פרק 11

Shir Sparotty

New member
../images/Emo58.gif אממממ....

הייתי ממש בשוק איך שהארי דיבר אל לופין והכלל.. הארי ממש מורדד חחחח אבל בתכלס הוא צודק קצת היה עצוב שלופין נטש ונפגע כזה.. אבל הוא באמת צריך להישאר עם טונקס למרות שהיה מגניב אם הוא היה מצטרף אליהם ועוזר להם =] ו..זהו
 

אנה92

New member
נכון אבל לרגע שמחתי ../images/Emo58.gif

שלופין רצה להיצטרף אליהם.. אבל הארי דיי הפתיע אותי.. הקטע של אמבריג' בסוף דיי מוזר, ושמישהו יסביר לי למה קריצ'ר פתאום התחיל לחבב את השלישייה?
 

gurke

New member
הרמיוני הסבירה את זה טוב מאד ../images/Emo58.gif

קריצ'ר היה טוב ונאמן למי שהתנהג אליו טוב. כמו למשל רגולוס, ובניגוד לסריוס.. ברגע שהארי התנהג אליו יפה, ולא שנא אותו, ועוד הביא לו את התליון! אז קריצ'ר היה נחמד ועשה הכל בשביל הארי והחברים.. זה כל העניין שהרמיוני דיברה עליו במשך שנים
 

LiRs Lullaby

New member
../images/Emo58.gif פרק 11

במשך השיחה של לופין והארי אני כל הזמן ציפיתי שלופין פתאום יהפוך לבלטרקיס!
הוא בכלל לא מתנהג כמו עצמו, וכל הדיבורים האלה רק העלו אצלי את האסוציאציה של השיחה בין וולד' לבלטריקס בפרק הראשון, איך היא עיוותה את הפרצוף שלה כשהיא שמעה על החתונה..... זה היה ממש מוזר.
 
אה, לגבי הקטע הזה, ../images/Emo58.gif../images/Emo133.gif

של המתחזה; אני הייתי ועודני משוכנעת שהבוגד והמתחזה במסדר הוא קינגסלי שאקבוקשנאקלבוגובולט. ז"א, באופן משונה במיוחד הוא מסוגל היה להגיע וללוות את הארי וחבריו מדרך פריווט, כשהובהר לא פעם שעליו לשמור על ראש הממשלה הבריטי (וטיעון ה"הוא יכול להסתדר בעצמו ליום אחד" לא שיכנע אותי במיוחד). מה גם, שלאחר אותו אירוע הוא החליט במפתיע שעליו ללכת ו"לשמור על ראה"מ", ומה גם שמיד כשנחת עם ג'ורג' בבית וויזלי, הוא היה זה ששאל את השאלות החשדניות, ככל הנראה כדי להסיר מעצמו חשד. אבל לופין חמודי.
.
 
../images/Emo58.gif../images/Emo108.gif

קריצ'ר כזה חמוד, "אולי רק עוד אחד בשביל המזל?"
מעניין אם הם זיהו את האישה לפי התיאור?
ד"א מדדתי זמן ולוקח לי כשעה לסיים פרק, זה קצת המון מדי בשביל איזה 25 עמודים? -_-
 
הקטע הזה אדיר! ../images/Emo6.gif../images/Emo45.gif../images/Emo58.gif

קריצ'ר כזה חמוט
. תמיד האמנתי בטובו
. והארי כזה פלוץ. אין לו שום זכות להתייחס ככה לבנאדם מפאת החלטה אישית בנוגע לעניינים אישיים שלו - ובודאי כשזה לופין
. ולמה אף-אחד לא הרג עדיין את מנדאנגוס הבלתי נסבל הזה? אוף, קריצ'ר היה צריך להמשיך עם החבטות.
 

noamjen

New member
פרק... מוזר |ספויילר|

דבר ראשון, בפעם הראשונה באמת הייתה לי אסוציאצית שואה רצינית. כשהארי חשב על כל הילדים המסכנים שאורזים את המזוודות שלהם ובטוחים שהם הולכים להוגוורטס, כשבעצם הם בחיים לא יגיעו לשם ואולי אפילו לא יראו את המשפחות שלהם יותר... ממש שואתי! זה גרם לי לחשוב, מעניין עם בעוד 50 שנה יקומו אנשים ויגידו שכל הסדרה זה בעצם אלוגריה על השואה, כמו עם שר הטבעות שאין שום קשר בינה לבין מלחמת העולם השניה ועדיין מלא אנשים בטוחים שכן. אוי, לופין לופין לופין. מצד אחד גם לי היה מוזר איך שהוא התנהג בקטע הזה (ויכול להיות שזה שוב פולימיצי אבל כמו שאח שלי אמר - אין עוד שיקויים בעולם הזה מלבד פולימיצי?!?) מצד שני, אני לגמרי מבינה אותו. הוא איבד בערך כל בן אדם שאי פעם היה יקר לו, ופעמיים את סיריוס! הוא היה מנודה רוב חייו, הוא נשוי למישהי שהוא לא אוהב (אני החלטתי שהוא לא אוהב אותה וזה מספיק לי! :) וגם אם הוא אוהב אותה, הוא מלא רגשי חרטה והוא אומלל... יש תיאוריה בפסיכולוגיה שאומרת שמי שתהליך ההתבגרות שלו לא היה טנורמטיבי ואפילו נראה כאילו הואץ (התמודדות עם מוות ואובדן נגיד), תמיד ישאר בו משהו ילדותי, לפי הגיל בו חלה ה"טראומה." אפשר לראות את זה נפלא בסיריוס, איך כל השנים באזקאבן השאירו אותו נער צעיר, בעצם גם ההתבגרות של לופין נקטעה. אסור לשכוח שלופין הוא לא פחות קונדסון מהאחרים, פשוט התפקיד של לופין היה לשמור אליהם. כל עוד סיריוס עדיין היה שם, התפקיד הזה עדיין היה שלו. עכשיו, לעומת זאת, הוא שוב פעם לבד, כלוא (במחינתו) והנה שלושה קוסמים צעירים שהולכים להציל את העולם ומה הוא יעשה? ברור שהוא יעדיף להיות איתם! אני בשוק שפרד, ג'ורג' וג'יני לא מצאו דרך לארוב לשלישייה ולהכריח אותם להצטרף למסע!
 

Mikey Weiss

New member
אבל.... ../images/Emo58.gif

בניגוד לשר הטבעות, ג'יי קיי רולינג, אם איני טועה, התייחסה בעצמה לנושא השואה ואמרה שזה משפיע על הכתיבה שלה, ככה שלא צריך לקום עוד חמישים שנה ולתהות את זה, אפשר לתהות את זה כבר עכשיו וכנראה גם להיות צודקים. וחוץ מזה, יש למישהו ספק בכלל שזו אלגוריה על השואה? אם כבר, הטענה היחידה שלי נגד האלגוריה זה שהשימוש בפרטים הוא כל כך ברור שזה אפילו לא מספיק מופשט לתפקד כאלגוריה. (הרישום בוועדה? החקירות? התעמולה הגזענית? הסלוגנים? הקופי-גסטפו? ויש עוד דברים נוספים בהמשך שאני לא אזכיר כרגע, אבל גם הם דומים באופן חשוד לדברים שקרו בשואה).
 

noamjen

New member
נכון, אבל...

זה לא משהו ייחודי לשואה, בערך כל משטר פשיסטי גזעני משתמש בשיטות האלה. אפילו משטרים פשיסטים לא גזעניים משתמשים בדרכים האלו, אפילו הורגים בגז. יש הבדל בין משהו שנכתב בהשפעת משהו, לבין אלגוריה שלמה. אלגוריה נכתבת כדי להגיד משהו על האירוע עליו היא נכתבה. אז נכון שהסביבה מאוד מזכירה את השואה - אבל מי זה הארי? את מי הוא מסמן? מי שלמד את "האדונית והרוכל" בטח יכול להבין את זה מצויין. מלמדים את זה גם כן כאלגוריה על גרמניה, אבל יש דברים שלא מתאימים לחלוטין. אם זאת אלגוריה על השואה, זאת אלגוריה שטחית ביותר שלא לוקחת בחשבון הרבה דברים חשובים שהביאו לעליית הנאצים לשלטון ולוקחת גישה פשטנית ומסוכנת שאומרת שהנאצים ביו מפלצות ומחדדת את התפיסה שעוד שואה (ליהודים או לעם אחר) לא יכולה לקרות, כיוון שלא מדובר פה בתהליך שנבע מטבע אנושי. (המורה שלי להיסטוריה היתה גאה בי עכשיו).
 
אז ככה: ../images/Emo58.gif../images/Emo47.gif../images/Emo88.gif

על איזה שוחד בכלל מדבר הפרק? Oo הארי מתחצף ללופין!
וכל השיחה חשבתי שלופין הוא אחד מאוכלי-המוות. אני לא יכול יותר...
כל הזמן אני חושד בכולם [וזה הגיוני אחרי פרקי הסיום של העונה השמינית של מכושפות]. ת'כלס - הרגשתי בשואה.
ושמתם לב שהארי צעק: "הורים לא צריכים לעזוב את הילד שלהם!!!!" והוא התכוון לאמא של טום רידל?
^^
 

LiRs Lullaby

New member
כה, גמני לא הבנתי ../images/Emo58.gif

על איזה שוחד מדובר.... וגמני חשבתי שלופין היה תחת איזו קללה, או עבר צד.... הוא התנהג ממש מוזר! השואה
נראה לי שהארי התכוון באופן כללי, וגם קצת על עצמו... הוא אמר משהו כמו "אבא שלי לא היה עוזב את אמאשלי ואותי רק בשביל ללכת להרפתקה". גם הקטע הזה שהוא אומר שזו הייתה טעות להתחתן איתה - גאד, מה עובר עליו?
לא אמורים לקחת כמה שנים בשביל לומר את זה?
 
../images/Emo58.gifכמו שלוקינג פור קול ניים אמר

אני ממש חושדת בכולם
זה מתחיל לתסכל. אני מרגישה כמו מאד איי מודי
[שאגב, אני חושדת גם בו
] רציתי רק לציין שכל הספר מלא בהומור ושנינויות, אני ממש אוהבת את זה
 

אנה92

New member
דווקא לא.. כל הספר מלא ../images/Emo58.gif

בהרגשה של שואה כזאת.
 
למעלה