[ריניקה]

../images/Emo53.gif

לקראת הטיול ליון, אני אוספת סיפורים על התרבות והמסורת של יהודי יוון וסלוניקי. ניזכרתי בסיפור שהופיע כאן לפני כמה חודשים על מישהי שהיתה חולה וחבר בא לבקרה, והאמא הגישה צלוחית ריבה עם כפית, והוא חשב שהוא צריך לגמור את הכל... אני לא מוצאת את הסיפור, ולצערי לא זוכרת מי כתבה, אולי תוכלו לעזור לי? כמו כן, אם למישהו יש עוד סיפורים וחוויות בסגנון, אשמח אם תוכלו לשתף

המון המון תודה

ריניקה

 

[סניוריקה]

נכון, אני סיפרתי האמת היא שזה לא

ספור אלא מציאות שהיתה ואני שמחה כל פעם לספר אותו מחדש: בזמן שירותה הצבאי של בת דודתי היא חלתה ונאלצה להישאר בבית, אחד בן החבר'ה שבסיס החליט לבקרה, היות ואז לא היו טלפונים יזם והגיע אליה הביתה , דודתי ז"ל כמיטב הארוח בזמנו הגישה מגש כשעליו מונחת צלוחית של ריבת תאנים (תאנים שהיו כמובן מן החצר שהיא רקחה אותם בבית) וכוס מים וכפית , הבחור שהיה ממוצא אשכנזי ולא בדיוק ידע, הכיר את המנהג לקח את הצלחית אליו ופשוט חיסל את כל הריבה - דודתי קראה לבתה למטבח ואמרה" אדיו לא אסטה אסקפנדו אל דולסה אנטרו , קואלו אז אסטו? והבחור שאב ואזר את כוחותיו וסיים את כל צלחוית הריבה , בפעם הבאה כאשר הגיע לבקור מיד סיפק תירוץ לכך שהוא לא יכול לאכול מן הריבה - ודודתי נשמה לרווחה משום שחששה שהנה אוטוטו הולכת הריבה. לימים הבחור הפך להיות בעלה של בת דודתי וסיפר לנו על הסיוט שעבר עליו כאשר היה צריך לסיים את כל הצלוחית הריבה משום ש"רצה להיות מנומס ולא להשאיר דבר בצלחת"

 

[אסתר גונן]

סניוריקה זה מזכיר לי את מלכת אנגליה

שארחה ראש מדינה אפריקאית לארוחה וכאשר הגישו מנה של דגים הגישו ליד כל אחד אנטל (צלוחית עם מים ולימון לרחיצת הידיים) האורח לקח את הצלוחית אחר לחיים ושתה את המיים. מלכת אנגליה כדי לא לבייש אותו עשתה את אותו הדבר. הבעל שלי המסכן שהוא ווז ווז (מה לעשות) היה בא אלינו לאכל בערב שבת ואמא שלי נתנה נו פריטטה של ביצי דגים (ביצי דגים בכל צורה מגעילים אותו) והוא במשך חודשים אכל ונחנק מתוך נימוס (לפעמים נימוס זה מיזמוז)שבוע טוב אסתר

 

[tsiporganeden]

../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo3.gif../images/Emo3.gif אסתר מה מטטס דה לה

ריזה, נגרו דה אל טו מארידו, דקה נו לה דישיטס אה טו מאדרה קה נו לה אגה מאס אסטה פריטדה? (פריטטה זה לא בלאדינו זה בצרפתית) מיסכיניקו.

 

[אסתר גונן]

כמו שאמרתי נימוס זה מיזמוז

נו לדישה אמי מדרה פורקה אל מנומס נא מדישו אמי כנו לאגרדה. פריטטה אז אן אספניול קסטילינו לפי דעתי. הם גם אומרים טורטיה. בכל אופן אבי היה אומר מי שחמור שיאכל קש. לא אמר אכל!

 

[רחילו]

../images/Emo6.gif מלכת אנגליה מפליגה בנימוסיה

והיום היא אוכלת אפילו חומוס "אחלה"

 

[ריניקה]

מצאתי../images/Emo13.gif

 

[אביב וסתיו]

יש לי סיפור שכתבתי

על בחור יהודי מסלוניקי שהתכתב עם בחורה יהודייה מארצות הברית

 

[may55]

היידה קרידו תכתוב וניקרא ../images/Emo63.gif

 

[אביב וסתיו]

כבר הבאתי אותו

לפני יותר מחודש וחצי

 

[רותי ב.]

אני אנסה למצוא את הסיפור,

מקווה שיצליח לי היום או מחר. ולריניקה,

ברוך בואך.

 

[אביב וסתיו]

מצאתי

תודה

 

[Sarika]

ריניקה - מנהגי חתונה...

כפי שכתבתי בפורום - היום קבלתי הזמנה לחתונה שעוררה בי זכרונות מחתונתו של אחי הבכור,שנישא בתחילת שנות החמישים. הורי הכלה ממוצא יווני כהורי, ומנהגיהם דומים. כשבוע לפני החופה ההכנות קדחתניות, מתחילים לאפות ולהכין את דברי המתיקה. בני המשפחה הקרובים מוזמנים לבית הכלה לצפות ב"אשוגאר" (נדוניה), בחדר שקושט במיוחד נתלו מסביב בגדי השינה - כותונות לילה לחורף ולקיץ עשויות מסטן בצבעים פסטלים מעוטרות במעשי רקמה ומלמלה והכל תפור בידי תופרת שהובאה הביתה במיוחד. על הספות ערמות של מגבות רכות בגדלים שונים,כלי מיטה ומצעים. והכל מסודר כבתערוכה. כמובן שהוגש כיבוד כיד המלך- בקלאווה, מספן,בזס (נשיקות),קונפיטאס (שקדים מצופים בסוכר), שרופה (דולסה מסוכר),מגוון של ריבות. כטוב ליבם של הגברים בראקי, פצחו בשירה וריקודים. יום לפני ה"באניו" (המקווה) הכינה אימי, שהיתה מאד יצירתית "רייגאלו פרה אל באניו" מתנה לכלה לקראת לכתה למקווה. קופסת עץ פשוטה רופדה בבד דמוי לבד ועליו בד סטן וורוד. בתוך הקופסה הונחו, "בורנו"(חלוק רחצה)לבן סט- מברשת שיער, מסרק, מראה וסבונים ריחניים ועל הכל פוזרו "קונפיטאס" בצבעי לבן,וורוד ותכלת. כל הכבודה נשלחה ע"י שליח(אחי הצעיר) וברור שהוא חזר ובידיו (דואר חוזר) "פלאטיקו" עמוס לעיפה עם דברי מתיקה והזמנה בע"פ לחותנת ולאחות החתן להשתתף בהילולה שתתקיים במקווה ערב לפני החופה. קולותיהן של הנשים השרות ב"באניו" נשמע למרחוק, (אין ספק נשים יודעות לעשות שמח בחברותא) הכלה הנבוכה הוקפה בנשים מפזזות, סופרו בדיחות שלא העיזו לספר בחברת גברים, הבלנית עם סבר פנים מלאי חשיבות, ליוותה את הכלה לטבילה. לאחר הטבילה חולקו ממתקים כמובן, הוטלו כמה מטבעות בקופות הצדקה, הבלנית גם כן לא קופחה וכולן שבו הביתה בצפיה ליום המחרת. שריקה לה מורניקה

 

[רחילו]

שריקה המנהג של הבניו קיים גם היום

אמנם היום הצעירות לא כולן מסכימות לקיים את המנהג, אבל הוא קיים גם היום, בשבוע שעבר בת דודתי חיתנה את ביתה והיו ב"בניו" והיה מאוד שמח, כמו שסיפרת רק נשים, וכשהן רק נשים הן "מתפרקות" ויודעות לעשות שמח. גם אני כשהתחתנתי היה לי את הטקס בבניו ואח"כ חתונה מאוד מפוארת, אבל את הבניו אני זוכרת תמיד בחיוך, אני יכולה לזכור כל בדיחה שהתגלגלה, וכל צחוק שהיה. בנוסף לנו (לטורקים) יש מנהג כשכלה טובלת במקווה תוך כדי הטבילה האמא בוצעת חלה גדולה מעל לראשה ומברכת שתמיד תהיה שבעה, ולא יחסר לה כלום, ואת החלה הזו אופה האמא במו ידיה.

 

[ריניקה]

קרירוס../images/Emo24.gif

עזרתם לי, תודה לכולם

אשמח לשתף בחוויות מהטיול לכשאחזור

תישמרו לנו על המדינה

ועל הפורום

ריניקה