הייתי מדייריה שנים רבות...
מקום ציורי בעיקר למבקר בנמל יפו המשלב נמל הסטורי -כיום רק לספינות דייג וחלקה מעגנת יאכטות "חדשה" יותר .פחות מלבב המקום לבעל סירה חדשה ונוצצת החפץ ביקרה.. חבורה "מגוונת" מאד של שייטים ולא מעט "דיירים" על סירות, סירות-צריפים וסירות שכנראה..לא ישוטו עוד ורק מעט יאכטות מעל 8-7 מטר ,פעילות ומפליגות .. מנסיוני כבעל סירה שם עד לפני 3 שנים ,זו לא מרינה לבעלי שוקע 2 מטר ומעלה לא בכניסה ולא בתוך המעגנה. מרינה שרציפיה נגישים ופתוחים לקהל, למרות שערים ומנעולים שהותקנו בהם לפני שנים רבות.אחת הסיבות שגרמו לי ולחברי לעזוב שם היו.."ביקורי" אורחים לא קרואים בקוקפיט,אפילו באמצע היום,אצלי זה נגמר רק עם בדלי סיגריות וסימני נעליים.סיבה אחרת הייתה..פעילות דייגים צפופה עם חכות בנתיבי הכניסה הצרה ובתוך הנמל ,עם סיכון ממשי שהפרופלור וההגה יסתבכו במעבר או בתוך המעגנה בשקית חזקה, רשת, חבל עבה או חוט דייג,תוצאות בלתי נמנעות לפעילות מרכזית זו במתחם קטן.גם מצופי הקשירה שניתקו מהשרשרת בקרקעית או סתם שקעו כל שנה שניה בסערות והמתנה של שבועות לתיקונם היו מרכיב מרכזי בצעד זה. המעגנה עברה שיפוצים קלים והחלפת מזחים צפים בשנים אחרונות, צעד שהתבקש זמן רב. שרותים ישנים ומקוקלים כרונית בחלקם, הפתוחים גם לקהל הרחב. מקלחת ותא אחד או שניים ליאכטונרים, עם מפתח, בבניין המשרדים. כניסה צרה וקצרה למעגנה, "בעייתית " בעיקר במזג אוויר לא טוב, השתפרה מעט כאשר פינו מספר סלעים בצוואר הבקבוק מול ראש השובר לפני שנתיים לערך.מקום עם הרבה עבר ונוסטלגיה רחוקה, שנזנח בהתמדה שנים רבות, כלי משחק בין פוליטיקאים ופקידי מנהל המחזיקים בכוח בכיסא ובתקציבים.. מספר עסקים לתיקוני מנועים ותיקוני גוף ושני עסקים ותיקים לציוד ימי בעיקר ציוד כושר שייט וציוד בסיסי ימי אחר לצרכים מקומיים... אווירת העזובה של ההנגרים הנטושים , העסקים שנסגרו אחד אחד והמבנים הישנים ,אמורה להשתנות בעתיד בצורה רדיקאלית, כך מבטיחים לנו, לאחר רכישת הנמל והעברתו ממנהל מקרקעי ישראל- שראו בו שנים רבות רק נטל כלכלי ממנו יש להפטר ובינתיים להחזיקו במינימום הוצאות- לעירית תל אביב. כך גם מקווים דיירים ותיקים "יודעי דבר" איתם שוחחתי לאחרונה. בין היתר מדובר גם בתכנית להגדלת הכבולת של המעגנה על ידי הגדלת השטח שלה צפונה בכמה עשרות מטר. נחכה ונראה, אני מאחל להם הרבה הצלחה...