עבודה עם קבוצה

ניבניב

New member
../images/Emo60.gifעבודה עם קבוצה

אני מדריכת אומנות בכיתה שמכילה כ 15 ילד. האם ניתן לעבוד בפורום כזה בשיטה הקוג- דינאמית?
 
עבודה בקבוצות

ניבניב שלום, ניתן לעבוד בקבוצה בשיטה הקוג' - דינמית. במסגרת לימודי התעודה רוכשים המתמחים כלים לעבודה פרטנית ובקבוצה. לי עצמי יש נסיון בהנחייה קבוצתית כולל עבודה קבוצתית עם הורים, עפ"י עקרונות הגישה הקוג' דינמית. אשמח לחלוק עימך חוויות. איה חסדאי
 

ניבניב

New member
איה שלום

אני אשמח ללמוד/ לשמוע כיצד עובדים בשיטה הקוג'- דינמית עם קבוצה. אני רוצה לציין שחלק מהקבוצות שאני עובדת איתן, הן קבוצות עם ילדים עם בעיות קשב- וריכוז (כשהרטלין כבר לא משפיע), וילדים עם בעיות נוספות ומגוונות. כך שבמרבית השיעורים אנו מתעסקים בעיקר באיך להוריד יד מהפרצף של החבר ורגל מהפנים של השכנה לספסל... כיצד אני יכולה להשתמש בגישה הקוג- דינמית, גם כשי לעזור להם להתמקד בשיעור וגם כשי לעזור לי, עוד לפני שלב ההצפה מהרעש והאלימות, ולא ההפוך למורה- "המכשפה": זו שצועקת, מוציאה החוצה, ולא מועילה בכלום לא לה ולא לילדים?
 
עבודה בקבוצות

ניבניב וחיה שלום, אכן את מדברת על הרבה גורמים כמו שחיה כבר ציינה: מוטיבציה, תחושת תסכול מציור, וכד' אני מצטרפת לשאלה האם הציור משמעותי עבורם? חלק מהאווירה הקבוצתית היא אולי ליצור עמם חוקים וכללים לשיעור ציור? כדאי להתחיל את זה בגישה של שיעור מוחין ולא לקרוא לזה כללי התנהגות אלא בשם "שיווקי" - "חברתי" יותר...כללי חברות בקהילת הציירים, כללי חברות שבט האומנים...(צייני בבקשה באיזה גילאים מדובר?)... רושמים את כל הכללים! על הלוח ואז מחלקים לנושאים לפי אמות מידה שאת מוצאת עם התלמידים. את הכללים הנבחרים בהצבעה או כל דרך אחרת ע"י התלמידם רושמים על בריסטול ענק ונותנים להם לעטר. ניתן להחליט יחד באיזו דרך לעטר...והנה פרויקט אומנותי ראשון. יש לניילן את היצירה ולשמור אותה..אח"כ ניתן להמשיך ביצירה משותפת בקבוצות קטנות עפ"י נושא וטכניקות קלות בצוע שתבחרי...נראה לך בתור התחלה...איה חסדאי
 

ניבניב

New member
../images/Emo60.gifשלום חיה

אני אקח את ההצעה שלך מחר לביה"ס אומנם יש לנו בכיתה "לוח כללים"- אך כמו שאמרת זה לא "שיווקי", וגם זה לא נעשה יחד איתם. מחר יום חדש- לוח חדש תודה על ההצעה ניבניב
 
המשך ללוח כללים

ניבניב שלום, בהמשך להצעתי לגבי הלוח אני ממליצה שתחלקי את הכתה לקבוצות עבודה למשך 10 - 15 דקות ותבקשי מהם לכתוב שני כללים של מה צריך/מותר לעשות ואחד שלא כדאי לעשות. אנחנו בגישה מעדיפים לעבוד על עשה יותצר ממה לא לעשות לדוג' חשוב לתת לכולם לדבר כיצד? נניח הצבעה...חשוב לאפשר ללכולם להתרכז לכן נדבר בקול נמוך...מתן סיבה לכל כלל חשובה כדי לתת משמעות לפעילות. החלטה על פעילויות וכללים שטוב לעשות פונה למסוגלות של התלמידים...יותר קל לעשות מאשר לא לעשות....לאחר מכן כל הכיתה מקשיבה לכל קבוצה ומשם יוצאים ללוח הכללים/אמנה בהצלחה איה
 

ניבניב

New member
../images/Emo60.gifלאיה תודה

אני ממש ברגע זה חזרתי הביתה, אחרי עבודה עם אחת הקבוצות הבעיתיות. עשינו ביחד את הכללים. היה נהדר- הם לקחו את זה ברצינות. ניסיתי לשנות איתם את מה שהתחיל ב"לא לעשות, אסור" וכדומה לנימה החיובית, אך פה כבר ניגמר שיתוף הפעולה. יכול להיות שזה באמת היה עובד אחרת אם היתי מחלקת אותם לשתי קבוצות.... במקרה שאני אזדקק לזה עם קבוצה אחרת, אני אנסה. אני מקווה שבעוד שבוע שאני אפגוש אותם שנית, הם ימשיכו לפני הכללים שהם הציבו לעצמם. בכל מיקרה והכי חשוב - תודה על העצה, היא עזרה, וזה לקח שאני אלמד לפעם הבאה שאני אתחיל עבודה עם קבוצה- לתת להם חלק בהחלטה על הכללים. תודה ניבניב
 
תשובה לניבניב

ניבניב, אני שמחה שהעצה היתה שימושית וההצלחה היא שלך בעצם ניסיונך ליישם אותה. לא כל דבר מצליח מיד בהתחלה וזכרי שהרגלים מאוד קשה לשנות. אני שותפה לשמחת המסוגלות שאת חשת עם הכתה ויותר מזה הצלחת להעביר להם. כה לחי, איה חסדאי
 
כיתת אומנות

לניבניב שלום אינני עוסקת בהוראת אמנות, אך כמרפאה בעיסוק שעובדת על פי השיטה הקוגניטיבית דינאמית עם ילדים צעירים, רובם לפני בית ספר, אנו עוסקים מדי פעם גם בציור. כאשר הציור נעשה בקבוצה(שלושה בד"כ), אני מבקשת מן הילדים לצייר את אותו אובייקט מכיוונים שונים, ואז ניתן לפתח דיון על נקודת מבטו של המצייר,ועל השוני ודמיון בין התוצרים של הילדים. ולהרחיב את זה להסתכלות על תמונות של אמנים ולנסות להבין מאיזו זווית צייר האמן את התמונה, ואולי גם למה בחר בזוית זו ולא אחרת. אנחנו גם מבצעים פעילות משותפת, ולאחר מכן מציירים אותה, ומעניין לראות איך כל אחד מצייר את אותה פעילות עצמה בצורה אחרת. דוגמא מאתמול: קראנו יחד סיפור שהיה מלווה באיורים בלי לקרוא את סופו של הסיפור. בקשתי מן הילדים לצייר את סוף הסיפור, והתוצאה היתה מעניינת מאוד, כל ילד הסביר למה בחר בסוף מסויים, והיה דיון מעניין. יש פה מקום להרחיב את הנושא לשונות ולדמיון שיש בין בני אדם, לעובדה שאנחנו מסתכלים על אותם דברים אך רואים וחווים אותם אחרת. כמובן שניתן גם לקחת את העקרונות למקומות אחרים למשל: לנתח תמונה של צייר על פי המבנה השלם והחלקים המרכיבים אותו, ואיך כל חלק מתייחס אל החלקים האחרים ואל השלם, ממש כמו שמנתחים סיפור בשיעור ספרות. זהו בינתיים על רגל אחת. מקוה שעזרתי , חיה
 

ניבניב

New member
חיה שלום

קראתי את התגובה שלך- שמחתי לקבל ולשמוע שיש אפשרות להעביר לילדים את מה שניסיתי עוד בתחילת השנה להגיד להם- שלכל אחד יש עולם פנימי משלו ואנו רואים דברים אחרת. כמו שאמרתי ניסיתי אך עוד לא הצלחתי. בכיתות שניתן לדבר ( ניתן לקרוא על המצב בקבוצות אחרות, בתשובה שלי לאיה) אנו עדיין במצב שבו העבודה נעשית כטובה למורה : הנה עשיתי, טוב, בסדר, את מררוצה!)- כיצד ניתן לשנות את הגישה ( כנראה שלחזור ולהגיד שהם לא עושים זאת בישבילי- לא מועיל). שנית, בתום העבודה אנו מסדרים שולחן ועליו העבודות, מסתדרים סביבו במעגל ואז אני מבקשת שיסתכלו, ומזכירה מהיכן התחילה העבודה,ואז מתחילים לדבר על העבודות- כלומר המורה. עד היום הם לא מוכנים להגיד מה הם עשו- (מה הם התכוונו לצייר וכדומה). ואת כל שלב השאלות שסביב בבחיות השונות אני מבצעת ועונה- הם רק מרימים כתפיים כתגובה לשאלות, או מתעצבנים ואומרם "לא יודע, מה זה משנה...) כיצד אני יכולה לצאת מהפלונטר הזה ולגרום להם להסתכל, להתבונן.ולהיות מודיעם לכך שבעבודה הם עשו בחירות ויש לזה חשיבות?
 
לניבניב בוקר טוב

התמונה שאת מתארת נראית לי מורכבת יותר מאשר קבוצה רגילה בשעור ציור. ראשית כנראה שיש כאן בעיה של מוטיבציה. לפי מה שאני יודעת, ילדים בגיל בית ספר, כבר לא מציירים לעצמם באופן טבעי מלבד אלה שיש בהם כבר את ניצני האמן, ואלה כידוע מעטים. אחת הסיבות היא שמצד אחד הם רוצים לצייר את המציאות כפי שהיא, כצילום, ומצד שני הם מבינים שהם לא יצליחו בכך, כי קשה להם ליישם בציור את חוקי המרחב שהם כבר מכירים, מה שלא מפריע לילדים צעירים יותר. הייתי מנסה להציב להם מטרה שהיא חיצונית לפעולת הציור עצמה כמו, הקמת תערוכת ציורים, הכנת אלבום וכו'. וכך הם לא יציירו בשבילך אלה אלא למען מטרה מסויימת. דבר נוסף, אם נמשיך את הרעיון של נקודות מבט שונות לאותו דבר, תבקשי מהם לתאר מה הם רואים בעבודה של חברים שלהם כלומר שכל אחד ידבר על תמונה של מישהו אחר. זה פחות מאיים, ולמרות זאת נותן להם הזדמנות להתנסות בבחירה, באינטרפרטציה, בשיקוף, וכו'. אשמח לשמוע אם זה הלך. חיה
 

ניבניב

New member
../images/Emo60.gifלחיה ואיה בוקר טוב

ציינתן שלילדים חסרה מוטיבציה, וזה נכון במידה מסויימת- למעט עבודה אחת שבה היתה הפתעה גדולה, אני לעולם לא דרשתי דיוק, ההיפך. ההפתעה היתה בציור דיוקן אישי, משימה בלתי אפשרית- כך חשבתי, ומראש הראתי אומנים שצירו את עצמם בצורה כמעט מופשטת. הילדים בחרו את הדרך שבה הם ציירו והתוצאות היו מפתיעות- גם ביכולת הרישום של חלקם אך יותר מכך, בהחלטה האמיצה של רובם לנסות לצייר את עצמם מתוך הסתכלות במראה- החלטה שבעיני דרשה המון אומץ. בנוסף יש לציין שהם רעבים לחומר,הם לא קיבלו שיעורי אומנות בשנה לפניוהשנה הם מקבלים אותי ואת המורה לאומנות (אני נחשבת תוכנית ההעשרה). בשיעורי האומנות/ מלאכה הם יושבים בשקט ורק קולה של המורה רועם ברקע. אני כנראה מלחתחילה לא הצלחתי להשקיט אותם, כי לא רציתי את השיטות הרגילות המקובלות בביה"ס ( למרות שאני מודה שנופלים אליהן בקלות). לכן מחר אני כבר אנסה את השיטה של איה- לקבוע חוקי התנהגות ביחד. מעבר לכך הם נוטים ל"רדת" אחד על השני, ולהגיד אחד לשני שהעבודה שלו מכוערת כולל הוא, כל שאני מפחדת שמצב בו אני מבקשת להתייחס אחד לעבודה של השני יוביל למהומה לא קטנה. השאלה אם יש כלי אחר להביא אותם להתבוננות והאם יש כלי שאיתו אני יכולה להשתמש במצבים בהם הם מתחילים ל"כסח" זה את זה מילולית.
אם הגעתן עד הלום- תודה על הסבלנות ניבניב
 
לניבניב

העובדה שהם נהנו מציור מופשט מחזקת את מה שאמרתי לך לגבי המוטיבציה. ילדים גדולים לא מציירים כי הם יודעים מראש שלא יצליחו לייצג את נמציאות במדויק. השיטה של ציור מופשט טובה מאוד עבורם, כי כאן הדרישה לדיוק לא מאיימת עליהם. לגבי הנטיה של הילדים לרדת אחד על השני, הינה הזדמנות ללמד אותם ביקורת בונה, אין צורך בכלי אחר.
 

ניבניב

New member
../images/Emo60.gifשכחתי לציין

את העבודות של הלדים אני תולה ברחבי ביה"ס- תערוכות וכשהם מודיעם לי שהם סיימו- אני מדברת איתם על גימור העבודה, על כך שאם לדוגמה הצביעה מרושלת- איזה שאלות יהיו לצופה שבה והאם זה תואם את מה שהם התכוונו אליו. זה קורה לצערי במידה מועטה עקב היותי עסוקה בעיקר בבעיות המשמעת.
 

שריד

New member
הצעה מייעלת...

ניבניב, בהכרותי את העבודה עם המדיה בעוד מספר ימים יעלם השרשור המרתק הזה. אני מציע לך להדפיס או לשמור במחשב את הרעיונות היצירתיים והמעשיים מאוד כאן או לחילופין לרשום אותם בצורה מסודרת (בטבלה למשל) הקושי - מה עשיתי - הצעה להתייעלות - הניסיון בשטח יהיה מעניין ההשלכות של אירגון מסוג זה וגם יהיה לך תעוד להמשך
...
 
למעלה