../images/Emo58.gif ברונקוס - ס.ד (וקצת על ברס-פילי)
לא, לא מבאס. תאמין לי שאני מתמודד עם אוהדים של סאן דייגו שמנסחים את השאלות שלהם בצורה אחרת לגמרי מאתמול בלילה... תראה, קצת מסובך לענות על השאלה שלך בצורה חד משמעית,אבל אני אנסה. באמת שהמשחק של אתמול הוא לא דוגמא לכלום, חוץ מלקבוצה חסרת מוטיבציה ואמביוולנטית לחלוטין לאווירה סביב המשחק, לקהל המדהים במייל היי, ולעובדה שזה היה משחק על העתיד של הקבוצה, לפחות של העונה. בששת המשחקים הראשונים של העונה ההגנה של דנבר בהחלט הייתה אחת הטובות בליגה. הסקנדרי שלנו (שאתמול היה נטול בראיין דוקינס שנפצע בצוואר, לא תירוץ, סתם מציין עובדה) בהחלט חזק. צ'אמפ ביילי, דוקינס, טיי לואו יכולים לסגור כל רסיבר ולמנוע את הביג פליי. הגנת bend but don't break מה שנקרא, לא הרבה three and outs אבל עצירות בהמשך הדרייב. הבעיה מתחילה כשההתקפה לא מתפקדת. בתחילת העונה זה עוד היה נסבל, השחקנים עוד היו בריאים והצליחו להחזיק את המשחק, אבל פוטבול הוא משחק של שני צדדים, שמשפיעים אחד על התיחפקוד של האחר, אם ראית את הTOP אתמול, בטח שמת לב שסאן דייגו שלטו במחצית הראשונה פי שתיים מהברונקוס. בטח שהאון סייד קיק המגוחך לא ממש עזר. ההגנה מתעייפת, וזה מובן. הבעיה של הברונקוס היא לא בהגנה. היא בהתקפה, ההתקפה לא מתפקדת ברמה קשה (3 נקודות במשחק בבית זה פתטי, אין מילה אחרת) וההגנה לא יכולה לנצח את המשחק לבד כשהיא צריכה לשחק 40-45 דקות כל משחק. בקיצור, ההגנה טובה, ההתקפה מזעזעת. אני גאה מאוד בקייל אורטון שעלה לשחק, למרות שעוד לפני המשחק התראתי מראש שזה עלול להראות כמו התצוגה הנוראית שלו מול גרין ביי אחרי שחזר מאותה פציעה מהר מידי בשיקגו. אבל שחקן בקבוצה מקצועית צריך לרצות לשחק, ברור שהוא ינסה לשכנע את המאמנים לתת לו, התפקיד שלהם היה להוריד אותו לפחות ברבע האחרון ולשמור עליו להמשך העונה ולמשחק ביום חמישי. וקצת על הברונקוס בלי קשר - בסופו של דבר, אחרי לילה של ייסורים, הגעתי למסקנה אחת מבחינתי לגבי העונה הזו - הבעיה של הברונקוס בעונות האחרונות עם שאנהן הייתה בהגנה, את הבעיה הזו פתרנו, לצערי על חשבון ההתקפה שנפגעה קשות. ועדיין, בתחילת העונה אף אחד לא נתן לנו סיכוי לנצח יותר מ4 משחקים. הוכחנו שאנחנו עדיין קבוצה. נכון, לא קבוצת צמרת עדיין, אבל מה שאני אוהב בברונקוס זה העובדה שגם כשאנחנו לא הכי טובים, אנחנו אף פעם לא גרועים. אנחנו אף פעם לא מנמושות הליגה. אף קבוצה לא מגיע למייל היי כמשחק cupcake וזה משאיר מקום לאופטימיות. WildCard זו לא מילה גסה. כן, בנינו לעצמנו ציפיות גבוהות, והתרסקנו. אבל אנחנו עדיין בתמונה, ואם נצליח להגיע לפלייאוף, העונה הזו תהיה מוצלחת מבחינתי. בתור העונה הראשונה של מקדניאלס, עם נולן הגאון בתור מאמן ההגנה, אני שמח לראות שגם העונה הזו, שמתחילתה ציפינו שתהיה "עונת בנייה" היא לא כישלון טוטאלי. אז מזל טוב לדולטס, כנראה שהAFCW שלכם גם השנה, כנראה ששוב תקבלו את ההזדמנות להחנק בפלייאוף (אולי אפילו ניפגש שם שוב), אבל אל תנוחו יותר מידי, אנחנו בדרך הנכונה. מארי-מן וטומילנסון עברו את השיא שלהם מזמן. מורנו, רוייאל ומארשל רק מתחילים, לביילי יש עוד כמה עונות טובות, אפילו דוקינס יכול לשחק עוד 2-3 עונות אני מקווה. לא יודע מה יקרה בעמדת הQB, אני מאמין בקייל אורטון, אבל לא שולל את האפשרות שנביא QB אחר בדראפט או אפילו נכניס את ברנדסטאטר לעניינים מתישהו (רק לא סימס, אלוהים רק לא סימס!). בכל מקרה יש מקום לאופטימיות במייל היי, גם אם לא השנה. והכי כיף - ג'יי קאטלר ממשיך להחנק בשיקגו. האינטרספשן שלו (אמנם היחידה, אבל עדיין) גמרה עוד משחק של הברס אתמול. (אחרי שלושה דרייבים שנגמרו בפאנט,פאנט, בלוקד פילד גול). אני צוחק בהנאה על כל הפסד שלהם בעיקר כי אני רואה מולי את בחירת הדראפט שקיבלנו מהם תמורתו הולכת ומשתפרת...