איך אנחנו רואים
טוב, האמת שזה נושא ענק ומאוד מעניין, ואי אפשר לכתוב כאן מגילות (ומי בכלל קורא...) אבל בכל זאת כמה דברים מעניינים. רוב העיבוד של ראייה מתרחש במוח ולא בעין, למעשה חלק גדול מאוד מהמוח מעורב בעיבודים גבוהים של ראיה. אבל המוח כידוע עובד בקוד חשמלי, וראייה - זה פוטונים בעלי אנרגיה / אורך גל / אמפליטודה. כמו בכל החושים, צריך מנגנון התמרה (transduction) שיהפוך את הגירוי החושי לדחפים חשמליים. המנגנון הזה נמצא כמובן בעין, וליתר דיוק בחלק האחורי שלה - הרשתית (retina) - רשת סבוכה של מאות מיליוני תאי עצב. השכבה האחורית של הרשתית מכילה את הפוטורצפטורים - התאים שיודעים להפוך גירוי של גל א"מ (או פוטון אם תרצו) לאותות חשמליים. מספרם בכל עין כ-125 מיליון. ישנם שני סוגים של פוטורצפטורים - rods ו- cones. rodes: מהווים כ-90% מהפוטורצפטורים, בעלי רגישות גבוהה מאוד לזיהוי אור (יכולים לזהות פוטון בודד!), אך חסרי הבחנה בצבע. שימושיים בעיקר בראיית לילה או דמדומים (לכן גם קשה להבחין בצבעים בלילה, אלא אם כן יש מספיק אור). ב-rods קיים זרם קבוע ללא גירוי אור, ואילו כאשר התא קולט אור - נפסק הזרם. cones: מתחלקים לשלושה, ע"פ אורך הגל אליו הם מגיבים באופן מקסימלי: ירוק, כחול ואדום (לכל תא אורך גל מקסימלי אחר, כלומר אחד מהשלושה הנ"ל). לא רגישים לכמויות אור קטנות, מצויים בעיקר ב- fovea (האזור ברשתית עליו מוקרן האובייקט עליו אנו מתמקדים). איך מתבצעת ההתמרה? בקצרה: פיגמנט, שהוא למעשה חלבון או מבוסס חלבון, נמצא על הממברנה של הפוטורצפטור. כאשר פוגע בו פוטון הוא משנה מעט את צורתו המרחבית. שינוי זה גורם לשינוי ריכוז של חומר מסוים בתוך התא, המשפיע בסופו של דבר על הזרמים שהתא מעביר. לכל סוג תא פיגמנט אופייני. לפני מספר לא רב של שנים זוהו הגנים האחראים לאותם פיגמנטים. מה קורה בעיוורון צבעים? יש כמובן עיוורון צבעים הנובע מסיבות מוחיות, אבל הוא נדיר יותר ולא ניכנס אליו. הצורות הנפוצות הן כאלו הנובעות מליקויים (או פשוט חוסר) בגנים המקודדים את הפיגמנטים. הגנים לפיגמנט האדום והירוק מצויים על כרומוזום ה-X, ולכן עיוורון צבעים אדום או ירוק נדיר הרבה יותר אצל נשים (להן שני כרומוזומי X - אחד מהאב ואחד מהאם, מספיק אחד תקין ע"מ לקודד נכון את החלבון). לעומת זאת הגן לפיגמנט הכחול נמצא על כרומוזום 7, ולכן השכיחות לעיוורון לכחול זהה אצל גברים ונשים. אנשים בעלי עיוורון ירוק או אדום עדיין רואים צבעים, אם כי קצת אחרת. אולם במקרים נדירים יש בעיה ביותר מגן אחד המקודד פיגמנטים - בד"כ גם ירוק וגם אדום (שכיחות - כ- 0.001%). אנשים אלו למעשה חסרי ראיית צבעים, ורואים את העולם בדומה לסרט שחור-לבן. זהו, בקיצור רב... יש עוד המון דברים מעניינים, גם במה שהסברתי ממש בקיצור וגם בשלבים שלפני ואחרי - זה הרי רק העיבוד המאוד ראשוני של הראייה. אם זה מעניין מישהו חוץ ממני הוא מוזמן לשאול...