כיתת אומנות
לניבניב שלום אינני עוסקת בהוראת אמנות, אך כמרפאה בעיסוק שעובדת על פי השיטה הקוגניטיבית דינאמית עם ילדים צעירים, רובם לפני בית ספר, אנו עוסקים מדי פעם גם בציור. כאשר הציור נעשה בקבוצה(שלושה בד"כ), אני מבקשת מן הילדים לצייר את אותו אובייקט מכיוונים שונים, ואז ניתן לפתח דיון על נקודת מבטו של המצייר,ועל השוני ודמיון בין התוצרים של הילדים. ולהרחיב את זה להסתכלות על תמונות של אמנים ולנסות להבין מאיזו זווית צייר האמן את התמונה, ואולי גם למה בחר בזוית זו ולא אחרת. אנחנו גם מבצעים פעילות משותפת, ולאחר מכן מציירים אותה, ומעניין לראות איך כל אחד מצייר את אותה פעילות עצמה בצורה אחרת. דוגמא מאתמול: קראנו יחד סיפור שהיה מלווה באיורים בלי לקרוא את סופו של הסיפור. בקשתי מן הילדים לצייר את סוף הסיפור, והתוצאה היתה מעניינת מאוד, כל ילד הסביר למה בחר בסוף מסויים, והיה דיון מעניין. יש פה מקום להרחיב את הנושא לשונות ולדמיון שיש בין בני אדם, לעובדה שאנחנו מסתכלים על אותם דברים אך רואים וחווים אותם אחרת. כמובן שניתן גם לקחת את העקרונות למקומות אחרים למשל: לנתח תמונה של צייר על פי המבנה השלם והחלקים המרכיבים אותו, ואיך כל חלק מתייחס אל החלקים האחרים ואל השלם, ממש כמו שמנתחים סיפור בשיעור ספרות. זהו בינתיים על רגל אחת. מקוה שעזרתי , חיה