../images/Emo58.gif וואוו! אני אהבתי../images/Emo58.gif
הפרק היה טוב מכל הבחינות. שוב, הפרק לא בכיוון של התמכרות, אלא זה פרק השופך עוד אור על פורמן ועל היחסים של האוס וג'ימי. אני ממש אהבתי את כל השיחות המעולות בפרק, במיוחד של האוס וג'ימי, בהתחלה על ההורים, על זה שהוא פחדן, על האמון, על הכלב, על הכל, היה פשוט גאוני. בעייני הסוף, היה מעולה, השיחה של פורמן לא הייתה ארוכה, אבל מסכמת ומראה את האמת. הקטע האחרון היה פשוט בלתי נשכח!!!! ה-כלב הוא מטאפורה להאוס עצמו, לג'ימי עצמו, והיחסים ביניהם.
מטאפורה ראשונה: הכלב הרס את המקל של האוס, ולא ג'ימי כמו בעונה השניה. בעונה השניה, הם גרו יחד אצל האוס, האוס אציק לג'ימי והוא החזיר לו עם המקל, בדיוק כמו שהכלב עשה.
מטאפורה שניה: הצליעה של הכלב בסוף, והתגובה של האוס לכך, מראה עד כמה המצב הזה הוא באמת אירוני וחופף.
מטאפורה שלישית: איך שג'ימי הלך עם הכלב במסדרון, והסתכל על הכלב הנכה, שכרגע יהיה מסטול מהכדור שהאוס נתן לו. לי, הדבר הראשון שצץ בראש, שכאילו הכלב המרדני הזה, וחסר מנוחה - זה האוס, והאוחז ברצועת האיזון - זה ג'ימי.
זה היה פשוט גאוני! בפרק הזה, דנו גם כן בלקיחת החלטות, כמו בכל פרק לדעתי בסדרה הזו. משאני אוהבת עוד בסדרה הזו, שהמטופלים, ההורים/ילדים/זקנים - הם נראים אנשים אוטנטיים כאלה. לא מיופאים, או מוצגים במטרה להרגיע את עין הצופה, אלא להפך, השחקנים נראים אמיתיים, ובצורה כזו, אפשרי להתחבר למטופלים ולמשפחות, לא רק מבחינה חיצונית, אלא לכל מבנה התנהגות שלהם, כל כך שונה אחד מהשני כל פעם, וזה משהופך את זה למציאותי כל כך במובן מסויים, כמובן משלא מציאותי, זה השיחות העמוקות של רופא ומטופל, זה לא קורה. קיצר, אחרי המצב רוח הזוועתי שדיוויד שור עשה לי, עד כדי כך שהרגשתי פתטית, אני במצב רוח בשמיים אחרי הפרק הזה. לא בגלל שפורמן...(אהמ אהמ לא אגלה) אלא כי אני רואה שלא יאכזבו אותי כפי שחששתי, מבחינת הדרייב קרקטר ועוד. (משיודע את שמות הפרקים הבאים, יודע מה יהיה עם פורמן, אפילו לא צריך לקרוא את הס', ישר מבינים מה יהיה). קיצר, אני כבר מחכה לפרק הבא. שבוע טוב אנה
והציטוט הטוב ביותר : wilson is right forman is wrong and your shirt it too reaviling for the office.... אבל לא זז כלום בין קאדי להאוס, מתקרבים לסוף ולא נראה לי שיהיה משהו ביניהם
