../images/Emo53.gif

אני כותבת לפורום של קשב והפרעות, אני אמא לילד בן 7.5 שלומד בכיתה ב´ לילד מאד קשה בלימודים במיוחד בקריאה הוא חסר ביטחון בחברה, הוא משתמש בריטלין 1 שנה. הוא מופנם לא מחייך במיוחד. אמנם בבית הספר הוא שקט אבל מאד בדיכאון,אני מרגישה שמאד קשה לו בשיעורים, ואני בטוחה שזה בא מחוסר ביטחון, אפילו המורה אמרה לי לילד קרה משהו , כאיחו משהו לא בסדר עם הילד, המורה לא מודעת לבעיה וגם לא מודעת שהילד לוקח ריטלין, אני לא רוצה לערב את המורה בנושא, שלא יצא מצב שהיא תסתכל עליו כילד חריג.
 
שלום פזית וברוכה הבאה! ../images/Emo39.gif

שאלת הרבה שאלות והרשי לי לפרק את התשובה לכמה חלקים: ראשית לגבי בעיית הביטחון בחברה - קחי על עצמך את תפקיד המאמנת החברתית - עזרי לו ליצור קשרים על ידי זה שתזמיני אליו חברים לפחות פעם בשבוע, ותדאגי שהוא ילך אל חברים פעם בשבוע, קחי את דף הקשר של הכיתה לידיים ויחד תבחרו למי הוא הולך היום ואת מי הוא מזמין מחר - תרימי טלפון, תתאמי עם ההורה ותוציאי לפועל...לאט לאט הוא יקח את התפקיד עלי. לגבי המורה - נשאלת השאלה אם "להחביא" את הבעיה הוא הפתרון הנכון, למה לא לקיים אסיפה עם היועצת, המורה ואיש מקצוע שמטפל בכם ולהעביר את בית הספר לצד שלכם? אולי יתברר שהמורה הזו היא בדיוק הדבר שהילד צריך מהרגע שהיא תדע שזקוקים לה? לגבי המופנמות - הייתי רוצה שתצייני יותר - האם הוא מופנם רק בשעות בית הספר? או גם בבית? מחכה לשמוע ממך אפרת
 

@זהר@

New member
עוד כמה שאלות

האם הילד מקבל עזרה נוספת חוץ מהריטלין? מורה מתקן, חוגי עזר מסויימים? האם ההורים מקבלים עזרה, כמו חוגי תמיכה להורים עם ילדים עם ADHD? אם הילד נראה כאילו הוא מדוכא, אולי כדי לשקול כמה פגישות עם פסיכולוג ילדים שאולי המרחק ממנו לילד (שלא כמו הקרבה של הילד להורים) יעזור לילד להפתח ולהסביר מה מציק לו. יש המון דברים שאפשר לעשות, חלק טובים יותר וחלק טובים פחות. מנסיון שלי, לא שווה להחביא, אבל אולי זה תלוי במורה של הילד. לרוב, או לפחות אצלי, כשהמורה יודע, זה עוזר לו להבין את הילד ולהתיחס אליו יותר טוב. במקרה שלנו גם הוסיפו לילד שיעורי עזר. אבל מצד שני, באמת יש מורים מאוד אטומים שידיעה כזאת רק יכולה להזיק איתם ולגרום להם להתיחס לילד כאל מטרד וחריג. ולכן זה באמת תלוי במורה ובמסגרת של ב"ס אם לספר או לא.
 
קשב וריכוז

תודה על התגובה! אני לא מקבלת שום תמיכה אני מתמודדת לבד ולמי שאין ילד עם ADHD פשוט לא יודע כמה קשה להורה להתמודד, שלא נדבר על הילד, שהחברה של הילדים היום מאד אכזרית, בימים אלו אני שוקלת ללכת איתו לפסיכולוג כדי לדעת מה מציק לילד , האמת שהילד מדוכא רוב הפעמים כמעט 89% רק שהוא בבית הספר . ואני באמת לא יודעת להחליט עם לשתף את המורה, גם מיכוון שהיא מורה חדשה. ואני מודעת לקושי הרב שיש לו בבית הספר, אבל במיקרה שלי יש לילד את הנכונות לעבוד קשה, אבל שהוא נימצא במצב של "הי" זה מאד קשה.
 
פזית היקרה

אני חושבת שבפירוש יש לערב את המורה ואת יועצת בית הספר, אין סיבה שהילד יסבול כל כך בבית הספר רק כי יש לו בעיה לגיטימית. אגב בדקי מייל בבקשה...
 

@זהר@

New member
הגעת למקום הנכון

לפחות מבחינת זה שכאן יש מי שיבין אותך, כאן כולם הם הורים של ... וחלק מהם (כמוני) הם בנוסף להיותם הורים של, הם גם כאלו בעצמם ויש כאן גם חברה שהם לא הורים והם על הליקוי, כך שכולם כאן יבינו אותך. פסיכולוג זה טוב, אולי הוא יצליח לברר איתו מה מציק לו. ושוב אולי גם כדאי לשקול מורה מתקן כדי שיעזור לו להתמודד עם החומר הנלמד בב"ס ויתן לו כלים כיצד ללמוד למרות הבעיה שיש לו.
 
תשומת לב

תודה על תשומת הלב,טוב שיש לדעת שיש עם מי לדבר ולהתייעץ, אתם עושים מפגשים ?, דרך אגב בן כמה הילד שלך, וכמה זמן הוא מטופל, ורציתי לשאול דעתך על הריטלין
 

@זהר@

New member
אז ככה

מפגשים עוד לא היו הבן שלי בן שבע וחצי ומטופל בריטלין כבר כמה חודשים אני יותר מבוגרת ממנו
ומטופלת בריטלין SR כבר כמה חודשים דעתי על הריטלין: כל בוקר אני מברכת את האדם שהמציא את הריטלין ובזכותו היום החיים שלנו נראים הרבה יותר טוב ממקום.
 
היי זהר

זהר היקרה! כמו שאת יודעת יש לי בן 7.5 שלוקח ריטאלין כבר יותר משנה קראתי בספר על ילדים שמאובחנים ADHD יש להם בעיות בלימודים, במיוחד מתקשים בקריאה, מאד קשה להם בשעורי הבית, בכלל כל נושא הלימוד.אני לקחתי מורה פרטית כל יום שתעזור לו בלימודים ובשיעורים, מכיוון שאני חוזרת מהעבודה בשעה 17:00 ויש לי עוד ילד קטן בן 3.5 שנים שאני צריכה לטפל בו ואת יודעת כמובן יש את עבודות הבית, בהתחלה אני הייתי יושבת איתו והילד הקטן הייה מפריע לנו ולא נותן לי לשבת איתו בשקט, והילד כבר השעות האלו עייף ואין לו חשק לעשות שיעורים מאוחר, ואז הוא יוצא מריכוז, ולפעמים שהו נמצא "בהיי" זה יותר גרוע ואנחנו מתחילים לריב בנינו ואני מתרגזת ומאד משתדלת לשמור על קור רוח, ולא תמיד זה עוזר, ראיתי שהמצב ביני לבין הבן שלי לא בריא , ואז החלטתי לקחת מורה פרטית כל יום כדאי לא להריב עם הילד שלי לי ולבעלי יש המון חלוקי דעות בנושא הריטאלין, הוא לא כול כך מרוצה מזה שהילד לוקח ריטאלין, ואני מסבירה שבלי זה הילד אבוד בבית הספר, ולפעמים הוא נותן לי הרגשה לא טובה על זה שאני נותנת לילד ריטאלין
 
קשב וריכוז

אפרת שלום! תודה שענית מהר, הילד מופנם ובדיכאון רק בבית הספר, שוב אני חושבת שזה מהקושי בלימודים במיוחד בקריאה ומחוסר הביטחון, אני לא משתפת את המורה מכיוון שהיא מורה חדשה השנה, וקשה לי לראות איך היא תקבל את הנושא, איך היא תתיחס לילד, הפחד שלי שבאופן טבעי התנהגו אליו כילד בעיתי וחריג וזה לא מקובל עלי.וזה עובר מהמורה המחנכת לשאר המורות.
 

דליה.ד

New member
האם ילדים עם adhd הם חריגים?

פזית שלום לך! אני בטוחה שאת רוצה עבור בנך את הטוב ביותר, אבל אני יכולה לומר לך מנסיוני עם 4 ילדי שיש להם add או adhd . מכל המורות לא הסתרתי את המידע (החשוב מאוד!!!!) שלילד יש הפרעות קשב וריכוז. מכולן קיבלתי יחס אוהד ומבין. הן התייחסו לילדים עם הבנה והליכה לקראתם כי ראו את הקשיים והבינו אותם. אם מדובר במורה צעירה, הפגשי עימה על כוס קפה במקום נייטראלי, היי גלוייה, ספרי לה על החששות שלך ועל ההתמודדות שלך (שמי כמוני מבינה כמה זה קשה!) ובקשי עזרה! אל תהיי שיפוטית מההתחלה תני גם לה הזדמנות! ואם זה לא ילך - בנך אינו הילד היחיד בבית הספר שלוקח ריטאלין! בכיתה של בני בן ה - 11 יש עוד 7 ילדים שמקבלים ריטאלין ועוד לפחות שלושה שהיו צריכים לקבל!! אני חושבת שכדאי לתת אמון בבית הספר. לגבי הדיכאון גפ בני נראה מאוד רציני וקצת בדיכאון כשהוא "על" ריטאלין. העניין הוא שבגלל שאני רגילה לראות אותו כל הזמן ב"היי" והיפריות (הוא מקבל ריטאלין רק בבית הספר) אז אני פשוט לא רגילה לראותו רגוע, רציני, קשוב ומרוכז. בכל זאת אם את עדיין מודאגת אז אמליץ שהילד ילך לחוג של ספורט: שחייה, כדורגל, טניס, אתלטיקה (לא קרטה וג´ודו´ - שם יש חוקים נוקשים מידי עבור ילד עם adhd ). ספרי לנו מה קורה ואל תיבהלי מ"סטיגמה" כי ילדך ירגיש "חריג" אם את תרגישי שהוא חריג. אם תתייחסי לקושי שלו בקבלה והבנה גם הוא ילמד לקבלו כחלק ממנו, כמרכיב באישיותו! בהצלחה!
 
דליה היקרה

הי דליה כל הכבוד איך את מתמודדת, אני מורידה את הכובע בפניך, דליה כל יום בעבודה אני מוצאת את עצמי חושבת על הילד איך הולך לו בבית הספר עם הכל בסדר, לפעמים אני חושבת ש ADHD זה בגללי, בגלל שאני דואגת יתר על המידה,אולי גם חוסר הביטחון המוחלט שיש לו זאת הדאגה שלי אליו, אני פשוט רוצה שהוא יצליח ושהכול הייה בסדר בלימודים כי אני רואה כמה קשה לו, הוא צריך לימוד פרטני שמישהו ישב על ידו ויסביר לו, הוא לא כותב לבד את התשובות הוא צריך שיכתבו לו והוא יעתיק, מפחד מאד לקרוא, וקראתי באיזה שהו ספר שילדים שמאובחנים ב ADHD מתקשים בקריאה וכלל בלימודים והיה כתוב עוד כמה דברים שמאד הכניסו אותי לדאגה, במקום להראות לי את האור בקצה המנהרה ביי פזית
 

karin45

New member
היי פזית

בני בן ה-10 מאובחן כ-ADHD, והדבר הראשון שאני עושה כל התחלת שנה, זה לגשת למחנכת ולהסביר לה על האבחון וגם שהילד מקבל ריטלין, ושהיא תתייחס אליו בהתאם ולא רק למחנכת אלא גם למורות המקצועיות. כך הוא מקבל הקלות, מבינות אותו טוב יותר ולילד קל יותר. את מפחדת שהמורה תתייחס לילד כאל ילד בעייתי, אבל היום המורות מודעות לבעיות קשב וריכוז, אף על פי שאני לא בטוחה אם יודעת מה לעשות. ביי קארין
 
לשתף את המורה

הי קארין אולי תייעצי לי בבקשה מה עלי לעשות, ומהו הדבר הנכון ביותר תודה.
 

karin45

New member
בהחלט צריך לשטף...

צהריים טובים פזית, הדבר הנכון ביותר לעשות זה בהחלט לעדכן את המחנכת ולהביא לה צילום של האבחון, אני אישת גם מעדכנת את המורות המקצועיות. לכן הן מבינות אותו, יש לו הקלות בשיעורים, בוחנות אותו בעל פה, ולא נכנסות איתו לויכוחים מיותרים. ביי קארין
 
שתוף המורה

הי קארין ! קארין תודה רבה על ההמלצה אני חושבת שבאמת הדבר הנכון לדבר עם המורה. ביי פזית
 
היי אפרת

אפרת היקרה! רציתי לציין יופי של פורום, תבורכי על מה שאת עושה, יש בפורום הורים מאד נחמדים. שבאמת חשוב להם הילדים, ומה טוב להם, אצלי אין חדש, מחר אני צריכה לנסוע בבוקר לבית חולים השרון בשביל הבן הקטן שלי בן 3.5 שנים יש לו בעיית שמיעה, ושקד שלישי מאד גדול שחוסם את הנשימה ומחר אני בטרום ניתוח בשיחה עם המרדים וכולי בפחד נוראי ובמחשבות . כי אני צריכה לנתח אותו, ואני מקווה שאני עושה את הצעד הנכון בקשר לניתוח, עם הבן הגדול בן 7.5 אני מטפלת בבית חולים "מאיר" בכפר סבא אצל ד"ר ברק נירולוג . מקווה מאד עם תפילה גדולה לאלוהים שהכל הייה בסדר ורק הבריאות חשוב אז תודה על התמיכה . שלכם פזית
 
היי פזית

ההודעה נדחפה אחרוה כך שאני מקווה שתראי את התשובה, קודם כל בהצלחה לכם בניתוח, אני בטוחה שיעבור בשלום, ממה שהבנתי מרופא הילדים שלנו מדובר בהליך פשוט. אתם במחשבותי... לגבי הבן הגדול, כל טיפול עדיף משום טיפול לא? אל תשכחי שאנחנו תמיד פה בשביל כולם.
אפרת
 
למעלה