איגואנה כחולה
New member
../images/Emo62.gif../images/Emo88.gif../images/Emo62.gif
סוף סוף זה קרה לי!! הבנתי משהו חשוב. הבנתי למה בשנה האחרונה לא הסתדר לי קשר כמו שאני רוצה. היום באמצע העבודה,אני יושבת לי ושקט מסביב כשלפתע נשמע מין "טוייייייננננננגגגגגגגג..." כזה עם הד!!! זה היה האסימון שנפל לי בתוך הראש (חלול קצת...סתאאאםםם!!!). כל כך רציתי קשר שהפסקתי לראות בני אדם !!! הרי אני בן אדם כ"כ חברותי (באמת,אני אפילו חושבת שלו היה לי זנב הייתי מקשקשת בו!!) ונחמד לסביבה ואני אוהבת לדבר עם אנשים. ואני יכולה בהחלט לנהל שיחה מאוד נחמדה עם גבר,כל גבר. הבעיה הייתה כשאותו גבר היה מסומן כ"מטרה". לא ראיתי אותו בכלל. ראיתי רק את ה"קשר" שיכול להיווצר בינינו,ראיתי את ה"ביחד" שלנו (ואני בכלל עוד לא מכירה את הבחור!!) אבל לא ראיתי אותו. לא ראיתי אם הוא מתאים לי. אם אני מתאימה לו. לא היה לי FUN !!! היה לי מע-פן!!! (יצא חרוז,הא?) אז הבנתי... כל השנה זיינתי לעצמי את השכל (לפחות שם היה סקס..)והלחצתי את עצמי,את ההורים שלי(כן,כן,או-הו איך שאני הלחצתי אותם שאני רוצה כבר מישהו ידה-ידה-ידה...להם נשאר רק להנהן בראש ולחשוב כמה אני מסכנה) ואיזה בחור מסכן שלא מכיר אותי. ופוף...הוא ברח. איך,איך יכולתי לעשות את זה לעצמי? איך יכולתי לוותר על ההנאה שיש בלהכיר מישהו חדש,בן אדם חדש? איך יכולתי להיות כ"כ עיוורת ולחשוב על מה שאני רוצה כ"כ בלי לחשוב עם זה באמת מתאים לי עם אותו בן אדם שאיתו אני בקשר? בכל מקרה,עכשיו אני צריכה להתחיל לעבוד על עצמי. להתחיל להנות מהחיים כי הם קצרים ויש לי חלומות שאני רוצה להגשים. ואנשים שאני רוצה להכיר. ויאללה,אני מפסיקה להלחיץ את עצמי...טוב,רק בבוקר כשאני רואה שאני מאחרת לעבודה,בסדר? עכשיו אתם יכולים להריע לי על ההארה שטוב שהגיע עכשיו ולא מאוחר מידי.
סוף סוף זה קרה לי!! הבנתי משהו חשוב. הבנתי למה בשנה האחרונה לא הסתדר לי קשר כמו שאני רוצה. היום באמצע העבודה,אני יושבת לי ושקט מסביב כשלפתע נשמע מין "טוייייייננננננגגגגגגגג..." כזה עם הד!!! זה היה האסימון שנפל לי בתוך הראש (חלול קצת...סתאאאםםם!!!). כל כך רציתי קשר שהפסקתי לראות בני אדם !!! הרי אני בן אדם כ"כ חברותי (באמת,אני אפילו חושבת שלו היה לי זנב הייתי מקשקשת בו!!) ונחמד לסביבה ואני אוהבת לדבר עם אנשים. ואני יכולה בהחלט לנהל שיחה מאוד נחמדה עם גבר,כל גבר. הבעיה הייתה כשאותו גבר היה מסומן כ"מטרה". לא ראיתי אותו בכלל. ראיתי רק את ה"קשר" שיכול להיווצר בינינו,ראיתי את ה"ביחד" שלנו (ואני בכלל עוד לא מכירה את הבחור!!) אבל לא ראיתי אותו. לא ראיתי אם הוא מתאים לי. אם אני מתאימה לו. לא היה לי FUN !!! היה לי מע-פן!!! (יצא חרוז,הא?) אז הבנתי... כל השנה זיינתי לעצמי את השכל (לפחות שם היה סקס..)והלחצתי את עצמי,את ההורים שלי(כן,כן,או-הו איך שאני הלחצתי אותם שאני רוצה כבר מישהו ידה-ידה-ידה...להם נשאר רק להנהן בראש ולחשוב כמה אני מסכנה) ואיזה בחור מסכן שלא מכיר אותי. ופוף...הוא ברח. איך,איך יכולתי לעשות את זה לעצמי? איך יכולתי לוותר על ההנאה שיש בלהכיר מישהו חדש,בן אדם חדש? איך יכולתי להיות כ"כ עיוורת ולחשוב על מה שאני רוצה כ"כ בלי לחשוב עם זה באמת מתאים לי עם אותו בן אדם שאיתו אני בקשר? בכל מקרה,עכשיו אני צריכה להתחיל לעבוד על עצמי. להתחיל להנות מהחיים כי הם קצרים ויש לי חלומות שאני רוצה להגשים. ואנשים שאני רוצה להכיר. ויאללה,אני מפסיקה להלחיץ את עצמי...טוב,רק בבוקר כשאני רואה שאני מאחרת לעבודה,בסדר? עכשיו אתם יכולים להריע לי על ההארה שטוב שהגיע עכשיו ולא מאוחר מידי.