תודה לניוטון.

mars4

New member
../images/Emo56.gif תודה לניוטון.

יושב בישיבה חשובה, הרבה אנשים .לא יכול להתרכז. מגניב מבטים לעבר הנייד. ואז אני רואה את שמו על הצג. מזנק ממקומי כאילו עקץ אותי נחש. על הזין הישיבה שכולם יחנקו! מחסיר פעימה... מה קורה ?איך הבסיס? איך אתה מסתדר? איך החבר'ה? קר לך? אתה מתלבש בסדר? איך האוכל? איך המפקדים ? והשאלה הכל כך בנאלית והצפויה "יוצאים בשבת? והתשובה שאני מקבל על כל שאלה "וללה הכל סבבה". הוא נשמע בסדר , הגוזל. מסיים את השיחה. לא רוצה להתעלק יותר מדי. לא שוכח לרגע שאני מדבר "עם לוחם עשוי ללא חת" ולא מתאים לשחק אותה אמא פולניה עכשו. מרים כמה טלפונים למשפחה להגיד שהכל בסדר. ופתאום נופל לי האסימון... הישיבה.. אנשים יושבים שם ...עסקים.. כסף ולחשוב שרק לפני 3 ימים שום דבר לא היה מוציא אותי מישיבה כזו. הכל מקבל משמעות אחרת בחיים , הכל מתגמד ,וצדק מי שאמר "הכל יחסי" נדמה לי שזה היה ניוטון!
 

אימשל2

New member
דווקא אינשטיין היה הגאון שצדק

אצלי כבר התרגלו שבאמצע ישיבה חשובה הטלפון רוטט ואני אומרת, סליחה זה השריונר / צנחן שלי. לפי התגובה של היושבים אתה יודע אם יש להם בנים בצבא. הורים לחיילים מחייכים בהבנה, ככלות הכל הם עשו את זה בישיבה הקודמת. אחרים, או שמתחברים לימיהם בשריון / צנחנים או שחושבים שאני לא נורמלית. בעיה שלהם. חוץ מזה ברוך הבא למועדון ההורים לילדים עם לקסיקון מילים מוגבל. "סבבה" "אחלה" אלה המילים הבסיסיות במילון. עם הזמן המילון מתרחב, טיפה.
 

mars4

New member
אהה וללה.....

ניוטון זה היה עם חוק המשיכה. זה שנפל עלו תפוח. טוב אז תודה לאיינשטיין!
 
אחרי שתודה שגם אתה....מארס4

הולך לשירותים עם פלפון - תתקבל סופית . ואם לא...עוד יחשדו בך פה שאתה נורמאלי. ( בפולנית אומרים: "אמרתי לך....")
 

paulika

New member
חיבת לסדר לבעלי פגישה איתך../images/Emo4.gif

שתסביר לו שזה לגמרי נורמלי, להדביק את הפלפון ליד ולהגיב לצלצול המלכותי, בכל שעה ובכל מצב. ולחשוב, שלפני שהבן התגייס, סרבתי בתוקף להחזיק
 

oshiko

New member
ברוך הבא למוסד הסגור ...

משום מה לכל אחד מאיתנו נדמה שהוא המשוגע היחיד בעניין הזה. זה לא לגמרי לא נכון. כן משוגע, לא יחיד. אני יכול לנחם אותך - אני כותה עכשיו מנמל התעופה בדרך חזרה מפגישות. במהלך הפגישות, שהיו דווקא סיעור מוחות שדורש ריכוז, תיפקדתי במד-פעולה של ריבוי משימות (מולטי טסקינג, בלשוננו המקצועית). אוזן ועין אחת בישיבה, עין שניה בפורום, אוזן שניה לסלולרי. זה בסדר, כולנו באותו מועדון; נוכל להתמקח ביחד על מחיר הטיפול אצת הפסיכיאטר ...
 

mars4

New member
תראה, כל פעם שאני מתחיל משפט

במילה "בזמני" הוא מקבל חררה. האישונים שלו מתרחבים והוא מקבל הבעה משונה כזו. אבל כאן אני מרגיש חופשי. אז בזמני , לא רק שלא היה סלולרי, לא היה אפילו טלפון ציבורי. להתקשר הביתה היו כמה אופציות: להתחנן לאיזה פקידה באחד המשרדים בבסיס שתתן לך "אזרחי" להתקשר דרך הקו המטכ"לי למצ"א (מרכזיה צבאית אזרחית) ואז אם היה מזל היתה עונה מרכזנית עצבנית (כי נשארה בבסיס) ואם היה בא לה היתה מקשרת אותך עם הבית. ואז כולם מאחור... יללה יללה גמור כבר.... היינו מתקשרים פעם בשבוע גג. והיום , יום אחד הוא לא מתקשר... סוף העולם! ככה אנחנו, מחנכים את הדור השלישי. עוד מעט שיחת וידאו!
 
ובזמני, לא היה להורים טלפון בכלל...

הם חיכו בתור שבע(!) שנים. קיבלו את המכשיר רק אחרי שאני השתחררתי. כן, כן -היתה גם תקופה כזאת, זוכרים? איך שמרו על קשר? באמצעות גלויות. עכשיו אני שמתי לב, שכתב היד שלי התחרבש לחלוטין, כי גם את כל ההתכתבויות הפרטיות אני עושה באמצעות המחשב. הגעתי למצב שאני חושבת מול המסך, וכשאני צריכה לכתוב פתק למישהו - אני צריכה לכתוב לאט לאט, כדי שכתב היד יהיה קריא...
 

י רדן

New member
שבע שנים.. זוכרת היטב את המספר

גם הורי חיכו לחיבור לטלפון .. לא התקשרנו כי לא היה לאן להתקשר.. הייתי יוצאת אחת לשבועיים.. וזהו.. ופעם בשבוע לאפטר..זוכרים את זה??? גלויות ומכתבים כמה כייף היה להמתין למכתב שהיה מגיע... עד היום שמורים עימי מכתבים מכל החברים והחברות מהצבא ומהתיכון.... זמנים אחרים...
 

אשד4

New member
ועוד מסימני התקופה...

רבותי, זה לא רק הפלאפון... היום, אני מדווחת לו מה הוא עושה. (ושלא ינסה לעבוד עלי...) ומעשה שהיה כך היה: אתמול - חדשות ערוץ 10 מראים את הבית המכותר והפעילות שהיתה שם כמה שעות קודם לכן. אחרי כמה דקות הוא מתקשר... אני מספרת לו והוא אומר: איזה ערוץ? והוא שותק... היום בבוקר בערך ב9.00 הוא שוב מתקשר ואני מספרת לו מה היה כתוב באינטרנט בבוקר והוא: אין תגובה. לילה טוב/בוקר טוב אמא, אני הולך לישון...סיימנו. והלב רוטט... סוגר שבת, יבוא ביום ראשון לרגילה ראשונה.. (כמה ימים זה?) שתהיה לכולנו שבת נפלאה אשד.
 
למעלה