עדיין מחפשת חנייה
New member
../images/Emo53.gif../images/Emo53.gif
אני ממש במצוקה. מזל שיש למי לכתוב. פיצ'י, חתולת רחוב (שמבלה לא מעט בביתנו), המליטה לפני שבועיים. עקבתי אחריה והתברר שהיא מחביאה את הגורים במחסן. הזכוכית בחלון למחסן היתה חצי שבורה והחלון רקוב. היא ממש עשתה סנפלינג כדי לקפוץ מעליו ופחדתי שתיפצע, לכן הוצאתי (בקלות) את החלון. היו כמה ימים של חסד, בהם היא היתה יוצאת מהחלון לקריאות "פססססס" ורצה אל עבר הבניין. (יש לציין שהאיזור חרדי ולא ממש אוהדים פה, בלשון המעטה, חתולים) פתאום גיליתי שתיקים גדולים חוסמים את החלון. הוצאתי אותם (בטיפשותי, כי יכולתי למעוך ולהשאיר לה דרך מילוט) ובעל המחסן (ככל הנראה...) תחב שם היום גיגית ענקית שחוסמת את כל החלון. ניסיתי לאתר אותו, ללא הצלחה. דחקתי בחוזקה את הגיגית וקראתי לפיצ'י. היא לא נראתה במצוקה, אבל כשחזרה, צפיתי בה. היא קפצה לחלון ולא יכלה לעקוף את הגיגית והתחילה לילל. דחפתי אותה (את פיצ'י) פנימה. עכשיו, כמה שעות אני במתח נוראי, חוששת לחייה, לא מפסיקה לחשוב עליה. לפעמים, לאורך הכרותי אותה, אני מפנטזת שתמות כבר. אין לי כוחות לדאוג לה כל כך הרבה.... ואני מכירה אותה ומארחת אותה כבר 10 שנים. אני חנוקה. איזה מצב ביש!!! כבר עבר לי בראש להוציא אותה ולהשאיר את החלון חסום כשהגורים בפנים... (אני יודעת שזה נורא, אבל אני ממש ממש אובדת עצות) מה עושים???
אני ממש במצוקה. מזל שיש למי לכתוב. פיצ'י, חתולת רחוב (שמבלה לא מעט בביתנו), המליטה לפני שבועיים. עקבתי אחריה והתברר שהיא מחביאה את הגורים במחסן. הזכוכית בחלון למחסן היתה חצי שבורה והחלון רקוב. היא ממש עשתה סנפלינג כדי לקפוץ מעליו ופחדתי שתיפצע, לכן הוצאתי (בקלות) את החלון. היו כמה ימים של חסד, בהם היא היתה יוצאת מהחלון לקריאות "פססססס" ורצה אל עבר הבניין. (יש לציין שהאיזור חרדי ולא ממש אוהדים פה, בלשון המעטה, חתולים) פתאום גיליתי שתיקים גדולים חוסמים את החלון. הוצאתי אותם (בטיפשותי, כי יכולתי למעוך ולהשאיר לה דרך מילוט) ובעל המחסן (ככל הנראה...) תחב שם היום גיגית ענקית שחוסמת את כל החלון. ניסיתי לאתר אותו, ללא הצלחה. דחקתי בחוזקה את הגיגית וקראתי לפיצ'י. היא לא נראתה במצוקה, אבל כשחזרה, צפיתי בה. היא קפצה לחלון ולא יכלה לעקוף את הגיגית והתחילה לילל. דחפתי אותה (את פיצ'י) פנימה. עכשיו, כמה שעות אני במתח נוראי, חוששת לחייה, לא מפסיקה לחשוב עליה. לפעמים, לאורך הכרותי אותה, אני מפנטזת שתמות כבר. אין לי כוחות לדאוג לה כל כך הרבה.... ואני מכירה אותה ומארחת אותה כבר 10 שנים. אני חנוקה. איזה מצב ביש!!! כבר עבר לי בראש להוציא אותה ולהשאיר את החלון חסום כשהגורים בפנים... (אני יודעת שזה נורא, אבל אני ממש ממש אובדת עצות) מה עושים???
