משבר בגן

[אמא לשני גוזלים]

../images/Emo53.gifמשבר בגן

הגדול שלי בן 4.5 ילד חכם ונבון וחברותי ביותר. בעברית הוא כבר יודע את כול האותיות, מתחיל להבין חשבון ומאוד אוהב ללמוד ולעבוד בחוברות. אנחנו במיאמי כבר חודשיים והילדים בגן יהודי. הקטנה בת שלוש לא הייתה בצוות שלה דוברת עברית (עכשיו יש כי אחת יצאה לחופשת לידה) בכתה שבועיים והיום כבר מבינה הכול באנגלית וגם כצאת מדברת. מסתדרת בגן מעולה. הגדול נכנסה לקבוצה עם גננת ישראלית מקסימה וגננת אמריקאית. הוא היה בהתחלה מאושר והתאב מיד בגננת הישראלית. אבל מה הוא מסרב בתוקף ללמוד אנגלית. לא מוכן להשתתף במפגשים, לא מוכן ללמוד אותיות ומילים (שהוא כבר עושה כמובן שהוא מצליח מעולה). מצד אחד הוא מסתדר מעולה עם הילדים וטוב לו בגן מצד שני הוא לא מתמודד עם כלום, כול בעיה קטנה הוא רץ לגננת הישראלית, ואפילו שזו התחילה לדבר איתו אנגלית זה לא עוזר. בסה"כ הוא יודע הרבה מילים 0צבעים, מספרים, חיות) אבל לא מוכן לדבר. אתמול שוחחנו איתו ואמרנו שהגיע הזמן להתחיל ללמוד והיום בא משבר גדול. הוא לא מוכן בשום אופן ללמוד, לא רוצה חברים, לא רוצה לדבר ועשה לי סרט פרידה בבוקר שלא היה כבר שנים. אשמח לשמוע תובנות ורעיונות איך לעזור לו.

 

[2F2F1]

Let him be

מה דחוף להכריח אותו לדבר אנגלית? אחרי חודשיים הוא לא אמור לקשקש באנגלית כאילו שהוא נולד כאן. נשמע שהוא הסתדר מצויין עד שלקחתם ממנו את הסביבה התומכת של הגננת דוברת העברית. לדעתי, וסליחה על הבקורת, זה יותר גרוע מלהיות בגן ללא גננת עברית בכלל.

 

[אמא לשני גוזלים]

בינתיים היום הוא היה ממש בסדר

עכשיו הגננת התקשרה לעדכן אותי שהיום היה שיפור משמעותי.

 

[Tamo daleko]

להניח לו

נשמע כאילו יש עליו יותר מדי לחץ. ברגע שחשפתם אותו לגננת דוברת העברית, אין שום סיבה למנוע ממנו לתקשר איתה בשפת האם שלו אם זה מקל עליו. באופן אישי אני חושבת שגננת כזאת עושה יותר נזק מתועלת מבחינת רכישת האנגלית, אבל רבים וטובים חולקים עליי

. אנחנו בחו"ל כבר כמעט חמש שנים והגענו עם ילדה שהייתה אז בגילו של הבן שלך. מאז זרמו מים רבים והילדה לא זוכרת היום תקופה שבה לא ידעה לדבר אנגלית. במהלך השנים ראיתי הרבה מאוד משפחות שמגיעות מהארץ ונכנסות ללחץ של "נו, מתי הילד ידבר כבר". אז לפעמים לילד לוקח זמן, לפעמים הסירוב הוא הדרך שלו להתנגד לכל המעבר (בבחינת "אולי אם אתעלם מזה, זה לא יהיה) אבל כך או כך - צריך זמן. חודשיים זה כלום ואישית מעולם לא נתקלתי בילד שדיבר תוך חודשיים. יש הבדל עצום בין לדעת מספרים, צבעים, חיות לבין לדעת לדבר. אני יודעת את רוב הצבעים בצרפתית, כל המספרים וכמה חיות ועדיין לא מסוגלת להרכיב משפט (4 שנים של 5 יחידות צרפתית ועדיין נאדה

). לדעתי הוא פשוט עדיין לא מסוגל לדבר, גם אם הוא מבין את רוב מה שנאמר סביבו. הצעתי היא, אל תזמו איתו שיחות של "צריך להתחיל ללמוד", אל תשדרו לו לחץ מסוג "כבר חודשיים ואתה עוד לא מדבר". תניחו לו, תאהבו אותו ותתמכו בו וזה יגיע. אין לו הרבה ברירות בסופו של דבר

. (לא שאני רומזת שאתם לא אוהבים אותו ולא תומכים בו, ברור שאתם עושים את זה, אני רק רוצה להעיר את תשומת ליבכם לטעויות אופייניות שנובעות מלחץ של הורים חדשים בחו"ל..)

 

[אמא לשני גוזלים]

תודה כנראה שאת צודקת

 

[מאיה ורוני]

גם אני חשבתי שיקח לה שבועיים

עברו שבועיים והיא בעיקר מקשקשת מילים בכאילו אנגלית.. אבל אני נותנת לה את כל הזמן שתצטרך. בסוף לא אצליח להשתיק אותה. ברור לי..

 

[חמניה1]

להניח לו....

הוא ילד. הוא עבר המון בתקופה מאוד קצרה. לך אולי נראה שהוא כבר התאקלם אבל המעברים הללו מאוד מאוד משמעותים. תחשבי שבחודשים האחרונים הוא שינה שפה מזג אויר, בית, חברים, המשפחה המורחבת כבר לא סביבו. הוא ילמד במוקדם או במאוחר. לדעתי, אתם חייבים את שיתוף הפעולה של הצוות. הם צריכים להבין ולתמוך.