../images/Emo58.gif למה? ל-מ-ה-?
הקדמה - לכל אלה שאמרו שהם נהנו מהסרט השלישי - אני שמח בשבילכם, אבל אני לא חושב שי שאהב את הסרטים הראשונים יוכל לאהוב גם את השלישי. ג'ורג' לוקאס הידרדר לאשפתות. הוא יצר סרט זבל מהסוג הכי גרוע. בסרטים הראשונים האפקטים היו חדשניים לתקופתם אבל היום הם לא משהו. בכל זאת אנשים אוהבים את הסרטים עד היום, אפילו אם הם רואים אותם (כמוני) כבר בעידן עם אפקטים ממוחשבים מתקדמים. למה? כי יש בהם עומק. יש בהם סיפור אפי, מיתוס, וגם מלחמת חלל. יש להם את היופי של "אנחנו לא יודעים מה קרה קודם וזה משאיר מקום לדמיון". יש בהם את הסצינות של לוק שנלחם בויידר, של כל המסעות שלהם. הסרטים הראשונים הם סרטי הרפתקאות בחלל. הם מעולים, ויש להם עומק (אמנם לא עומק ספרותי עמוק במיוחד) אבל סיפור שאפשר להזדהות איתו בצורה אמיתית וכנה. זה מה שהיה יפה בהם. המעבר של ויידר מהרע לטוב היה אמין ומשכנע. היוהרה של הקיסר ועוצמתו האדירים היו משכנעים מאוד, שכן הוא שיחק בלוק שהיה אביר ג'דיי לכל דבר כאילו היה בובה על חוט, ורק באמצעות אביו הצליח לגבור עליו. אלו היו סרטים. מ - 1 ו -2 לא ציפיתי להרבה. בסדר, הם די גרועים. אפקטים אפקטים ואפקטים. זה כל מה שיש בהם. הסיפור שלהם מפגר. הדיאלוגים מביכים בטמטומם. חסרי מעוף וחסרי יכולת לגרום לך להזדהות איתם. אבל סלחתי. ואז הגיע 3. הסרט השלישי טומן בחובו את מה שכל מעריץ סטאר וורס חלם עליו חלומות רטובים ופנטזיות כל השנים - הרצח השיטתי של אבירי הג'דיי, הקרב - פלפטין ויודה, הקרב אובי וואן מול אנאקין, לידת לוק וליאה (פאדמה הייתה אמורה למות, אגב, לא בלידה כי אם אח"כ, ע"פ פרק 6), השתלטות האימפריה על הרפובליקה, יצירת דארת' ויידר. ואת כולם עשה ג'ורג' לוקאס בצורה הילדותית, הלא אמינה, האינפנטילית והרדודה ביותר שיכול היה לעשות. ה"דיאלוג" הרגשי ה"עמוק" בין אנאקין לאובי וואן כשהם נלחמים מסתכם ב"אוי אוי אוי אתה היית הנבחר" ו"אוי אוי אוי אני שונא אותך".. וואו. עמוק. לוקאס כשל. הוא כשל בלהראות מה גורם לאדם טוב ומוסרי להפוך לארכי-נבלץ ההסבר שלו מעורר רחמים במקרה הטוב ומעליב במקרה הרע. ואני לא מקבל את ההסברים שהקיסר "שיחק לאנאקין עם המוח" במשך שנים. עד הסרט השלישי הוא היה בסך הכל אדם טוב. אף אחד לא עושה מעבר כל כך מהיר והחלטי מ"אני נאמן לג'דיי, הג'דיי עושים רק טוב, אני מסגיר אותך אתה רע" ל - "כן אדוני הקיסר, אעשה כל מה שתבקש, אני אהרוג ילדים והכל, סבבה לי". האבסולוטיות הזאת לא אמינה בכלל. אין דבר כזה. הוא צריך לעבור תהליך ארוך ומורכב לפני זה. זה לא הולך ברגל. זה היה מעבר פטתי. לא משתווה אפילו במעט למעבר ההפוך שהוא עושה בסרטים הישנים. רצח אבירי הג'דיי - מה קרה? מה? שלושה חיילים יכולים להרוג מאסטר ג'דיי? אתם השתגעתם? הם לא מרגישים את הסכנה? הם לא הודפים בקלי קלות עשרות יריות ומשספים גרונות עם החרבות שלהם? לא? אז זהו שכן! אובי וואן עושה את זה. לוק עושה את זה. אנאקין עושה את זה. יודה עושה את זה. כולם יכולים. חוץ מאותם מאסטריי ג'דיי שהם כנראה לא כל כך חשובים (למרות שהם במועצה!!!) שהם כנראה כל כך מסכנים שכשיורים עליהם חתיכת לייזר הם מתים. עלוב. מלחמת פלפטין - יודה -> יודה ויתר תוך שניה. פלפטין היה חלש מדיי לעומת מה שדמיינתי אותו. הוא היה אמור להיות מאסטר על. חזק יותר מכולם. הוא היה אמור לכסח ליודה ת'אם אם אמא שלו. אבל יודה היה אמור להיות חכם ולדעת כיצד להביס אותו בסופו של דבר. אבל יודה ופלפטין התגלו כשקולים. בסדרף אפשר להתמודד עם זה. אבל מה זה הויתור הזה?! "אוי נפלתי. מה עושים? ננסה לחזור להילחם בפסיכופט או לתת לרפובליקה להירקב? בואו ניתן לה להירקב למה לא". יודה טיפש. הסרט מלא חורים ודפקטים. אחרי שחזרתי ממנו הייתי חייב לצפות קצת בארבע כדי להרגיע את עצמי. אין, פשוט אין דרך יותר גרועה לסיים את הטרילוגיה. כל הכבוד. אמיר.
הקדמה - לכל אלה שאמרו שהם נהנו מהסרט השלישי - אני שמח בשבילכם, אבל אני לא חושב שי שאהב את הסרטים הראשונים יוכל לאהוב גם את השלישי. ג'ורג' לוקאס הידרדר לאשפתות. הוא יצר סרט זבל מהסוג הכי גרוע. בסרטים הראשונים האפקטים היו חדשניים לתקופתם אבל היום הם לא משהו. בכל זאת אנשים אוהבים את הסרטים עד היום, אפילו אם הם רואים אותם (כמוני) כבר בעידן עם אפקטים ממוחשבים מתקדמים. למה? כי יש בהם עומק. יש בהם סיפור אפי, מיתוס, וגם מלחמת חלל. יש להם את היופי של "אנחנו לא יודעים מה קרה קודם וזה משאיר מקום לדמיון". יש בהם את הסצינות של לוק שנלחם בויידר, של כל המסעות שלהם. הסרטים הראשונים הם סרטי הרפתקאות בחלל. הם מעולים, ויש להם עומק (אמנם לא עומק ספרותי עמוק במיוחד) אבל סיפור שאפשר להזדהות איתו בצורה אמיתית וכנה. זה מה שהיה יפה בהם. המעבר של ויידר מהרע לטוב היה אמין ומשכנע. היוהרה של הקיסר ועוצמתו האדירים היו משכנעים מאוד, שכן הוא שיחק בלוק שהיה אביר ג'דיי לכל דבר כאילו היה בובה על חוט, ורק באמצעות אביו הצליח לגבור עליו. אלו היו סרטים. מ - 1 ו -2 לא ציפיתי להרבה. בסדר, הם די גרועים. אפקטים אפקטים ואפקטים. זה כל מה שיש בהם. הסיפור שלהם מפגר. הדיאלוגים מביכים בטמטומם. חסרי מעוף וחסרי יכולת לגרום לך להזדהות איתם. אבל סלחתי. ואז הגיע 3. הסרט השלישי טומן בחובו את מה שכל מעריץ סטאר וורס חלם עליו חלומות רטובים ופנטזיות כל השנים - הרצח השיטתי של אבירי הג'דיי, הקרב - פלפטין ויודה, הקרב אובי וואן מול אנאקין, לידת לוק וליאה (פאדמה הייתה אמורה למות, אגב, לא בלידה כי אם אח"כ, ע"פ פרק 6), השתלטות האימפריה על הרפובליקה, יצירת דארת' ויידר. ואת כולם עשה ג'ורג' לוקאס בצורה הילדותית, הלא אמינה, האינפנטילית והרדודה ביותר שיכול היה לעשות. ה"דיאלוג" הרגשי ה"עמוק" בין אנאקין לאובי וואן כשהם נלחמים מסתכם ב"אוי אוי אוי אתה היית הנבחר" ו"אוי אוי אוי אני שונא אותך".. וואו. עמוק. לוקאס כשל. הוא כשל בלהראות מה גורם לאדם טוב ומוסרי להפוך לארכי-נבלץ ההסבר שלו מעורר רחמים במקרה הטוב ומעליב במקרה הרע. ואני לא מקבל את ההסברים שהקיסר "שיחק לאנאקין עם המוח" במשך שנים. עד הסרט השלישי הוא היה בסך הכל אדם טוב. אף אחד לא עושה מעבר כל כך מהיר והחלטי מ"אני נאמן לג'דיי, הג'דיי עושים רק טוב, אני מסגיר אותך אתה רע" ל - "כן אדוני הקיסר, אעשה כל מה שתבקש, אני אהרוג ילדים והכל, סבבה לי". האבסולוטיות הזאת לא אמינה בכלל. אין דבר כזה. הוא צריך לעבור תהליך ארוך ומורכב לפני זה. זה לא הולך ברגל. זה היה מעבר פטתי. לא משתווה אפילו במעט למעבר ההפוך שהוא עושה בסרטים הישנים. רצח אבירי הג'דיי - מה קרה? מה? שלושה חיילים יכולים להרוג מאסטר ג'דיי? אתם השתגעתם? הם לא מרגישים את הסכנה? הם לא הודפים בקלי קלות עשרות יריות ומשספים גרונות עם החרבות שלהם? לא? אז זהו שכן! אובי וואן עושה את זה. לוק עושה את זה. אנאקין עושה את זה. יודה עושה את זה. כולם יכולים. חוץ מאותם מאסטריי ג'דיי שהם כנראה לא כל כך חשובים (למרות שהם במועצה!!!) שהם כנראה כל כך מסכנים שכשיורים עליהם חתיכת לייזר הם מתים. עלוב. מלחמת פלפטין - יודה -> יודה ויתר תוך שניה. פלפטין היה חלש מדיי לעומת מה שדמיינתי אותו. הוא היה אמור להיות מאסטר על. חזק יותר מכולם. הוא היה אמור לכסח ליודה ת'אם אם אמא שלו. אבל יודה היה אמור להיות חכם ולדעת כיצד להביס אותו בסופו של דבר. אבל יודה ופלפטין התגלו כשקולים. בסדרף אפשר להתמודד עם זה. אבל מה זה הויתור הזה?! "אוי נפלתי. מה עושים? ננסה לחזור להילחם בפסיכופט או לתת לרפובליקה להירקב? בואו ניתן לה להירקב למה לא". יודה טיפש. הסרט מלא חורים ודפקטים. אחרי שחזרתי ממנו הייתי חייב לצפות קצת בארבע כדי להרגיע את עצמי. אין, פשוט אין דרך יותר גרועה לסיים את הטרילוגיה. כל הכבוד. אמיר.
