שאלה

[ב נ ד ה ל ה]

למה לבכות כשסיריוס מת..?

עשו את המוות שלו גרוע.. אני עדיין חושב שהוא מתחבא מאחורי הפרגוד. אבל מה שעשו מעולה, זה את ההתמודדות של הארי עם המוות שלו. וגם אני בכיתי בזה.

 

[The Empty]

תתקנו אותי אם אני טועה...תקראו

אבל עד לספר הרביעי, בסופו, וולדמורט לא יכל לגעת בהארי בשום דרך אז איך הוא יכל לעשות ממנו קרוקס? זה ניראה לי בלתי אפשרי? בנוסף לזה, התאוריה ההיא של שבע זה מספר חזק הייתי לדמבי בראש לפני הספר הרביעי אני מאמין, לא? הוא רק סיפר עליה בשישי

 

[גומרת מעיטוש]

7 מספר חזק זאת לא תאוריה

זה מספר טיפולוגי! (אההההההההההההה זכרונות מתנ"ך)... זה נמצא בתנ"ך בספרות ובכל מני מקומות... אז הנה מקום נוסף שהוסיפו את זה. וולדמורט היה יכול לגעת בהארי לפני שאמא שלו הקריבה את עצמה עבורו... הרעיון הוא שבגלל שלילי הקריבה את עצמה האהבה יצרה מעין מגן.=)

 

[Kukupita]

אוקיי, אז נניח שהארי ../images/Emo58.gif

אינו הורקרוקס... אי אפשר להתעלם מכך שוולדמורט העביר להארי את עצמו באיזושהי דרך. וידוע שזה היה באותו הלילה שבו הוא ניסה להרוג את הארי בקללת אבדה קדברה. אז טם לא הורקרוקס, באיזו עוד דרך קורה שחלק מהנשמה של קוסם אחד עוברת לקוסם אחר (בטעות, לפי דבריו של דמבלדור בסוף הספר השני).

 

[The Walrus]

המון דרכים!

הדוגמה הכי פשוטה זה הדיוקנאות. בכל דיוקן יש חלק מהנשמה של הדמות המקורית, אבל הוא לא ממש חי. יש בו רק הד קטן ליכולותיו ולדעותיו של האיש האמיתי. זה בדיוק מה שקרה להארי ולוולדמורט. רולינג בעצמה אמרה שזה אפשרי גם ככה.