Moon rise girl
New member
../images/Emo60.gif../images/Emo27.gifאני../images/Emo27.gif../images/Emo204.gif
אני דתיה מזן חדש אמנם אני הולכת הרבה עם חצאיות - אבל רק בגלל שאני חושבת שזה יפה - ובכל אופן אני כמעט תמיד מקפידה להוסיף גם מחשופון קטן בשביל האיזון. אני דתיה מיוחדת כזאת שלא שומרת שבת ולא מקפידה על כשרות, מין זן חדש כזה של דתיה - שלא שומרת נגיעה ויוצאת לבלות כמעט ורק במקומות אפלים אפופי אדי אלכוהול ונטולי ערסים, דתיה עם שניים-שלושה חברים דתיים ועוד מיליון שלא. אני דתיה שלא מברכת, אפילו לא באינסטינקט כזה של לפני שמכניסים משהו לפה ממלמלים "ברוך אתה... אה... לא חשוב" ומביאים ת'ביס. אני לא מתפללת ואפילו לא אומרת "ברוך השם" (מדי פעם מתפלק לי "בעזרת השם" קטן, אבל אני עובדת על זה...), אוהבת לנעול קודם נעל שמאל וחושבת שלהכין תה בכלי שלישי זה מצחיק. אני דתיה The New Generation, אחת כזאת שלא סופרת 7 נקיים ולא הולכת למקווה ושכשהיא מתחילה לכתוב מכתב היא מתחילה אותו ב"היי" ולא בבס"ד,הולכת לבריכה ולים בביקיני. (לא, לא לחוף הנפרד...), דתיה שגרה עם החבר שלה לפני החתונה. אני דתיה שמפנטזת על טיולי שבת בבוקר עם הילדים שיהיו לי, על לקום בשבת בבוקר בכיף, להתארגן ולנסוע לים, שכל כך נעים לה להישאר מחובקת עם האיש שלה במיטה בשבת בבוקר ברוגע בלי שהוא ירוץ לתפילה ובמקום שאני אריח ריח מוזר, ארוץ למטבח ואקלוט ששוב שכחתי את הסיר של המרק מאתמול על הפלטה. אני חילונית מיוחדת כזאת אחת שנצבט לה קצת הלב כשהיא יושבת מול הטלויזיה בערב יום שישי ורואה מהחלון גברים בחולצות לבנות חוזרים מבית הכנסת. אחת שלא מסוגלת לאכול בשר לבן או פירות ים ואין לה מושג אפילו למה. אני חילונית שלפעמים נעים לה להגיד שהיא דתיה כי זה גורם לה לגל חמים כזה בבטן ולמין גאווה קטנה, אחת כזאת שכשהיא יושבת בשולחן שבת כשהיא באה לבקר את ההורים מרגישה פתאום כמה בא לה לחזור להיות דתיה, אבל כשהיא עולה אחרי הסעודה לחדר היא ישר בודקת אם היא קיבלה הודעות חדשות בסלולרי שנמצא כמובן על רטט. אני חילונית שמפנטזת לפעמים על ילד קטן ומתוק משלי שישיר אנעים זמירות בבית הכנסת, שאוהבת את השקט הזה של שבת בצהריים כשאין טלויזיה, סלולרי ומחשב. אני גם אחת כזאת, שפעם פעם הייתה פה לקצת זמן ונעלמה אבל החליטה לחזור בתקווה שמקבלים לכאן גם כאלה שמעורערים קצת בנפשם...
אני דתיה מזן חדש אמנם אני הולכת הרבה עם חצאיות - אבל רק בגלל שאני חושבת שזה יפה - ובכל אופן אני כמעט תמיד מקפידה להוסיף גם מחשופון קטן בשביל האיזון. אני דתיה מיוחדת כזאת שלא שומרת שבת ולא מקפידה על כשרות, מין זן חדש כזה של דתיה - שלא שומרת נגיעה ויוצאת לבלות כמעט ורק במקומות אפלים אפופי אדי אלכוהול ונטולי ערסים, דתיה עם שניים-שלושה חברים דתיים ועוד מיליון שלא. אני דתיה שלא מברכת, אפילו לא באינסטינקט כזה של לפני שמכניסים משהו לפה ממלמלים "ברוך אתה... אה... לא חשוב" ומביאים ת'ביס. אני לא מתפללת ואפילו לא אומרת "ברוך השם" (מדי פעם מתפלק לי "בעזרת השם" קטן, אבל אני עובדת על זה...), אוהבת לנעול קודם נעל שמאל וחושבת שלהכין תה בכלי שלישי זה מצחיק. אני דתיה The New Generation, אחת כזאת שלא סופרת 7 נקיים ולא הולכת למקווה ושכשהיא מתחילה לכתוב מכתב היא מתחילה אותו ב"היי" ולא בבס"ד,הולכת לבריכה ולים בביקיני. (לא, לא לחוף הנפרד...), דתיה שגרה עם החבר שלה לפני החתונה. אני דתיה שמפנטזת על טיולי שבת בבוקר עם הילדים שיהיו לי, על לקום בשבת בבוקר בכיף, להתארגן ולנסוע לים, שכל כך נעים לה להישאר מחובקת עם האיש שלה במיטה בשבת בבוקר ברוגע בלי שהוא ירוץ לתפילה ובמקום שאני אריח ריח מוזר, ארוץ למטבח ואקלוט ששוב שכחתי את הסיר של המרק מאתמול על הפלטה. אני חילונית מיוחדת כזאת אחת שנצבט לה קצת הלב כשהיא יושבת מול הטלויזיה בערב יום שישי ורואה מהחלון גברים בחולצות לבנות חוזרים מבית הכנסת. אחת שלא מסוגלת לאכול בשר לבן או פירות ים ואין לה מושג אפילו למה. אני חילונית שלפעמים נעים לה להגיד שהיא דתיה כי זה גורם לה לגל חמים כזה בבטן ולמין גאווה קטנה, אחת כזאת שכשהיא יושבת בשולחן שבת כשהיא באה לבקר את ההורים מרגישה פתאום כמה בא לה לחזור להיות דתיה, אבל כשהיא עולה אחרי הסעודה לחדר היא ישר בודקת אם היא קיבלה הודעות חדשות בסלולרי שנמצא כמובן על רטט. אני חילונית שמפנטזת לפעמים על ילד קטן ומתוק משלי שישיר אנעים זמירות בבית הכנסת, שאוהבת את השקט הזה של שבת בצהריים כשאין טלויזיה, סלולרי ומחשב. אני גם אחת כזאת, שפעם פעם הייתה פה לקצת זמן ונעלמה אבל החליטה לחזור בתקווה שמקבלים לכאן גם כאלה שמעורערים קצת בנפשם...
