[ללי 27]

../images/Emo53.gif../images/Emo20.gif

שלום אני בת 27. לפני כמה ימים הרגשתי מין עקיצה בבית השחי (ימין) ולא כל כך התייחסתי לזה. יום אחר כך ראיתי קצת אדמומיות בקצה העליון של בית השחי וגם חשבתי אולי זה מהעקיצה. הבוקר, במקלחת, ראיתי שהאדמומיות ממש התפשטה על החלק העליון של בית השחי וזה נראה כמו מלבן די מעוגל. זה נראה כמו נקודות אדומות. שמתי לב שיש לי גם יובש ליד זה כאילו קצת קילופים כאלה. בדקתי גם בצד שמאל וגם אותו הדבר - רק לא כל כך אדום. זה לא כואב בכלל אבל זה מפחיד מאוד. אציין שלא החלפתי דאודורט ולא קרם גוף , אבל מה שכן, לפני כמה ימים התחלתי להשתמש בסבון אחר למקלחת, אבל אני לא יודעת אם זה מזה, כי כמו שאמרתי הרגשתי משהו כמו עקיצה בהתחלה. רציתי להוריד שערות (אני מגלחת תמיד) אבל לא ידעתי אם בכלל מותר לשים על זה את הג'ל גילוח (של גי'לט) ולגלח ואני גם לא יכולה ללכת לרופא ככה כשלא הורדתי שערות.

 

[0 אור 0]

לא לפחד ולא להתבייש

קודם כל, חשוב לא לפחד, אלא לראות מה קורה ולהתייחס. יתכן שמדובר בעקיצה, ויתכן שמדובר בתגובה לאחד החומרים שאת משתמשת בהם - לפעמים אפילו יש תגובה לחומר שאינו חדש. אני מציעה במשך מספר ימים לוותר על חומרים כימיים בכלל, לשטוף רק עם מים (או שאם את ממש פעילה גופנית ומזיעה - תרכשי סבון טבעי עדין), לא לשים ידאודורנט - תמרחי מעט אלוורה טבעית לאחר המקלחת גם בבית השחי ועל כל האיזור המגורה. אם הבעיה לא נפתרת, או שכואב/שרוף/מדאיג אז חשוב לזכור שהרופא כבר ראה בחייו לא מעט נשים שאינן מסירות שיער ותאמיני לי שהוא לא יתרגש מזה כלל. ממש לא צריך להתבייש.

 

[ללי 27]

תודה על התגובה

כבר חשבתי שאף אחד לא יתייחס. היום בדקתי מה המצב והאדמומיות נחלשה בהרבה אבל עדיין יש סימנים של זה ורואים שיש יובש בעור. האם במצב כזה עדיין לא כדאי להסיר את השיער? זה ממש לא נעים ללכת ככה לרופא, זה פאדיחה ואני מאוד מתביישת. שכחתי לציין שהיה לי ככה גם אדמומיות כזו מתחת לחזה וגם היו קילופים כאלה והעור היה יבש ואחרי כמה זמן זה עבר מעצמו. בינתיים לא שמתי דאודורנט, רק קרם גוף. אין כאב וזה כבר לא צורב נכון לעכשיו. אז אולי אפשר להסיר את השיער במכונה להסרת שיער? (ככה אני לא אצטרך למרוח על זה ג'ל להסרת שיער. ) מה דעתך? תודה רבה מראש

 

[0 אור 0]

אני לא בטוחה שדעתי רלבנטית כי

אני אישית מגיבה בצורה מאד חריפה לכל סוגי המשחות והג'לים המיועדים לנושא, אז כבר לפני שנים למדתי לא לתת להם להתקרב לעור שלי. אם המכונה לא מכאיבה לך באיזור כל כך רגיש, אז זו אופציה או גילוח, או כפי שאמרתי לא להתרגש מהרופא - זו ממש לא פאדיחה, זה המצב הטבעי של הגוף, והרופא רגיל לזה לחלוטין

 

[hal767]

שאלה לאור בנושא אלוורה

"אלוורה טבעית" כפי שכתבת, האם הכוונה לשימוש בצמח עצמו, ואם כן איך משתמשים בו, או בצורת משחה או ג'ל.

 

[0 אור 0]

אז ככה

הכי טוב זה מהצמח - פשוט לוקחים עלה עסיסי חותכים אותו ולוקחים את הג'ל מפנים ישר על המקום הרגיש. אבל מכיוון שזה לא תמיד זמין אין שום בעיה גם להשתמש בג'ל קנוי - יש יותר ופחות טבעיים. הפטנט הוא לבדוק את רשימת המרכיבים, גם לוודא שהאלוורה רשום במקום הראשון וגם שהמרכיבים האחרים תמימים ומקובלים עליך.

 

[hal767]

תודה

ממה שבדקתי בעבר, שמתי לב שהג'לים הירוקים הכילו צבע כלשהו, והוא כנראה נתן להם את הגוון הירוק. דווקא אלה השקופים נראו לי טבעיים יותר.

 

[harduf9]

פרטים נוספים ושאלה

שם האלוה ורה הרפואי הוא: ברבדנסיס מילר. יצרן שמשתמש בזן הזה תמיד יציין זאת ברשימת המרכיבים. כמו כן יש הבדל בין ג'ל, אבקה או מיצוי כאשר הג'ל הוא הצורה היחידה שלא עברה עיבוד. לצורך המידע יש מעל ל 250 זני אלוה ורה לכולם תכונות תרפוטיות אבל רק 4 הם בעלי תכונות תרפוטיות חזקות ומבינהם הברבדנסיס מילר הוא החזק ביותר ובזכותו האלוה ורה התפרסמה. חומר משמר שמועדף על מי שמקפיד לא לפגוע באלוה ורה ובצרכן נקרא מתילפאראבן. ככך שאני מבין הוא נבחר גם בגלל שצריך מעט מאוד (0.015% אם זכרוני אינו מטעני) כך שגם אם הינך רגיש לחומר ההשפעה היא קטנה בגלל הכמות. חומרים משמרים נוספים חיוביים הם: ויטמין C - חומצה אסקורבית וויטמין E טוקופרול או טוקוטראנול. ובאותה נימה רצינית, רציתי לשאול אותך, אם אתה משתמש באלוה ורה לטיפול בפצעים על פני העור האם היית מסכים גם להשתמש באלוה ורה לטיפול פנימי כגון כיבים בוושט, אולקוס וכו' ? ואם לא, מה ההבדל? שהרי הרקמה היא אותה רקמה (אפיתל) החומר הוא אותו החומר ובמקרה הזה אלוה חודרת את 7 שכבות העור ומגיע למחזור הדם פחות או יותר כמו דרך מערכת העיכול. בריאות שלמה גיא הרדוף

 

[hal767]

תודה גם לך

לשאלתך, הרפואה הטבעונית ההייג'יניסטית רואה את הגוף כבעל כוחות ריפוי עצמיים הטמונים בו, כלומר, הגוף הוא הרופא והוא יכול לרפא את עצמו ריפוי אמיתי, אם ינתנו לו התנאים לכך. בזאת עוסקת הרפואה הטבעונית-מתן התנאים האלה. הצמח אינו מרפא ע"פ הגישה הזאת, וגם תרופות אחרות לא מרפאות. תמיד הגוף הוא זה שמרפא. תרופות הינן רעלים, ורעל אינו מרפא. נכון הוא שרעל יכול להשפיע סימפטומטית, כפי שזה בא לידי ביטוי ברפואה המערבית וגם בחלק מהגישות האלטרנטיביות, אבל רעל גם מרעיל ומזיק, רעל אינו בונה תאים בריאים חדשים, וטיפול סימפטומתי אינו ריפוי. לכן שימוש פנימי בצמחים כגון האלוורה וצמחי רעל אחרים אינו מקובל עלינו. ישנם צמחים וחומרים טבעיים שונים להם השפעה חיובית בשימוש חיצוני. שמנים מסויימים, פאפיה, כרוב וגם אלוורה יכולים להביא תועלת בשימוש חיצוני. זה נובע מחומרים שונים הנימצאים בהם המעודדים את הגוף לפתור בעיה חיצונית כלשהי, אבל זה לא סותר את העובדה שמי שמבצע את הטיפול הינו הגוף עצמו ולא הצמח. כל עוד חומרים אלה אינם מרעילים את הגוף ואינם מזיקים לו, אני בעד השימוש בהם, גם אם השפעתם היא רק הקלה סימפטומטית. שימוש חיצוני באלוורה אינו מסוכן כמו שימוש פנימי. חדירת חומרים רעילים דרך העור, לדם, ידועה, ולכן יש לנהוג בזהירות רבה ובמינון נמוך כאשר משתמשים בחומרים כאלה. מידת הנזק שיגרם הינה אינדבידואלית, ותלויה ביכולת הגוף להתמודד עם רעלים אלה. כמו כן יש לקחת בחשבון שתיתכן ראקציה לא טובה של חומרים כאלה בגוף, אם יפגשו עם רעלי תרופות שאדם צורך. מטפלים רבים העוסקים בצמחים, נימנעים משימוש ברבים מהם כשמדובר בנשים הרות, בתינוקות וילדים, בחולי כליות וכד'. ומהי הסיבה לכך? זה ברור, הרעילות שבצמחים האלה. לשימוש חיצוני אני מעדיף חומרים לא רעילים כמו דבש, פאפיה, מיץ כרוב, שמן נבט חיטה, מיץ מלפפון ואחרים, ולא צמחים רעילים. גם ברפואה המערבית גילו את החומרים האלה. וכך, בשנים האחרונות, פותחו משחות על בסיס דבש, אבוקדו ועוד חומרים טבעיים ובלתי מזיקים, והם נימצאים בשימוש ברפואה זאת. הדרך הטבעונית מטפלת גם בבעיות חיצוניות. רבות מהבעיות החיצוניות נובעות מליקויים פנימיים בגוף. סדר את הגוף מביפנים, וגם הצד החיצוני שלו יסתדר.