Kindred Spirits

Aragollum

New member
../images/Emo58.gifKindred Spirits../images/Emo58.gif

שלום כולם, הייתי פה פעם וכתבתי הודעה או שתיים, אבל אתם בטח לא זוכרים...
בדיוק קראתי את הספר הראשון בשישיית המפגשים, וקראתי אותו באנגלית, כך שאני לא ממש יודע מה שם הספר בעברית... אם זה עוזר למישהו, אני אישית הייתי מתרגם את זה כ"נפשות תאומות"... בכל מקרה אני רק רוצה להשאיר ביקורת, שתהיה מלאה בספוילרים, וכמה שאלות... אז מי שמעניין אותו, שיקרא
אז כמו שאמרתי, קראתי את הספר Kindred Spirits, שמספר על החיים של פלינט (אם אני זוכר נכון, קראו לו חלמיש בגרסא העברית), ושל תניס (תסלחו לי אם יש לי שגיעוט חטיב בשם...) בקוואלינוסט. בערך החצי הראשון מספר על ההתיידדות של פלינט עם סולוסטרן, או הדובר, איך שתרצו, ועל הילדות של תניס. מעין הקדמה ארוכה, אך מרתקת ומצחיקה. אני אחסוך בפרטים על הסיפור הגלוי לעין, שהרי כל מי שנכנס להודעה בוודאי קרא כבר, ואלך ישר לשאלות שהצטברו אחרי סיום הספר. הספר נכתב כתעלומת רצח ברובו, וככה אני הבנתי את העלילה: *Eld Ailea יילדה את ארלס, בלידה בעייתית שארכה יותר מיום, ובמהלכה, היא הייתה צריכה לפצוע את התינוק, ולהשאיר צלקת על היד שלו. *המיילדת, אמו של הדובר, קת'רנן וארלס יצאו לפיקניק. ארלס נעלם כשפגש את הגרייסטון כשהיה ילד קטן, ואחרי המפגש היה חלש מתמיד, והיו לו סיוטים שתיארו איך היא קיבלה שליטה בו כשהיה ילד קטן. *הדובר באותו הזמן, אביו של ארלס וסולוסטרן, גירש את ארלס לעיר אחרת כדי שירפאו אותו. *ארלס, שידע שבעזרת כוחה של הגרייסטון הוא קוסם חזק, שראוי הרבה יותר לכתר מאשר סולוסטרן, רצה נקמה, ורצה לחזור ולשלוט בקוולינסטי. בשביל זה הוא היה צריך להרוג את שני אחיו הגדולים, ואת אחייניו. *ארלס היפנט כמה שודדי דרכים, ואמר להם לרצוח את קת'רנן ואת אשתו אלנסה. השודדים רצחו את קת'רנן, אנסו את אלנסה, והכניסו אותה להריון עם תניס. ארלס החזיר לה את המחרוזת והשאיר אותה בחיים. *ארלס חזר לקוולינוסט, עם מכתב שמוסר שהוא גוסס, ושהוא רוצה שמיראל (להזכירכם, מיראל וארלס הם אותו אלף) יקבל עבודה בארמון בתור קוסם. בתור מיראל, ארלס הציג את עצמו כקוסם חלש ביותר. *תניס נולד, ואלנסה נפטרה בזמן הלידה. סולוסטרן גידל את תניס בארמון. *איילי המיילדת, שהיא קוסמת יותר חזקה ממה שהיא מציגה את עצמה, חשה בכוח גדול ממיראל, והחלה לחשוד שהוא לא חלש כמו שהוא אומר... *פלינט הכין לתניס חרב וראשי חצים. מיראל כישף אותם שיעשו כרצונו. *איילי המיילדת חשה שהחרב מכושפת, ולכן פקדה על פלינט לצרף אליה את המחרוזת של אלנסה, אותה איילי כישפה בעצמה. *מיראל חולה הנפש התאהב באחייניתו לאורנה, והציע לה נישואים אחרי שאביה סולוסטרן כבר הבטיח את ידה למישהו אחר. כאשר איימה לספר לאביה מה אירע, מיראל מחק לה את הזיכרון. *מיראל גילה שלאורנה מאוהבת בתניס, ולכן רצה שיגרשו אותו. *קסנות', יועצו הזקן של סולוסטרן, גילה את זהותו האמיתית של מיראל, ולכן מיראל רצח אותו בעזרת אחד מהחצים המכושפים של תניס, מה שהפליל אותו. את זה הוא עשה בעת שירה ברק מידו הימנית, וכך פתח את הצלקת שהוא קיבל בלידתו. *ארלס ניסה להתנקש בחייו של פלינט, מאחר והגמד הזקן תמיד מצא דרך להציל את תניס. פלינט ניצל עם פציעה קלה בכתף. *ארלס נתן לפלינט עשבים והורה לו לשתות אותם עם מים חמים, כששיקר לו שזה ירפא אותו. למעשה, ארלס הרעיל את פלינט. *אלד איילי, המיילדת, ראתה את הרעל שמיראל השאיר לפלינט, ונתנה לו משקה שיגרום לו להקיא את הרעל. היא שתקה לגבי מיראל. *אלד איילי שלחה לפלינט מכתב שאמר שהיא גילתה את הרוצח. פלינט קרא למיראל את המכתב, וגילה את מה שאיילי אמרה כשהיא מסרה את המכתב – "הצלקת, התה, היורש." *מיראל רצח את המיילדת הזקנה. סולוסטרן מצא את תניס אשם ברצח, ונתן לו שלושה ימים לטהר את שמו. *פלינט הבין שב"היורש", איילי התכוונה לכך שמיראל רוצה לרצוח את היורשים של סולוסטרן, סיפר זאת ללאורנה שעזרה לו לשחרר את תניס, ובכך גם הצילה את גילת'נס. *אח"כ פלינט הבין שב"התה", איילי התכוונה לרעל שמיראל נתן לו, ושב"הצלקת" היא התכוונה לצלקת שהייתה על ידו של ארלס, ועדיין מצויה על ידו של מיראל. כך התברר לו שמיראל הוא בעצם ארלס. *פלינט חזר לארמון, שבו תניס ומיראל כבר התחילו את הקרב. הוא גילה לכל הנוכחים שמיראל הוא בעצם ארלס, וארלס ניסה להרוג את האלף-למחצה, בעזרת קסם הברק שלו. תניס הניף את חרבו, שלקחה את כל עוצמת הברק, המחרוזת של אמו נמסה, והחרב החזירה אל ארלס את כל עוצמת המכה. ארלס עלה בלהבות. תגובות יתקבלו בברכה
 

strahd

New member
ברוך בואך לפורום

לספר שקראת קוראים "נשמות אחיות" והוא הראשון מקרב סדרת שישיית המפגשים. לומר את האמת, מה שרשמת כאן היא לא ביקורת זה תיאור מקוצר של הספר למי שלא רוצה לקרוא אותו. ביקורת היא דבר הרבה יותר אישי ומביע את דעתך בנוגע לספר. אתה צריך להגיד אם אהבת אותו או לא ומה אהבת בו ומה לא אהבת בו. ביקורת לא חייבת להיות אוהדת, אם לא אהבת את הספר, הרבה פה יודעים שיש ספרי רומח הדרקון שירדתי עליהם בצורה נוראית ביותר. במיוחד אם זה קשור לג'יין רייב.... bugger אני ממליץ לך לקרוא את הביקורת שלי או ביקורות אחרות באתרים ולראות איך הן בנויות, אבל בתור תקציר ספר הוא נחמד מאוד.
 

Aragollum

New member
תודה, הנה ביקורת כמו בדוגמה שנתת:

שישיית המפגשים - נשמות אחיות מאת מארק אנתוני אחד מהספרים הטובים בסדרה - מומלץ בחום
העלילה, בתרגום חופשי מכריכת הספר: כשפלינט פיירפורג', גמד וחרש-מתכת מקבל זימונים מפליאים מדובר השמש, הוא מטייל לעיר האלפים האגדית קוולינוסט. שם הוא פוגש את תניס, צעיר חכם שנולד בעקבות איחוד טראגי בין אלף ואדם. תניס ופלינט, כל אחד מהם אינו תואם בדרכו שלו לאלפים, מוצאים את עצמם באופן לא סביר, חברים. אך אלף-לורד יהיר נקטל באופן מסתורי, ולא כעבור הרבה זמן, אלף אחר פוגש את אותו הגורל. תניס מואשם, ואם לא יוכל להוכיח את חפותו, הוא יגורש לעד. פתירת התעלומה תהיה משימה מסוכנת. הזמן הוא לטובת הרוצח, והוא עדיין לא סיים. הטוב: הספר מספר על שתי דמויות שכבר הכרנו מספרים קודמים של הסדרה, ומשחק יפה עם העובדה שאנחנו מכירים את הדמויות, ובערך יודעים את קורות חייהם. הוא נכתב בצורה מאוד קלילה ו"חברותית" בחציו הראשון, כאשר בלי לשים לב, אנחנו מקבלים לאורך כל הדרך רמזים לפתירת התעלומה שמופיעה בהמשך, כמו מותחן בלשי טוב. לקראת הסוף, הספר אף הזכיר לי את הסדרה "חוק וסדר". הספר נכתב בצורה מאוד מקצועית ומרתקת, שמשתווה לכתיבה של מרגרט ווייס, וכל הזמן מושך אותך מרותק, אפילו בשלב ה"היכרות" של הדמויות. בין אם זה עוד פאדיחה שהגמד עושה מעצמו או עוד פיסה מסתורית מהתעלומה, אי אפשר לאבד את תשומת הלב במהלך הקריאה. כשקראתי את הספר, הרבה פעמים מצאתי את עצמי מחכה כבר לקרוא שוב את הרשומות, ולהיזכר בדברים דומים באישיות של הדמויות... הרע: הספר מסתיים קצת מהר מדי לטעמי, עם בערך 2 עמודים אחרי שהסיפור המרכזי נגמר. לא מאוד מספק, אך בכל זאת משאיר טעם של עוד, ושאלות שמובאות שם גורמות לחשוב על דברים שהדמויות בסיפור לא יודעות, ואנחנו לעומתן יודעים... המכוער: לורד טירסייאן. וכל מילה נוספת מיותרת. בעצם, אולי גם פורת'יוס... 10 מתוך 10
 

strahd

New member
ביקורת טובה מאוד

אבל לפי דעתי תכניס יותר את עצמך. אני לא אומר שכל הזכויות שייכות לי בנוגע לטוב הרע והמכוער, זה סגנון שפשוט מאוד התחברתי אליו, אם זה נוח לך אז תפאדל, אני פשוט אומר שאל תרשום שום דבר מהספר. ספר מה ריגש אותך, מה הכעיס אותך, מה גרם לך לרצות לדעת עוד, מי מהדמויות הייתה מקסימה ומדוע, ולמה פורתיוס הכעיס אותך.
 

yaarangel

New member
אני דווקא לא משתגעת על הספר..

וגמלי 10 ניראה קצת מוגזם
הספר היה קצת צפוי לדעתי-אולי לא מי הרוצח למרות שלקראת הסוף (לטעמי קצץ מוקדם מדי) זה נהיה ברור.הסוף היה מאוד צפוי-לבסוף תניס יטהר את שמו,הרוצח יתגלה וכולם יחיו באושר ועושר..בעעעע. זהו יותר אני לא זוכרת קראתי את הספר מזמן..
 
למעלה