרלית. תוכנית זו נכשלה במידה רבה, גם משום שהוצאות הרכישה המופרזות הובילו את חברות הכבלים אל עברי פשיטת רגל, אך גם משום שרוב הסדרות שנרכשו בממון רב שודרו בערוץ 3, שהיה נגיש גם לצופי "יס". סיבה משוערת נוספת הייתה שהכבלים העריכו באופן שגוי את מידת החשיבות שיש לתכנים ספציפיים במערכת ההחלטות של לקוחותיהם, שככל הנראה הכריעו פעמים רבות גם על בסיס של שירות (או היעדרו), או שהסתגלו בקלות רבה ואף יצרו העדפה לתכנים שהציעה "יס". ל"יס" מגוון ערוצים ייחודיים לה, כגון חמישה ערוצי סרטים (שני ערוצי סרטים נוספים משותפים גם לכבלים), ערוצי סדרות רכש, ערוצי הבית וערוצי בידור, מדע וטבע שונים. שאר הערוצים (כמו למשל ערוץ 5), משותפים לשתי החברות. "יס" משתמשת בשירותיו של הלווינים הישראליים עמוס 1 ו-עמוס 2 באמצעות רכישת משיבים מחברת חלל תקשורת כדי לשדר את שידוריה לבתי האב בישראל. הלקוחות קולטים את השידורים בעזרת צלחת לווין על גג ביתם. בסוף שנת 2004 השיקה חברת "יס" לקהל הרחב דור מפענחים (ממירים) חדש תחת שם המותג "יס מקס", שמתחרה ב"הוט מג'יק" של הוט, שיצא מאוחר יותר. מפענחים אלו מאפשרים הקלטת רצועות שידור על גבי דיסק קשיח. נכון לשנת 2005 יש ל-yes כ-520,000 מנויים. בזק מחזיקה ב-49% ממניות החברה. החברה מספקת שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין. מנכ"ל החברה הינו עופר בלוך.
yes הינו המותג של חברת DBS (חלק מקבוצת בזק) המספקת שירותי תוכן בטלוויזיה באמצעות טכנולוגיית הלוויין. החברה החלה לפעול בשנת 2000, באישורו של שר התקשורת דאז בנימין (פואד) בן אליעזר. בן אליעזר סבר, שחברת טלוויזיה נוספת תחייה את שוק ערוצי הטלוויזיה הלא-ארצי שנשלט כמונופול על–ידי חברות הכבלים מאז תחילת שנות התשעים. השנתיים הראשונות לפעולת החברה התאפיינו בתקלות רבות בהליך ההתקנה, אם בשל כשלים בארגון מערכת החיבור וההתקנה, ואם בגלל המכשולים והפיתויים שניסו הכבלים לשים על דרכם של מי שביקשו לעבור ל"יס". אחרי תקופת ייסורי ילדות אלו השתפרו שירותי ההתקנה ותמיכת הלקוחות של החברה במידה ניכרת. תקוותו של בן אליעזר לעורר את התחרות בשוק הטלוויזיה הרב-ערוצית התגשמו רק בחלקן. "יס" נמנעה כבר מתחילת הדרך מתחרות מחירים מול הכבלים ובפועל הומר המונופול בדואופול בתחום זה. תוצאה זו הייתה צפויה כאשר ל"יס" ולכבלים לא הייתה סיבה לחשוש מחדירת גורם מתחרה במחיר זול יותר. התחרות בין החברות התמקדה, לפיכך, אך ורק בתחום התוכן והתמצתה בעיקרה בערוץ התוכניות הכללי, ובתכנים מיוחדים תמורת תשלום נוסף. הכבלים ניסו בתחילה להתמודד עם נסיונות החדירה של "יס" לשוק באמצעות הצבת פיתויים בפני לקוחות עוזבים, נסיונות להפוך את פרוצדורת המעבר למורכבת, ובראש ובראשונה באמצעות רכישת תכנים שישודרו בלעדית בשידורי הכבלים. מצב זה הביא לכך שבשנותיה הראשונות הציגה "יס" שפע תכנים שנרכשו במחירים זולים בהרבה מספריות הטלוויזיה הבריטית והאוסטרלית. תוכנית זו נכשלה במידה רבה, גם משום שהוצאות הרכישה המופרזות הובילו את חברות הכבלים אל עברי פשיטת רגל, אך גם משום שרוב הסדרות שנרכשו בממון רב שודרו בערוץ 3, שהיה נגיש גם לצופי "יס". סיבה משוערת נוספת הייתה שהכבלים העריכו באופן שגוי את מידת החשיבות שיש לתכנים ספציפיים במערכת ההחלטות של לקוחותיהם, שככל הנראה הכריעו פעמים רבות גם על בסיס של שירות (או היעדרו), או שהסתגלו בקלות רבה ואף יצרו העדפה לתכנים שהציעה "יס". ל"יס" מגוון ערוצים ייחודיים לה, כגון חמישה ערוצי סרטים (שני ערוצי סרטים נוספים משותפים גם לכבלים), ערוצי סדרות רכש, ערוצי הבית וערוצי בידור, מדע וטבע שונים. שאר הערוצים (כמו למשל ערוץ 5), משותפים לשתי החברות. "יס" משתמשת בשירותיו של הלווינים הישראליים עמוס 1 ו-עמוס 2 באמצעות רכישת משיבים מחברת חלל תקשורת כדי לשדר את שידוריה לבתי האב בישראל. הלקוחות קולטים את השידורים בעזרת צלחת לווין על גג ביתם. בסוף שנת 2004 השיקה חברת "יס" לקהל הרחב דור מפענחים (ממירים) חדש תחת שם המותג "יס מקס", שמתחרה ב"הוט מג'יק" של הוט, שיצא מאוחר יותר. מפענחים אלו מאפשרים הקלטת רצועות שידור על גבי דיסק קשיח. נכון לשנת 2005 יש ל-yes כ-520,000 מנויים. בזק מחזיקה ב-49% ממניות החברה. החברה מספקת שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין. מנכ"ל החברה הינו עופר בלוך.
../images/Emo168.gifהשיר שלנו../images/Emo168.gif
השיר שלנו היא דרמה קומית מוזיקלית יומית ישראלית המשודרת לצופי Yes, את העונה הראשונה ניתן לראות באפיק 13 (כיום אפיק 44), ואת שאר העונות בערוץ הקולנוע הישראלי. הסדרה נוצרה מתוך רצון של חברת ההפקה טדי יזמות והפקות בע"מ (המפיקה גם את התוכנית כוכב נולד) למנף את הפופולריות הרבה של נינט טייב, לאחר זכייתה בעונה הראשונה של כוכב נולד. עונה ראשונה 120 פרקים נינט לוי (נינט טייב) היא נערה צעירה ואלמונית, בת לאם חד-הורית, החולמת להיות זמרת, ועובדת בקפיטריה של האקדמיה למוזיקה של ירדנה טמיר, אותה מנהל בן דודה, רוני לוי (ניב רז). בזמן עבודתה בקפיטריה, נכנסה נינט לחדר הלימודים בשעת לילה, והחלה לשיר. כשרונה מתגלה במקרה על ידי המורה למוזיקה, דורון שדה (סער בדישי), ובזכותו מתחילה ללמוד בכיתת שנה א' של האקדמיה, וכן מתפטרת מעבודתה. בזמן לימודיה, מתאהבת נינט בזוהר להט (רן דנקר), והשניים מפתחים מערכת יחסים רצופת מכשולים, נוכח אהבתה של תלמידה אחרת ומפורסמת, נועה שחר (אפרת בוימוולד) בזוהר. שחר וחברתה, דנה שניר (אליענה בקייר), ובדרבון אמה התככנית של נועה, נעמי שחר (חנה לסלאו), מכשילות את זוגיותם של נינט וזוהר. לעלילה זו מצטרפים שאר חברי הכיתה, המורים, המנהלים ודמויות שונות. לתלמידי שנה א' מצפות הפתעות, טרגדיות וסיפורים רבים אחרים. עונה שנייה 100 פרקים שלוש שנים לאחר סיום הלימודים, נינט וזוהר הם הזוג המפורסם במדינה, והם מתכננים חתונה. חבריהם מהאקדמיה, והם עצמם, גרים בקומפלקס מגורים יוקרתי בשם "סאן אנד ביץ'". עקב הסוף המפתיע של העונה הראשונה, בו גבעון כספי (גיא זוארץ) נרצח, מחליטים שרון סילבר (יעל שרוני) ואריאל סילבר (אושרי כהן) לנקום בנינט, נועה ונעמי בעודם רואים בהן כאחראיות על הרצח, אולם במהלך התוכנית מתאהב אריאל בנינט, המתקשה לבחור בינו ובין זוהר. עלילת עונה זו מסתבכת, כשכל דמויות העונה הראשונה מצטרפות במפתיע לסיפורים השונים, ויוצרות דרמות, סיפורי אהבה, קשיים וחברויות. עונה שלישית 73 פרקים העונה השלישית נפתחת כאשר צופי הסדרה מגלים כי עלילת שתי העונות האחרונות הייתה סדרה פיקטיבית הנקראת "השיר שלה", ושכוכבי התוכנית, נינט טייב (המשחקת את נינט לוי) ורני אביב (המשחק את זוהר להט) הינם שחקנים בסדרה, והם אינם כלל זוג אלא רק ידידים טובים. בפרק הפתיחה מתואר יום הצילומים האחרון של "השיר שלה" ומסיבת הסיום, בהם נחשפים שחקני הסדרה הפיקטיבית בשמותיהם האמיתיים (לדוגמה, מיקי אפלבוים היא בעצם דמותה של השחקנית מיה דגן). יום למחרת מתגייסים רני אביב (רן דנקר) וחברו הטוב יונתן (השחקן אושרי כהן, אשר שחק ב"השיר שלה" את אריאל סילבר), רני מתגייס לצנחנים ויונתן לפרויקט מיוחד של הלהקה הצבאית, במהלכה מתאחדות הלהקות הצבאיות ללהקה יחידה אחת. בלהקה, אליה לבסוף מצטרף גם רני, נחשפות דמויות חדשות, ביניהן שירי גולד (רונה-לי שמעון), חברתו של רני, ואלינור שילון (מלי לוי). על רקע הלהקה מוצגים הליכי תוכנית ההתנתקות דרך דמותה של תמרה וייס (אניה בוקשטיין), אשר משפחתה מתפנה מביתה, ולבסוף גם היא מצטרפת ללהקה במפתיע. בסוף העונה מישהו מסתורי יורה בתמרה וויס וקרין קורן. עונה רביעית 75 פרקים צילומי עונה זו החלו ב-3 בנובמבר 2006 והעונה תעלה לשידור בחודש דצמבר 2006. כמעט אותם שחקנים מעונתה השלישית על קו עלילה דומה, ישחקו בעונתה הרביעית של הסדרה, עם נוכחות משמעותית יותר של נינט טייב, המשחקת תפקיד סמלי בלבד בעונה השלישית. שחקנית שככל הנראה תצטרף לקאסט היא גילה אלמגור [1] שכנראה תשחק כחוקרת משטרתית שתחקור את הנסיונות לרצח שאירעו בפרק האחרון של העונה השלישית. העונה הרביעית תיפתח בלוויה. בפרק הראשון לעונה זו תשתתף דנה אינטרנשיונל בתפקיד אלוהים, אשר תחליט מה יעלה בגורלה של תמרה וייס. בעונה זו תשחק אגם רודברג את בתו של הרמטכ"ל יותם ברקת (יויו) הנאלצת להסתדר עם חברתו החדשה של אביה, נינט, וכן תצטרף גם גלית גוטמן שתגלם את אימה (גרושתו של יותם) של דמותה של אגם רודברג ושתיהן יחד יאבקו נגד נינט בשל חברותה ליותם.
השיר שלנו היא דרמה קומית מוזיקלית יומית ישראלית המשודרת לצופי Yes, את העונה הראשונה ניתן לראות באפיק 13 (כיום אפיק 44), ואת שאר העונות בערוץ הקולנוע הישראלי. הסדרה נוצרה מתוך רצון של חברת ההפקה טדי יזמות והפקות בע"מ (המפיקה גם את התוכנית כוכב נולד) למנף את הפופולריות הרבה של נינט טייב, לאחר זכייתה בעונה הראשונה של כוכב נולד. עונה ראשונה 120 פרקים נינט לוי (נינט טייב) היא נערה צעירה ואלמונית, בת לאם חד-הורית, החולמת להיות זמרת, ועובדת בקפיטריה של האקדמיה למוזיקה של ירדנה טמיר, אותה מנהל בן דודה, רוני לוי (ניב רז). בזמן עבודתה בקפיטריה, נכנסה נינט לחדר הלימודים בשעת לילה, והחלה לשיר. כשרונה מתגלה במקרה על ידי המורה למוזיקה, דורון שדה (סער בדישי), ובזכותו מתחילה ללמוד בכיתת שנה א' של האקדמיה, וכן מתפטרת מעבודתה. בזמן לימודיה, מתאהבת נינט בזוהר להט (רן דנקר), והשניים מפתחים מערכת יחסים רצופת מכשולים, נוכח אהבתה של תלמידה אחרת ומפורסמת, נועה שחר (אפרת בוימוולד) בזוהר. שחר וחברתה, דנה שניר (אליענה בקייר), ובדרבון אמה התככנית של נועה, נעמי שחר (חנה לסלאו), מכשילות את זוגיותם של נינט וזוהר. לעלילה זו מצטרפים שאר חברי הכיתה, המורים, המנהלים ודמויות שונות. לתלמידי שנה א' מצפות הפתעות, טרגדיות וסיפורים רבים אחרים. עונה שנייה 100 פרקים שלוש שנים לאחר סיום הלימודים, נינט וזוהר הם הזוג המפורסם במדינה, והם מתכננים חתונה. חבריהם מהאקדמיה, והם עצמם, גרים בקומפלקס מגורים יוקרתי בשם "סאן אנד ביץ'". עקב הסוף המפתיע של העונה הראשונה, בו גבעון כספי (גיא זוארץ) נרצח, מחליטים שרון סילבר (יעל שרוני) ואריאל סילבר (אושרי כהן) לנקום בנינט, נועה ונעמי בעודם רואים בהן כאחראיות על הרצח, אולם במהלך התוכנית מתאהב אריאל בנינט, המתקשה לבחור בינו ובין זוהר. עלילת עונה זו מסתבכת, כשכל דמויות העונה הראשונה מצטרפות במפתיע לסיפורים השונים, ויוצרות דרמות, סיפורי אהבה, קשיים וחברויות. עונה שלישית 73 פרקים העונה השלישית נפתחת כאשר צופי הסדרה מגלים כי עלילת שתי העונות האחרונות הייתה סדרה פיקטיבית הנקראת "השיר שלה", ושכוכבי התוכנית, נינט טייב (המשחקת את נינט לוי) ורני אביב (המשחק את זוהר להט) הינם שחקנים בסדרה, והם אינם כלל זוג אלא רק ידידים טובים. בפרק הפתיחה מתואר יום הצילומים האחרון של "השיר שלה" ומסיבת הסיום, בהם נחשפים שחקני הסדרה הפיקטיבית בשמותיהם האמיתיים (לדוגמה, מיקי אפלבוים היא בעצם דמותה של השחקנית מיה דגן). יום למחרת מתגייסים רני אביב (רן דנקר) וחברו הטוב יונתן (השחקן אושרי כהן, אשר שחק ב"השיר שלה" את אריאל סילבר), רני מתגייס לצנחנים ויונתן לפרויקט מיוחד של הלהקה הצבאית, במהלכה מתאחדות הלהקות הצבאיות ללהקה יחידה אחת. בלהקה, אליה לבסוף מצטרף גם רני, נחשפות דמויות חדשות, ביניהן שירי גולד (רונה-לי שמעון), חברתו של רני, ואלינור שילון (מלי לוי). על רקע הלהקה מוצגים הליכי תוכנית ההתנתקות דרך דמותה של תמרה וייס (אניה בוקשטיין), אשר משפחתה מתפנה מביתה, ולבסוף גם היא מצטרפת ללהקה במפתיע. בסוף העונה מישהו מסתורי יורה בתמרה וויס וקרין קורן. עונה רביעית 75 פרקים צילומי עונה זו החלו ב-3 בנובמבר 2006 והעונה תעלה לשידור בחודש דצמבר 2006. כמעט אותם שחקנים מעונתה השלישית על קו עלילה דומה, ישחקו בעונתה הרביעית של הסדרה, עם נוכחות משמעותית יותר של נינט טייב, המשחקת תפקיד סמלי בלבד בעונה השלישית. שחקנית שככל הנראה תצטרף לקאסט היא גילה אלמגור [1] שכנראה תשחק כחוקרת משטרתית שתחקור את הנסיונות לרצח שאירעו בפרק האחרון של העונה השלישית. העונה הרביעית תיפתח בלוויה. בפרק הראשון לעונה זו תשתתף דנה אינטרנשיונל בתפקיד אלוהים, אשר תחליט מה יעלה בגורלה של תמרה וייס. בעונה זו תשחק אגם רודברג את בתו של הרמטכ"ל יותם ברקת (יויו) הנאלצת להסתדר עם חברתו החדשה של אביה, נינט, וכן תצטרף גם גלית גוטמן שתגלם את אימה (גרושתו של יותם) של דמותה של אגם רודברג ושתיהן יחד יאבקו נגד נינט בשל חברותה ליותם.
../images/Emo202.gifמסך הזהב../images/Emo202.gif
טקס "מסך הזהב" הינו טקס שנתי אותו מארגן השבועון "פנאי פלוס" של רשת ידיעות אחרונות. נערך לראשונה בשנת 1994. במהלך הטקס ניתנים פרסים לשחקנים, אנשי תקשורת, חברות וצוותי סדרות טלוויזיה על הישגיהם במהלך השנה בה מתקיים הטקס. הטקס, שנערך לראשונה בשנת 1994, שנה לאחר הפיכת הערוץ השני למסחרי, לא נמנה בין שידורי הטלוויזיה. קוראי השבועון, שלהם ניתנה הסמכות היחידה להצביע ממספר משתתפים למועמד המועדף עליהם, יכלו רק לקרוא על מהלך הטקס יממה לאחר עריכתו. בשנת 2000 שודר לראשונה טקס "מסך הזהב" בטלוויזיה לקהל הצופים, במסגרת שידורי זכיינית השידור של ערוץ 2, קשת.
טקס "מסך הזהב" הינו טקס שנתי אותו מארגן השבועון "פנאי פלוס" של רשת ידיעות אחרונות. נערך לראשונה בשנת 1994. במהלך הטקס ניתנים פרסים לשחקנים, אנשי תקשורת, חברות וצוותי סדרות טלוויזיה על הישגיהם במהלך השנה בה מתקיים הטקס. הטקס, שנערך לראשונה בשנת 1994, שנה לאחר הפיכת הערוץ השני למסחרי, לא נמנה בין שידורי הטלוויזיה. קוראי השבועון, שלהם ניתנה הסמכות היחידה להצביע ממספר משתתפים למועמד המועדף עליהם, יכלו רק לקרוא על מהלך הטקס יממה לאחר עריכתו. בשנת 2000 שודר לראשונה טקס "מסך הזהב" בטלוויזיה לקהל הצופים, במסגרת שידורי זכיינית השידור של ערוץ 2, קשת.
../images/Emo68.gifלא יאומן כי פסטיגל../images/Emo68.gif
פסטיגל היא תחרות פזמונים ישראלית לילדים המתקיימת מדי שנה בחג החנוכה, המופע החל את דרכו בשנת 1981 כאירוע עירוני בחיפה, בהפקת מיקי פלד ("סולן הפקות"), והפך לאירוע ממוסחר וממותג, המתקיים במהלך החג במספר אולמות ברחבי הארץ. ב"פסטיגל" מופיעים אמנים ידועים בפזמונים מקוריים. לאחר הצגת הפזמונים הילדים הצופים יכולים להשתתף בבחירות מיוחדות, ולהצביע עבור השיר המועדף עליהם. בסוף חג החנוכה, כאשר הפסטיגל מסתיים, הממונים על המופע מחשבים את בחירות הצופים, ומכריזים על השיר האהוב ביותר. כל "פסטיגל" מחולק לשני חלקים; בחלקו הראשון מוצגים הפזמונים המתמודדים, עם קטעי קישור ביניהם. חלקו השני כולל הופעות ושירים שונים. בהפסקה, הילדים בוחרים את הפזמון האהוב עליהם. המופע מצולם ומשודר בדרך כלל בטלוויזיה במועד מאוחר יותר. בשנת 2004, רכשה לראשונה, "Yes" את זכויות השידור עשל המופעים הקודמים, ופתחה ערוץ מיוחד - Yes Festigal שהיה אפיק 40, ובו שודר 24 שעות ביממה פסטיגלים מכל הזמנים במהלך חנוכה. בנוסף, שודרו אודישנים של ילדים שניסו להתקבל לתפקיד ילדי הפסטיגל. כמו כן, Yes לקחה חסות על האירוע ובפסטיגל 2004, היו פרסומות ליס. בשנת 2005 רכשה חברת הטלוויזיה בכבלים "HOT" את זכויות השידור של המופעים הקודמים, ועד היום, ניתן לצפות בפסטיגלים מכל הזמנים ב V.O.D, וכמו כן, גם בפסטיגל האחרון. שירי הפסטיגל נמכרים על גבי תקליטים, דיסקים ודי.וי.די. בשלושת הפסטיגלים הראשונים השירים לא עסקו בנושאים. אך באחחרים אחריהם בכל שנה למופע היה נושא משלו: גיבורי על, אגדות, טלנובלות, טלוויזיה, רדיו, קרקס, לונה פארק ועוד נושאים מעולם הילדים. תפקיד "ילדי הפסטיגל", השתנה עם השנים. בעבר, לאחר שהאמנים היו מסיימים לשיר, להקת ילדים הייתה שרה את מחרוזת שירי הפסטיגל לאותה שנה, כתזכורת. כיום, הם מופיעים בחלק השני במספר שירים בודדים, יחד עם האמנים. בכל שנה נבחרים ילדים חדשים, אשר יש להם הכשרונות לשיר, לרקוד ולהופיע מול הקהל הרחב. שירי ילדים רבים החלו את דרכם בפסטיגל, ביניהם: "הדרך אל הכפר", "היי עצור", "שלום היא מילה שימושית" ועוד. הפסטיגל אירח במשך שנותיו מאות אמנים מצליחים, להקות מפורסמות, ואף אירח ילדים מוכשרים שונים בתפקידים משניים. בשנים האחרונות המופע בויים על ידי חנוך רוזן. בין האמנים אשר הופיעו בעבר: אדם, ירדנה ארזי, יגאל בשן, גלי עטרי, אלון אולארצ'יק, עפרה חזה ,עוזי חיטמן ועוד. כיום, מופיעים במופע בעיקר "כוכבים נולדים" וכוכבי טלויזיה,כיעל בר זוהר, נינט טייב, הראל סקעת, יהודה לוי, עפר שכטר, שירי מימון,אגם רודברג, הראל מויאל, רן דנקר ועוד. בתחילת דרכו הפסטיגל ניסה להתחרות ב"אחיו הגדול והותיק", פסטיבל שירי הילדים, מופע מצליח שהחל את דרכו ב 1970 ובוטל לקראת סוף שנות השמונים. הפקות חנוכה רבות ניסו להתחרות על תשומת לב הילדים עם תחרויות שירים, בשנת 2005, למשל, העלו יוכלמן-אשר הפקות, מופע בשם "שיר נולד", ולאחרונה הודיעו כי חברו ל"סולן הפקות", להפקת הפסטיגל הבא (חורף 2007) יחד עם מיקי פלד.
פסטיגל היא תחרות פזמונים ישראלית לילדים המתקיימת מדי שנה בחג החנוכה, המופע החל את דרכו בשנת 1981 כאירוע עירוני בחיפה, בהפקת מיקי פלד ("סולן הפקות"), והפך לאירוע ממוסחר וממותג, המתקיים במהלך החג במספר אולמות ברחבי הארץ. ב"פסטיגל" מופיעים אמנים ידועים בפזמונים מקוריים. לאחר הצגת הפזמונים הילדים הצופים יכולים להשתתף בבחירות מיוחדות, ולהצביע עבור השיר המועדף עליהם. בסוף חג החנוכה, כאשר הפסטיגל מסתיים, הממונים על המופע מחשבים את בחירות הצופים, ומכריזים על השיר האהוב ביותר. כל "פסטיגל" מחולק לשני חלקים; בחלקו הראשון מוצגים הפזמונים המתמודדים, עם קטעי קישור ביניהם. חלקו השני כולל הופעות ושירים שונים. בהפסקה, הילדים בוחרים את הפזמון האהוב עליהם. המופע מצולם ומשודר בדרך כלל בטלוויזיה במועד מאוחר יותר. בשנת 2004, רכשה לראשונה, "Yes" את זכויות השידור עשל המופעים הקודמים, ופתחה ערוץ מיוחד - Yes Festigal שהיה אפיק 40, ובו שודר 24 שעות ביממה פסטיגלים מכל הזמנים במהלך חנוכה. בנוסף, שודרו אודישנים של ילדים שניסו להתקבל לתפקיד ילדי הפסטיגל. כמו כן, Yes לקחה חסות על האירוע ובפסטיגל 2004, היו פרסומות ליס. בשנת 2005 רכשה חברת הטלוויזיה בכבלים "HOT" את זכויות השידור של המופעים הקודמים, ועד היום, ניתן לצפות בפסטיגלים מכל הזמנים ב V.O.D, וכמו כן, גם בפסטיגל האחרון. שירי הפסטיגל נמכרים על גבי תקליטים, דיסקים ודי.וי.די. בשלושת הפסטיגלים הראשונים השירים לא עסקו בנושאים. אך באחחרים אחריהם בכל שנה למופע היה נושא משלו: גיבורי על, אגדות, טלנובלות, טלוויזיה, רדיו, קרקס, לונה פארק ועוד נושאים מעולם הילדים. תפקיד "ילדי הפסטיגל", השתנה עם השנים. בעבר, לאחר שהאמנים היו מסיימים לשיר, להקת ילדים הייתה שרה את מחרוזת שירי הפסטיגל לאותה שנה, כתזכורת. כיום, הם מופיעים בחלק השני במספר שירים בודדים, יחד עם האמנים. בכל שנה נבחרים ילדים חדשים, אשר יש להם הכשרונות לשיר, לרקוד ולהופיע מול הקהל הרחב. שירי ילדים רבים החלו את דרכם בפסטיגל, ביניהם: "הדרך אל הכפר", "היי עצור", "שלום היא מילה שימושית" ועוד. הפסטיגל אירח במשך שנותיו מאות אמנים מצליחים, להקות מפורסמות, ואף אירח ילדים מוכשרים שונים בתפקידים משניים. בשנים האחרונות המופע בויים על ידי חנוך רוזן. בין האמנים אשר הופיעו בעבר: אדם, ירדנה ארזי, יגאל בשן, גלי עטרי, אלון אולארצ'יק, עפרה חזה ,עוזי חיטמן ועוד. כיום, מופיעים במופע בעיקר "כוכבים נולדים" וכוכבי טלויזיה,כיעל בר זוהר, נינט טייב, הראל סקעת, יהודה לוי, עפר שכטר, שירי מימון,אגם רודברג, הראל מויאל, רן דנקר ועוד. בתחילת דרכו הפסטיגל ניסה להתחרות ב"אחיו הגדול והותיק", פסטיבל שירי הילדים, מופע מצליח שהחל את דרכו ב 1970 ובוטל לקראת סוף שנות השמונים. הפקות חנוכה רבות ניסו להתחרות על תשומת לב הילדים עם תחרויות שירים, בשנת 2005, למשל, העלו יוכלמן-אשר הפקות, מופע בשם "שיר נולד", ולאחרונה הודיעו כי חברו ל"סולן הפקות", להפקת הפסטיגל הבא (חורף 2007) יחד עם מיקי פלד.
../images/Emo141.gifמרי פופינס../images/Emo141.gif
מרי פופינס היא דמות שיצרה פמלה לינדון טרברס, המופיעה בשמונה ספרים ובסרט קולנוע של וולט דיסני. ספרי מרי פופינס זכו להצלחה רבה ותורגמו לשפות רבות, אך הסרט של וולט דיסני הוא שהפך את הדמות מרי פופינס למפורסמת ברחבי העולם כולו. רק בגיל 80 גילתה טרברס שאת הרעיון לאומנת מעופפת קיבלה מסיפור שהמציאה בילדותה, כדי להעלים את הבהלה והנטישה שחשה כאשר אמה יצאה מהבית בהכרזה שהיא הולכת להתאבד בנחל ליד ביתם. מרי פופינס היא אישה מסתורית העוסקת בקסמים, שנכנסת לבית משפחת בנקס בשדרת עץ הדובדבן 17 למלא תפקיד של אומנת לילדי המשפחה, ומאז הגעתה שום דבר במשפחה אינו כפי שהיה טרם הגעתה. מאיירת הספרים הראשונים הייתה מרי שפורד, בתו של מחבר הספר פו הדב, א. א. מילן.
מרי פופינס היא דמות שיצרה פמלה לינדון טרברס, המופיעה בשמונה ספרים ובסרט קולנוע של וולט דיסני. ספרי מרי פופינס זכו להצלחה רבה ותורגמו לשפות רבות, אך הסרט של וולט דיסני הוא שהפך את הדמות מרי פופינס למפורסמת ברחבי העולם כולו. רק בגיל 80 גילתה טרברס שאת הרעיון לאומנת מעופפת קיבלה מסיפור שהמציאה בילדותה, כדי להעלים את הבהלה והנטישה שחשה כאשר אמה יצאה מהבית בהכרזה שהיא הולכת להתאבד בנחל ליד ביתם. מרי פופינס היא אישה מסתורית העוסקת בקסמים, שנכנסת לבית משפחת בנקס בשדרת עץ הדובדבן 17 למלא תפקיד של אומנת לילדי המשפחה, ומאז הגעתה שום דבר במשפחה אינו כפי שהיה טרם הגעתה. מאיירת הספרים הראשונים הייתה מרי שפורד, בתו של מחבר הספר פו הדב, א. א. מילן.
../images/Emo79.gifשיר נולד../images/Emo79.gif
"שיר נולד" הוא מופע פזמונים ישראלי אשר התקיים בחג החנוכה של שנת 2005. המופע, אשר מיועד לקהל הצעיר (ובעיקר ילדים) הציג במספר אולמות במגוון ערים במהלך שמונת ימי החג. המופע, אותו מביים משה קפטן ("צלילי המוסיקה"), בנוי משני חלקים; החלק הראשון כולל הופעות שונות, המבוצעות על ידי האמנים המשתתפים השונים וילדים רבים, שנבחרו בתחרות מוקדמת למופע, אשר התקיימה בערוץ הילדים. לאחר ההופעות, מתבקשים הילדים לבחור את השיר האהוב עליהם בבחירות מיוחדות. לאחר המופע ייחשף השיר המנצח, והוא יוגדר כ"שיר הילדים האהוב של כל הזמנים". החלק השני כולל מעין סקירה היסטורית על אופי המדינה, במשך ששת העשורים האחרונים, באמצעות שירי התקופות. האמנים המשתתפים בתחרויות ובמופעים השונים (2005): נינט טייב, יהודה לוי, מאיה בוסקילה, יהודה סעדו, אגם רודברג, תום אבני, ריקי גל, צביקה פיק, צביקה הדר, עודד מנשה, שיר ביטון, לירון לב, הדס מורנו, הדר עוזרי, מיכאל קירקילן, סשה גרישקוב, טל מוסרי, אמיר פיי גוטמן וגיים בויז (אייל גולן, אשר היה בעקרון אמור להופיע, פרש מהמופע. לעומת זאת הצטרפו אליו אלי פיניש ומריאנו אידלמן ("ארץ נהדרת") במהרה נהפך המופע המצליח, אשר מופק על ידי יוכלמן-אשר הפקות, למתחרה הגדול של ה"פסטיגל" הותיק. עוד יותר מכך, "שיר נולד" יצר קרב נוסף במלחמה של חברות הטלוויזיה "YES" (נותנת החסות למופע) ו"HOT" (נותנת החסות ל"פסטיגל"), ומיד הקימו השתיים ערוצים מיוחדים למופעים הנ"ל, ויצאו בקמפיין פרסומות רחב. עקב הצלחתו, תיכננו הממונים על המופע "שיר נולד" על העלאתו בשנית בחנוכה 2006, אך מיקי פלד, מפיק הפסטיגל, ויקיר אשר ושי יוכלמן, מפיקי המופע שיר נולד, החליטו לאחד כוחות ולעלות במשותף מופע אחד-הפסטיגל.
"שיר נולד" הוא מופע פזמונים ישראלי אשר התקיים בחג החנוכה של שנת 2005. המופע, אשר מיועד לקהל הצעיר (ובעיקר ילדים) הציג במספר אולמות במגוון ערים במהלך שמונת ימי החג. המופע, אותו מביים משה קפטן ("צלילי המוסיקה"), בנוי משני חלקים; החלק הראשון כולל הופעות שונות, המבוצעות על ידי האמנים המשתתפים השונים וילדים רבים, שנבחרו בתחרות מוקדמת למופע, אשר התקיימה בערוץ הילדים. לאחר ההופעות, מתבקשים הילדים לבחור את השיר האהוב עליהם בבחירות מיוחדות. לאחר המופע ייחשף השיר המנצח, והוא יוגדר כ"שיר הילדים האהוב של כל הזמנים". החלק השני כולל מעין סקירה היסטורית על אופי המדינה, במשך ששת העשורים האחרונים, באמצעות שירי התקופות. האמנים המשתתפים בתחרויות ובמופעים השונים (2005): נינט טייב, יהודה לוי, מאיה בוסקילה, יהודה סעדו, אגם רודברג, תום אבני, ריקי גל, צביקה פיק, צביקה הדר, עודד מנשה, שיר ביטון, לירון לב, הדס מורנו, הדר עוזרי, מיכאל קירקילן, סשה גרישקוב, טל מוסרי, אמיר פיי גוטמן וגיים בויז (אייל גולן, אשר היה בעקרון אמור להופיע, פרש מהמופע. לעומת זאת הצטרפו אליו אלי פיניש ומריאנו אידלמן ("ארץ נהדרת") במהרה נהפך המופע המצליח, אשר מופק על ידי יוכלמן-אשר הפקות, למתחרה הגדול של ה"פסטיגל" הותיק. עוד יותר מכך, "שיר נולד" יצר קרב נוסף במלחמה של חברות הטלוויזיה "YES" (נותנת החסות למופע) ו"HOT" (נותנת החסות ל"פסטיגל"), ומיד הקימו השתיים ערוצים מיוחדים למופעים הנ"ל, ויצאו בקמפיין פרסומות רחב. עקב הצלחתו, תיכננו הממונים על המופע "שיר נולד" על העלאתו בשנית בחנוכה 2006, אך מיקי פלד, מפיק הפסטיגל, ויקיר אשר ושי יוכלמן, מפיקי המופע שיר נולד, החליטו לאחד כוחות ולעלות במשותף מופע אחד-הפסטיגל.
../images/Emo14.gifרן דנקר../images/Emo14.gif
רן דנקר (נולד ב-7 בינואר 1984, בשם חליל דנקר), שחקן וזמר ישראלי. דנקר נולד בוירג'יניה, ארצות הברית, בנו של השחקן אלי דנקר. רן נולד בשם "חליל", שם שנתן לו אביו על שם דמות ששיחק, אך בגיל מאוחר בחר לשנות את שמו ל-"רן". בשנת 1986 עלה עם אמו לישראל. לאחר שירותו הצבאי כטכנאי מסוקים, הופיע במספר פרסומות. בשנת 2004 השתתף בסדרת הטלוויזיה המוזיקאלית של חברת yes "השיר שלנו" בדמותו של זוהר להט. באותה שנה השתתף בפסטיגל "לא יאומן כי פסטיגל". בשנת 2005 החל להופיע במסגרת ההצגה "צלילי המוזיקה" לצד אפרת בוימולד ואניה בוקשטיין, וזכה בפרס מסך הזהב על משחקו ב"השיר שלנו". בחנוכה אותה שנה השתתף ב"פסטיגל גיבורי-על" לצד יעל בר-זוהר הראל סקעת ועוד, ושירו "איש הברק" זכה בתחרות השירים. בתחילת שנת 2006 השחקנית והזמרת נינט טייב נפרדה ממנו ובאמצע שנת 2006 החל להוביל את קמפיין האופנה של חברת ההלבשה "דיאדורה" ואף זכה בפרס שחקן השנה בטקס נבחרי הילדים של ערוץ הילדים. לאחר פרישתה הזמנית של הזמרת נינט טייב מהסדרה "השיר שלנו" קיבל דנקר את אחד התפקידים הראשיים בסדרה בעונה השלישית והרביעית. לאחר מספר ראיונות בתקשורת הודיע דנקר כי הוא מתכנן להוציא אלבום בכורה והוא החל לעבוד עליו.
רן דנקר (נולד ב-7 בינואר 1984, בשם חליל דנקר), שחקן וזמר ישראלי. דנקר נולד בוירג'יניה, ארצות הברית, בנו של השחקן אלי דנקר. רן נולד בשם "חליל", שם שנתן לו אביו על שם דמות ששיחק, אך בגיל מאוחר בחר לשנות את שמו ל-"רן". בשנת 1986 עלה עם אמו לישראל. לאחר שירותו הצבאי כטכנאי מסוקים, הופיע במספר פרסומות. בשנת 2004 השתתף בסדרת הטלוויזיה המוזיקאלית של חברת yes "השיר שלנו" בדמותו של זוהר להט. באותה שנה השתתף בפסטיגל "לא יאומן כי פסטיגל". בשנת 2005 החל להופיע במסגרת ההצגה "צלילי המוזיקה" לצד אפרת בוימולד ואניה בוקשטיין, וזכה בפרס מסך הזהב על משחקו ב"השיר שלנו". בחנוכה אותה שנה השתתף ב"פסטיגל גיבורי-על" לצד יעל בר-זוהר הראל סקעת ועוד, ושירו "איש הברק" זכה בתחרות השירים. בתחילת שנת 2006 השחקנית והזמרת נינט טייב נפרדה ממנו ובאמצע שנת 2006 החל להוביל את קמפיין האופנה של חברת ההלבשה "דיאדורה" ואף זכה בפרס שחקן השנה בטקס נבחרי הילדים של ערוץ הילדים. לאחר פרישתה הזמנית של הזמרת נינט טייב מהסדרה "השיר שלנו" קיבל דנקר את אחד התפקידים הראשיים בסדרה בעונה השלישית והרביעית. לאחר מספר ראיונות בתקשורת הודיע דנקר כי הוא מתכנן להוציא אלבום בכורה והוא החל לעבוד עליו.
../images/Emo89.gifיהודה לוי../images/Emo89.gif
יהודה לוי (נולד ב-29 ביוני 1979), שחקן, דוגמן ובדרן ישראלי. לוי נולד בפתח תקווה ובגיל צעיר עבר יחד עם משפחתו לדרום אפריקה לצורכי עבודה של הוריו. בשנת 1993, כשהיה בן 14, חזרה משפחתו לישראל, והתגוררה בתל אביב. בתל אביב הצטרף ללהקת הנוער השכנים של צ'יץ', במהלכה הופיע במספר מופעים והצגות, שהמפורסמת ביניהן היא "דוד". ב"שכנים של צ'יץ'" הכיר לוי את יעל בר-זוהר, איתה ניהל מערכת יחסים קצרה. כשהיה בן 17 הופיע במספר פרקים באופרת הסבון "רמת אביב גימל". לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר תלמה ילין, התגייס לצבאי ושירת בלהקת חיל חינוך, שם שימש כמפקד הלהקה. לאחר שירותו הצבאי השתתף במספר סרטים בתפקידים משניים, כשהבולט שבהם הוא הסרט "זולגות הדמעות מעצמן". בנוסף, השתתף במספר סדרות טלוויזיה בתפקידים קטנים, ביניהן "דקות של תהילה" ו"ד.נ גליל מערבי", וכן בהצגה "אדיפוס משפט האלים" ובמספר פרסומות (ביניהן לבמבה). בשנת 2001 שיחק בטלנובלה "לחיי האהבה". בשנת 2002 הופיע לוי בסרט זוכה פרס האקדמיה לטלוויזיה ופסטיבל ירושלים "יוסי וג'אגר". הסרט זכה בשבחים בארץ ובחו"ל. בשנת 2003 החל לשחק בטלנובלה "אהבה מעבר לפינה" את דמותו של ליאור דביר במשך שלוש עונות הסדרה. בשנת 2004 שיחק בזוכה האוסקר הישראלי "מדורת השבט" לצד משה איבגי ואסי דיין, ובשנת 2005 שיחק ב"שושלת שוורץ" לצד טל פרידמן. בשנת 2006 הופיע במיני-סדרה של HOT3 "בסימן ונוס", בסרטו של סטיבן שפילברג "מינכן" ובטלנובלה של HOT "האלופה" (לצד עדי הימלבלוי לירז צ'רכי ועפר שכטר). כמו כן השתתף בפסטיגל בשנים 2002 ו-2003, בהצגה "טרזן" ובשנת 2006 במופע "שיר נולד" לצד נינט טייב. שימש כדוגמן הבית של מותג האופנה "פוקס".
יהודה לוי (נולד ב-29 ביוני 1979), שחקן, דוגמן ובדרן ישראלי. לוי נולד בפתח תקווה ובגיל צעיר עבר יחד עם משפחתו לדרום אפריקה לצורכי עבודה של הוריו. בשנת 1993, כשהיה בן 14, חזרה משפחתו לישראל, והתגוררה בתל אביב. בתל אביב הצטרף ללהקת הנוער השכנים של צ'יץ', במהלכה הופיע במספר מופעים והצגות, שהמפורסמת ביניהן היא "דוד". ב"שכנים של צ'יץ'" הכיר לוי את יעל בר-זוהר, איתה ניהל מערכת יחסים קצרה. כשהיה בן 17 הופיע במספר פרקים באופרת הסבון "רמת אביב גימל". לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר תלמה ילין, התגייס לצבאי ושירת בלהקת חיל חינוך, שם שימש כמפקד הלהקה. לאחר שירותו הצבאי השתתף במספר סרטים בתפקידים משניים, כשהבולט שבהם הוא הסרט "זולגות הדמעות מעצמן". בנוסף, השתתף במספר סדרות טלוויזיה בתפקידים קטנים, ביניהן "דקות של תהילה" ו"ד.נ גליל מערבי", וכן בהצגה "אדיפוס משפט האלים" ובמספר פרסומות (ביניהן לבמבה). בשנת 2001 שיחק בטלנובלה "לחיי האהבה". בשנת 2002 הופיע לוי בסרט זוכה פרס האקדמיה לטלוויזיה ופסטיבל ירושלים "יוסי וג'אגר". הסרט זכה בשבחים בארץ ובחו"ל. בשנת 2003 החל לשחק בטלנובלה "אהבה מעבר לפינה" את דמותו של ליאור דביר במשך שלוש עונות הסדרה. בשנת 2004 שיחק בזוכה האוסקר הישראלי "מדורת השבט" לצד משה איבגי ואסי דיין, ובשנת 2005 שיחק ב"שושלת שוורץ" לצד טל פרידמן. בשנת 2006 הופיע במיני-סדרה של HOT3 "בסימן ונוס", בסרטו של סטיבן שפילברג "מינכן" ובטלנובלה של HOT "האלופה" (לצד עדי הימלבלוי לירז צ'רכי ועפר שכטר). כמו כן השתתף בפסטיגל בשנים 2002 ו-2003, בהצגה "טרזן" ובשנת 2006 במופע "שיר נולד" לצד נינט טייב. שימש כדוגמן הבית של מותג האופנה "פוקס".
../images/Emo220.gifאביב גפן../images/Emo220.gif
אביב גפן (נולד ב-10 במאי 1973) הוא זמר יוצר ישראלי מצליח. חברו של סטיבן וילסון לצמד "בלאקפילד". אביב גפן נולד ב-1973 לנורית ויהונתן גפן, אח לשירה גפן. שמו ניתן לו כזכר לסבתו המנוחה, אביבה גפן. הופעתו הראשונה הייתה ב-1988, בסרט חובבים בשם "המטפחת",לו הוא כתב ושר את השיר "אמא". לאחר מכן הוא שיחק גם בתוכנית עניין של זמן בתפקיד אביב בין השנים 1992-1993. וגם הוא שיחק ב-1992 בסרט הישראלי "נערי החוף" לו הוא כתב ושר גם את שיר הנושא שנקרא על שם הסרט. ב-1990 הקליט שיר ראשון, "חבר". בהקלטה ניגנה איתו הלהקה שליוותה אותו באותה תקופה, חתולים בצנרת. ב-1991 הוקלט אלבומו הראשון, "זה רק אור הירח", עם להקת התעויוט, שמלווה אותו עד היום. תקליט זה יצא בספטמבר 1992 ונמכר ב-200 עותקים בלבד באותה שנה, אך לימים נחשב אחד מאלבומי הרוק החשובים בישראל. ב-1993 יצא אלבומו השני "עכשיו מעונן". תקליט זה עורר הדים רבים בארץ ותגובות חריפות מאוד נגד האמן המאופר, ש"מקלקל" את הנוער. באותה שנה התארח אביב גפן בפופוליטיקה והתייצב מול מתנגדיו (ביניהם שר המשפטים לעתיד - טומי לפיד - אז אורח קבוע בפופוליטיקה). סביב גפן נאסף קהל מעריצים שהלך וגדל, והוא נתן להם שם: "ילדי אור הירח". בסוף אותה שנה יצא גם אלבומה של קרן הכט "קרן הכט" שאביב גפן כתב והלחין את כל שיריו (פרט לשיר "הראש שלו" על-פי מנגינה של צ'ייקובסקי), וכלל את הדואט של קרן הכט ואביב גפן "זה הרגש", שהוא גם השיר המושמע ביותר מבין שירי האלבום. ב-1994 יצא האלבום "אביב גפן 3". האלבום הוקלט ללא התעויוט. גפן קיבל עליו אלבום זהב תוך ימים ספורים. אלבום זה ביסס את מעמדו של גפן כאחד היוצרים החשובים בארץ. האלבום נפתח בתימה המלווה את האלבום כולו: בעיותיו נפשיות של מתבגר רגע לפני גיוסו לצבא. בין השירים הבולטים באלבום: "האם להיות בך מאוהב", "משוררים", "הכי קרוב לבד", "מסיבת מתגייסים", הולך לאיבוד" ו"קבעתי עם האושר". באותה שנה פורסמה בחדשות ערוץ 2 כתבה על מקרי התאבדות של בני נוער, לפי דברי הכתב, בהשראתם של שירים של גפן. אביב גפן הגיב בשידור אצל גבי גזית: "אם הבנתם מדברי או משירים ששרתי שאני בעד התאבדות, זאת טעות חמורה, אני וגם הקהל שלי נגד אלימות, גם שהיא נגד עצמך, וגם כמו שיש פצע ויש יוד, אז יש פצעי נפש ויש פסיכולוגים, ואפילו אני הולך לפסיכולוג ואין בזה שום בושה". ב-1995 יצא האלבום "שומקום". האלבום הוקלט בלונדון ועורר סערה בארץ בשל השורה "מי זה שם הולך שיכור, זה ראש הממשלה",בעקבות זאת נאסר השיר להשמעה ברדיו. באותה שנה הופיע גפן אצל דן שילון בתוכנית מיוחדת לקראת יום העצמאות בנוכחותו של ראש הממשלה דאז, יצחק רבין. ב-4 בנובמבר 1995 נערכה עצרת המונים לתמיכה בדרכו המדינית של יצחק רבין, תחת הסיסמה "כן לשלום, לא לאלימות". אביב גפן השתתף בעצרת ושר, בניגוד לתכנון, שיר עצוב - "לבכות לך". גפן הקדיש את השיר ל"כל אלה שנלחמו למען השלום ולא זכו לראות אותו". בתום העצרת נפגשו גפן ורבין, שוחחו בלבביות, ואף החליפו נשיקה לשלום. דקות ספורות לאחר מכן נרצח יצחק רבין בידי המתנקש יגאל עמיר. השיר "לבכות לך" הפך למעין המנון לאומי וסימל את "דור הנרות" - נוער מבולבל ושבור שישב בכיכר לאחר הרצח, ושמיאן להאמין שהחלום נמוג לאיטו. ב-1996 יצא האלבום "המכתב", וגפן יצא למסע הופעות בחו"ל והופיע באירופה. ב-1997 יצא אלבום האוסף "ירח מלא" ובו 2 שירים חדשים - "סוף העולם" בשיתוף ברי סחרוף, ו"שיר תקווה". שניהם נהפכו להמנוני רוק, ונכנסו לקלסיקת המוזיקה הישראלית. ב-1998 יצא האלבום "חלולים", הפעם ללא התעויוט ובייעוץ אמנותי של ברי סחרוף. האלבום הוקלט בלונדון והיה שונה מבחינת הסאונד - הוא היה יותר מתכתי מהסאונד החם בדרך כלל של גפן. ב-1999 יצא האלבום "לילות לבנים". האלבום מבוסס כמעט כולו על גירושיו מאשתו אילנה ברקוביץ' ב-1998. באותה שנה החל גפן בסיבוב הופעות אינטימי, עם הקלידן של התעויוט, דניאל סלומון, בו הופיע ללא הלהקה, בליווי פסנתר וגיטרה. סיבוב ההופעות גרף הצלחה גדולה, ומאז יוצא גפן כל חורף לסיבוב הופעות אינטימי. ב-2000 יצא האלבום "יומן מסע", אלבום מלודי ומורכב, והראה, לדברי רבים, שגפן התבגר והתמתן, בעיקר בשל השיר "עורי עור" ובו הביטוי "מולדת אהובה" (במקור נכתב "מולדת חשוכה" אך ביטוי זה שונה על ידי המפיקים כדי למנוע פרובוקציה, למרות זאת בהופעות אביב שר "מולדת חשוכה"). ב-2002, בעקבות מותה של סבתו גאולה, יצא האלבום "ממנטו מורי" (זכור את המוות). האלבום מדבר בעיקר על המוות. ב-2003 יצא הסרט התעודי "אביב", בבימויו של תומר הימן, על חייו של אביב גפן, וזכה להצלחה בארץ ובחו"ל. ב-2004 השתתף גפן בתוכנית ספיישל בת 12 פרקים: "הבלוג של אביב גפן", בערוץ yesY ב-Yes. הבלוג שודר מביתו של גפן, והועבר גם באינטרנט בשידור חי. התוכנית עוררה תגובות סוערות ואף צונזרה בשל דעותיו של אביב על תעשיית המוזיקה והבידור בארץ. באותה שנה הוציא גפן אלבום בינלאומי עם סולן פורקיופיין טרי, מוזיקאי הרוק המוערך סטיבן וילסון. הם הקימו יחד הרכב רוק בשם בלאקפילד והוציאו אלבום ראשון בשם Blackfield. האלבום הוקלט במשך 3 שנים באולפנים בלונדון ובישראל, ונערך באולפני abbey road באנגליה. זהו האלבום הבינלאומי הראשון של גפן, ומופץ בעולם על ידי חברת התקליטים הבריטית Snapper Records. בסוף 2005 השתתף גפן בסדרת ריאליטי בערוץ yesY של חברת Yes. ב-2005 אביב גפן נישא לחברתו מזה 7 שנים, שני פרידן. ב-4 בדצמבר 2005 השיק גפן את האלבום האחד-עשר שלו, "עם הזמן", שיצא לבסוף ב-3 במרץ, 2006. את האלבום הפיק עבורו עופר מאירי שאחראי לפרויקט "מטרופולין". במסיבת ההשקה של האלבום החדש אמר גפן "זה לא עוד אלבום של אביב גפן, לטוב ולרע. אין בו סיסמאות. עופר גרם לי להוריד דברים פוליטיים בשקל ובחרנו שירים אחד אחד". באותה מסיבה יצא לאור הסינגל הראשון מתוך האלבום שהוצג בתור קליפ שיצא לערוצי הטלוויזיה ולתחנות הרדיו יום לאחר מכן. שמו של הסינגל הוא "עם הזמן", והוא במקור שיר של הזמר הצרפתי לאו פרה ("Avec Le Temps") שאביב תרגם תרגום חופשי. הסינגל קיבל תגובות חיוביות ממבקרים, שציינו שניכר בו השינוי שחל בגפן. ב-2006 צפוי לצאת האלבום השני של בלאקפילד, Blackfield II, ובנוסף שוחרר יחפה, אלבומה הראשון של נינט טייב, בהפקתו של גפן.
אביב גפן (נולד ב-10 במאי 1973) הוא זמר יוצר ישראלי מצליח. חברו של סטיבן וילסון לצמד "בלאקפילד". אביב גפן נולד ב-1973 לנורית ויהונתן גפן, אח לשירה גפן. שמו ניתן לו כזכר לסבתו המנוחה, אביבה גפן. הופעתו הראשונה הייתה ב-1988, בסרט חובבים בשם "המטפחת",לו הוא כתב ושר את השיר "אמא". לאחר מכן הוא שיחק גם בתוכנית עניין של זמן בתפקיד אביב בין השנים 1992-1993. וגם הוא שיחק ב-1992 בסרט הישראלי "נערי החוף" לו הוא כתב ושר גם את שיר הנושא שנקרא על שם הסרט. ב-1990 הקליט שיר ראשון, "חבר". בהקלטה ניגנה איתו הלהקה שליוותה אותו באותה תקופה, חתולים בצנרת. ב-1991 הוקלט אלבומו הראשון, "זה רק אור הירח", עם להקת התעויוט, שמלווה אותו עד היום. תקליט זה יצא בספטמבר 1992 ונמכר ב-200 עותקים בלבד באותה שנה, אך לימים נחשב אחד מאלבומי הרוק החשובים בישראל. ב-1993 יצא אלבומו השני "עכשיו מעונן". תקליט זה עורר הדים רבים בארץ ותגובות חריפות מאוד נגד האמן המאופר, ש"מקלקל" את הנוער. באותה שנה התארח אביב גפן בפופוליטיקה והתייצב מול מתנגדיו (ביניהם שר המשפטים לעתיד - טומי לפיד - אז אורח קבוע בפופוליטיקה). סביב גפן נאסף קהל מעריצים שהלך וגדל, והוא נתן להם שם: "ילדי אור הירח". בסוף אותה שנה יצא גם אלבומה של קרן הכט "קרן הכט" שאביב גפן כתב והלחין את כל שיריו (פרט לשיר "הראש שלו" על-פי מנגינה של צ'ייקובסקי), וכלל את הדואט של קרן הכט ואביב גפן "זה הרגש", שהוא גם השיר המושמע ביותר מבין שירי האלבום. ב-1994 יצא האלבום "אביב גפן 3". האלבום הוקלט ללא התעויוט. גפן קיבל עליו אלבום זהב תוך ימים ספורים. אלבום זה ביסס את מעמדו של גפן כאחד היוצרים החשובים בארץ. האלבום נפתח בתימה המלווה את האלבום כולו: בעיותיו נפשיות של מתבגר רגע לפני גיוסו לצבא. בין השירים הבולטים באלבום: "האם להיות בך מאוהב", "משוררים", "הכי קרוב לבד", "מסיבת מתגייסים", הולך לאיבוד" ו"קבעתי עם האושר". באותה שנה פורסמה בחדשות ערוץ 2 כתבה על מקרי התאבדות של בני נוער, לפי דברי הכתב, בהשראתם של שירים של גפן. אביב גפן הגיב בשידור אצל גבי גזית: "אם הבנתם מדברי או משירים ששרתי שאני בעד התאבדות, זאת טעות חמורה, אני וגם הקהל שלי נגד אלימות, גם שהיא נגד עצמך, וגם כמו שיש פצע ויש יוד, אז יש פצעי נפש ויש פסיכולוגים, ואפילו אני הולך לפסיכולוג ואין בזה שום בושה". ב-1995 יצא האלבום "שומקום". האלבום הוקלט בלונדון ועורר סערה בארץ בשל השורה "מי זה שם הולך שיכור, זה ראש הממשלה",בעקבות זאת נאסר השיר להשמעה ברדיו. באותה שנה הופיע גפן אצל דן שילון בתוכנית מיוחדת לקראת יום העצמאות בנוכחותו של ראש הממשלה דאז, יצחק רבין. ב-4 בנובמבר 1995 נערכה עצרת המונים לתמיכה בדרכו המדינית של יצחק רבין, תחת הסיסמה "כן לשלום, לא לאלימות". אביב גפן השתתף בעצרת ושר, בניגוד לתכנון, שיר עצוב - "לבכות לך". גפן הקדיש את השיר ל"כל אלה שנלחמו למען השלום ולא זכו לראות אותו". בתום העצרת נפגשו גפן ורבין, שוחחו בלבביות, ואף החליפו נשיקה לשלום. דקות ספורות לאחר מכן נרצח יצחק רבין בידי המתנקש יגאל עמיר. השיר "לבכות לך" הפך למעין המנון לאומי וסימל את "דור הנרות" - נוער מבולבל ושבור שישב בכיכר לאחר הרצח, ושמיאן להאמין שהחלום נמוג לאיטו. ב-1996 יצא האלבום "המכתב", וגפן יצא למסע הופעות בחו"ל והופיע באירופה. ב-1997 יצא אלבום האוסף "ירח מלא" ובו 2 שירים חדשים - "סוף העולם" בשיתוף ברי סחרוף, ו"שיר תקווה". שניהם נהפכו להמנוני רוק, ונכנסו לקלסיקת המוזיקה הישראלית. ב-1998 יצא האלבום "חלולים", הפעם ללא התעויוט ובייעוץ אמנותי של ברי סחרוף. האלבום הוקלט בלונדון והיה שונה מבחינת הסאונד - הוא היה יותר מתכתי מהסאונד החם בדרך כלל של גפן. ב-1999 יצא האלבום "לילות לבנים". האלבום מבוסס כמעט כולו על גירושיו מאשתו אילנה ברקוביץ' ב-1998. באותה שנה החל גפן בסיבוב הופעות אינטימי, עם הקלידן של התעויוט, דניאל סלומון, בו הופיע ללא הלהקה, בליווי פסנתר וגיטרה. סיבוב ההופעות גרף הצלחה גדולה, ומאז יוצא גפן כל חורף לסיבוב הופעות אינטימי. ב-2000 יצא האלבום "יומן מסע", אלבום מלודי ומורכב, והראה, לדברי רבים, שגפן התבגר והתמתן, בעיקר בשל השיר "עורי עור" ובו הביטוי "מולדת אהובה" (במקור נכתב "מולדת חשוכה" אך ביטוי זה שונה על ידי המפיקים כדי למנוע פרובוקציה, למרות זאת בהופעות אביב שר "מולדת חשוכה"). ב-2002, בעקבות מותה של סבתו גאולה, יצא האלבום "ממנטו מורי" (זכור את המוות). האלבום מדבר בעיקר על המוות. ב-2003 יצא הסרט התעודי "אביב", בבימויו של תומר הימן, על חייו של אביב גפן, וזכה להצלחה בארץ ובחו"ל. ב-2004 השתתף גפן בתוכנית ספיישל בת 12 פרקים: "הבלוג של אביב גפן", בערוץ yesY ב-Yes. הבלוג שודר מביתו של גפן, והועבר גם באינטרנט בשידור חי. התוכנית עוררה תגובות סוערות ואף צונזרה בשל דעותיו של אביב על תעשיית המוזיקה והבידור בארץ. באותה שנה הוציא גפן אלבום בינלאומי עם סולן פורקיופיין טרי, מוזיקאי הרוק המוערך סטיבן וילסון. הם הקימו יחד הרכב רוק בשם בלאקפילד והוציאו אלבום ראשון בשם Blackfield. האלבום הוקלט במשך 3 שנים באולפנים בלונדון ובישראל, ונערך באולפני abbey road באנגליה. זהו האלבום הבינלאומי הראשון של גפן, ומופץ בעולם על ידי חברת התקליטים הבריטית Snapper Records. בסוף 2005 השתתף גפן בסדרת ריאליטי בערוץ yesY של חברת Yes. ב-2005 אביב גפן נישא לחברתו מזה 7 שנים, שני פרידן. ב-4 בדצמבר 2005 השיק גפן את האלבום האחד-עשר שלו, "עם הזמן", שיצא לבסוף ב-3 במרץ, 2006. את האלבום הפיק עבורו עופר מאירי שאחראי לפרויקט "מטרופולין". במסיבת ההשקה של האלבום החדש אמר גפן "זה לא עוד אלבום של אביב גפן, לטוב ולרע. אין בו סיסמאות. עופר גרם לי להוריד דברים פוליטיים בשקל ובחרנו שירים אחד אחד". באותה מסיבה יצא לאור הסינגל הראשון מתוך האלבום שהוצג בתור קליפ שיצא לערוצי הטלוויזיה ולתחנות הרדיו יום לאחר מכן. שמו של הסינגל הוא "עם הזמן", והוא במקור שיר של הזמר הצרפתי לאו פרה ("Avec Le Temps") שאביב תרגם תרגום חופשי. הסינגל קיבל תגובות חיוביות ממבקרים, שציינו שניכר בו השינוי שחל בגפן. ב-2006 צפוי לצאת האלבום השני של בלאקפילד, Blackfield II, ובנוסף שוחרר יחפה, אלבומה הראשון של נינט טייב, בהפקתו של גפן.
אור לאב נינה
New member
תודה ../images/Emo3.gif
ספיר חולה על נינוש
New member
יש כבר משהו כזה בטאגליינס../images/Emo70.gif../images/Emo126.gif
לא צריך שובבבבבב!
לא צריך שובבבבבב!
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.