באותה תקופה זה היה נחשב לארץ ישראל הגדולה
"לך לך לארצו של אברהם אבינו". קמתי והתחלתי ללכת, רק שלא ידעתי בדיוק לאן - לדרום עיראק, שם נמצאת לדעת כמה מהחוקרים אור כשדים הקדומה, עיר הולדתו של אברהם, או שמא לאורפה שבדרום־מזרח תורכיה, שם היא נמצאת לפי מאמינים וחוקרים אחרים? על אורפה (Urfa) שמעתי לראשונה משכני, יוצאי העיר, המתגוררים בשכונת נחלאות שבירושלים. הם תיארו לי אותה כגן עדן עלי אדמות, מקום שגנים פורחים בו סביב בריכת הדגים, שאליה רצה המלך נמרוד, אותו צייד אגדי המוזכר בתנ"ך כמי שייסד ממלכה במסופוטמיה ומרד באלוהים, להשליך את אברהם אבינו. האורפלים (ראו עמ` 39) חיים בירושלים כבר יותר ממאה שנה, אבל הם מתגעגעים אליה כמו שבאורפה התגעגעו היהודים לירושלים. הם הדביקו אותי בגעגועיהם, וכבר שנים אני חולם על היום שבו אבקר שם. בעשור האחרון שררה בדרום־מזרח תורכיה מתיחות רבה, וביקור שם היה בלתי אפשרי כמעט. פעילות המחתרת הכורדית התובעת עצמאות והקִרבה לגבול הסורי תרמו לכך שתיירים מערביים, ובפרט ישראלים, לא הגיעו לכאן. בינתיים עבדאללה אוג`לאן, מנהיג המחתרת הכורדית, נתפס ונידון למוות, והאיזור נרגע כמעט לגמרי (ראו "מורה נבוכים", עמ` 110). כשיצאתי לאורפה, התעלמתי מהשאלה אם אברהם אבינו בכלל נולד שם. העיקר בעיני היה להגיע לאורפה, לחזור משם ולהסתובב כמו טווס בנחלאות, לספר שהייתי במכורה הישנה ולשמוע את חיים אסלן, אחרון האבדאייתים ("גברתן עם כבוד" בעגה הירושלמית) האורפלים, פונה אלי ואומר: "אֵש, יא חאג`". אין ספק שכבודי בעיני האורפלים רק יגדל. אחרי ביקורי שם, בשוק הצבעוני, בבריכת אברהם ובמערת אברהם, אני יכול להסכים שלאורפלים יש באמת למה להתגעגע ושאורפה היפה היא אכן גן עדן מוסלמי, וגם להכריז שקיימתי מצווה: האכלתי את הקרפיונים בבריכת אברהם, וחיי העולם הבא מובטחים לי, לפחות כמוסלמי. מאיפה בא אבי האומה? קודם שעליתי לרגל לאורפה, יצאתי להתחקות אחר עקבותיו של אברהם אבינו, "אבי האומה העברית" כהגדרת דוד בן־גוריון ו"האיש שהביא לעולם את האמונה באל אחד", כפי שכינה אותו הרב עדין שטיינ זלץ. יצאתי להתחקות, אבל לא ידעתי שזה מורכב כל כך. "אם אתה רוצה ללכת בעקבות אברהם", אמר לי הארכיאולוג פרופ` אליעזר אורן, "זה מסובך, מסובך מאוד". בעיקר משום ששתי מדינות אוחזות באבי האומה ושלוש דתות גם, והמבוכה גדולה. תקציר הסיפור התנ"כי: אברם, בנו של תרח וצאצא של נֹח, יצא מאור כשדים והלך לארץ כנען. בדרך הוא התיישב בחרן, שם מת אביו, ואז המשיך עם שרי אשתו ועם בן אחיו לוט ובני ביתו אל כנען, במצוות ה` שהבטיח לעשותו לגוי גדול. באגדה היהודית מסופר שלפני לידתו של אברהם, צפו האיצטגנינים כי עתיד להיוולד מי שיתקומם נגד המלך נמרוד, והמלך בחששו ציווה להרוג כל בן זכר שייוולד. כשהרתה אמו של אברהם, היא הסתתרה במערה ושם ילדה אותו. אברהם הוסתר במערה עד שמלאו לו שלוש שנים לפי האגדה היהודית, ועשר שנים לפי המוסלמית. כשיצא משם, שיבר את כל הפסילים שאביו תרח מכר. אביו כעס ומסר אותו למלך נמרוד, שהורה להשליכו לאש הכבשן. אך העצים שבהם הוסק התנור הצמיחו פירות, והכבשן הפך לגן שבו ישב אברהם עם המלאכים. אגדה זו סופרה בגרסאות נוספות, שלפיהן העצים שבערו הפכו לדגים והכבשן הפך לבריכה גדולה. אברהם נרטב והאש כבתה. הדגים לא סיימו את תפקידם כאן. הם הדריכו את אברהם במעלה התעלות המוליכות מים לבריכה, כדי שיתחמק מהמלך הזועם. האיסלאם מאמץ בעיקרה את האגדה על אברהם, מצביע על אורפה כעל מקום הולדתו ורואה בו נביא גדול ומוסלמי קדמון. אלא שהחוקרים מתווכחים אם אברהם היה או לא היה, ואם היה, מתי היה.