הורדת שקד שלישי

[רומי^^]

../images/Emo53.gifהורדת שקד שלישי../images/Emo53.gif

לעפרי צריך להסיר את השקד השלישי. עשינו כבר בדיקות, יש הפסקות נשימה (קלות מאוד - אבל יש!) בלילה, ישנה עם פה פעור ונוחרת, מנוזלת תמידית - בקיצור: כל הסימנים שמעידים על בעיה. (כמובן שגם עשינו צילום בו יש היצרות חריפה של מעבר האויר). רוצה מכם, אלו שעברו את הניתוח עם בנכם/בתכם קצת "בעד ונגד" - על מה אני צריכה יותר לשים דגש ולמה כדאי לי (או לא) לבצע את הניתוח. לתשומת לבכם: תור יש לה כבר לעוד שבועיים, כנראה. שלושה רופאים המליצו (בעיקרון).הרופא המנתח אמר לדחות מקסימום בחודש(אבל זאת לא חוכמה כי זה יתבצע באופן פרטי), ובכל זאת.... אשמח לשמוע.

 

[מריםXX]

רק שולחת ../images/Emo24.gif ואיחולים שיעבור קל

ומהר, ושתשכחו מן הצרה הקטנה אך הלא סימפטית הזו.

 

[נועה 36]

קצת תובנות בנוגע לניתוח

האם כדאי לבצע את הניתוח? הכל תלוי בחומרת המצב. אני לא יודעת בת כמה עפרי ועד כמה חמור המצב שלה, אבל אם היא בת פחות משלוש, קחי בחשבון שיש סיכוי כלשהו שהיא תצטרך לעבור את הניתוח שוב בשנים הקרובות. זה, בכל אופן, מה שנאמר לנו על ידי פרופ' גבריאל מרשק, שניתח את איתי, בזמנו. אנחנו ניתחנו את איתי קצת לפני גיל שלוש כי מצבו כבר היה קשה למדי והשמיעה הדרדרה והחל עיכוב התפתחותי עקב כך, וזה אחרי שדחינו את הניתוח הזה במשך קרוב לשנתיים (מגיל חצי שנה הוא היה מנוזל כרונית, ישן עם פה פתוח ונחר כמו טרקטור זקן). רופאי אף אוזן גרון נוטים להמליץ, די מהר ואולי מהר מדי על ניתוח. את איתי רצו לנתח כבר בגיל 10 חודשים ואחר כך שוב, בגיל שנתיים (ורופא הילדים שלנו המליץ לנו לחכות ולכן ברגע האחרון ביטלנו את הניתוח). אני הייתי ממליצה לך להתייעץ עם מישהו שלא ממהר לשלוח לניתוח (כמו, למשל, פרופ' מרשק שגם רופאת הילדים ההומאופתית שטיפלה באיתי המליצה עליו) לפני שאת עושה את הצעד הזה. מעבר לכך, זה ניתוח שנחשב קל ופשוט. בימים הראשונים כואב קצת הגרון וכדאי להצטייד בהרבה דברים קרים וטעימים (כמו גלידות, מעדני חלב, שתייה מתוקה וכדומה) שיהוו תחליף לאוכל. לנו, הכי קשה היה הצום שלפני הניתוח. שברנו אותו כשעה אחרי שהתחיל עם חצי בקבוק תמ"ל ובגלל זה, כשכבר הגענו לניתוח ו"הודינו" במחדל - דחו לנו את הניתוח בשעה. מכיוון שהניתוח היה אחה"צ, השתדלנו להעביר את היום מחוץ לבית ומחוץ להקשרים הרגילים שלו כדי למשוך את תשומת ליבו ולהשכיח ממנו את האוכל. אשמח לענות על שאלות נוספת אם יהיו לך. בכל מקרה ובכל החלטה שתקבלו - שיהיה לכם הרבה בהצלחה!

 

[רומי^^]

היא בת שנה וחדשיים.

הניתוח לא "דחוף" אבל חבל לנו להיכנס לחורף ושהיא תסבול כל כך. בקשר לצום קיבלתי המלצה נהדרת שמן הסתם איישם - דווא על זה אני לחא דואגת

 

[נועה 36]

היא קצת צעירה - אבל הכל תלוי במצב

הספציפי שלה ואני מניחה שאם שלושה רופאים המליצו לנתח - צריך. מעניין לשמוע את ההמלצה לזמן הצום - במקרה שנצטרך לעבור את הניתוח עם הגר ואולי נצטרך ליישם זאת. אני אחזק את אלו שכתבו שהניתוח בסך הכל קל ואחריו הילד ישן שקט ובלי נחירות (אני כבר כל כך התרגלתי לנחירות של איתי, בזמנו, שהיה לי ממש קשה להתרגל לשקט ובהתחלה כל הזמן הייתי צריכה ללכת לבדוק שהוא עדיין נושם), אבל זה לוקח מספר ימים, אך שאל תדאגי אם מיד אחרי הניתוח עדיין תשמעי נחירות. ונזכרתי בעוד משהו - ההתעוררות אחרי ההרדמה יכולה להיות טראומטית. תכיני את עצמך. החומר המשמש להרדמה גורם, ברוב המקרים לרעידות חזקות ולבכי בלתי נשלט כשמתעוררים ממנו. לנו איפשרו רק להורה אחד לגשת אליו. אני ניגשתי אליו ואלו היו כמה מהרגעים הקשים בחיי. זה היה מראה קשה ולא נעים והרגשתי קרובה להתעלפות. החזקתי אותו על הידיים כשהוא משתולל בגלל הרעידות. א היה בחדר כסא לשבת עליו והייתי צריכה את כל כוח הרצון שלי בכדי להחזיק מעמד ולא להתעלף. אחר כך לקחו אותנו למחלקה ואיתי פשוט בכה במשך כמה שעות ללא הפסקה. לא היה הרבה מה לעשות חוץ מלשבת על המיטה ולחבק אותו חזק חזק עד שזה עבר. בכל מקרה - שיהיה בהצלחה ושיעבור בקלות!

 

[כ פ ת ו ר ו פ ר ח]

אוף למה קראתי... מסכנון קטן.

 

[שירלי של השלושה]

רומי, מבטיחה לענות יותר מאוחר...

כשיהיה לי פנאי כמו שצריך (אני עם שניהם עדיין חולים בבית

).

 

[רומי^^]

שירלי, תרגישו טוב. ~מחכה...~

 

[שירלי של השלושה]

רומי

בואי נתחיל מזה שניתוח הסרת שקד שלישי (אדנואיד) הינו ניתוח קל מאוד. מדובר בהרדמה מלאה (קלה וקצרה יחסית) על סיכוניה. ומדובר על סיכון נמוך (ולא מסכן חיים חלילה אם שמים לב בזמן) של דימום. ההתאוששות מהניתוח היא מהירה מאוד (תוך שעתיים ממש!). ילדים שזקוקים לכך, איכות חייהם משתפרת ללא הכר. אנחנו הלכנו לשלושה מומחים גדולים ובעלי שם. אחד שיש לו שם של אוהב לנתח. אחד שיש לו שם של משתדל כמה שפחות לנתח. ואחד שבאמצע. במקרה שלנו שלושתם ללא צל של ספק המליצו על ניתוח מיידי. הם טענו גם שהמצב בהחלט יכול להשתפר תוך כ-3 שנים אבל למשוך 3 שנים במצס הנוכחי הוא פגיעה חמורה באיכות החיים. לנו היה ברור שתומר חייב להיות מנותח כי מצבו היה בלתי נסבל (דומה למה שאת מתארת עם הפסקות נשימה רבות בלילה/מצבים של חנק והתעוררות בבכי היסטרי) נזלות בלתי פוסקות, חרחורים וכו'. אצלנו בגלל שהוא נחנק גם בנשימה מהפה והעובדה שיש לו שקדים נושקים חייבה גם הוצאת שקידם (שזה כבר ניתוח יותר קשה עם החלמה יותר קשה). האדנואיד אגב, עלול לצמוח שוב עם השנים (חושדים שזוהי תגובה מסוג של אלרגיה אבל לא יודעים בדיוק). בקיצור, אם שלושה מומחים המליצו לכם על ניתוח בגיל כל-כך צעיר (אצלנו עברנו את הניתוח בגיל 3 וקצת) אני מניחה שהוא הכרחי והוא ישפר את איכות חייה ללא הכר. אם יש לך עוד שאלות ספציפיות את מוזמנת לפנות במסר. בהצלחה

 

[רומי^^]

תודה. ההחלטה כבר כמעט נעשתה, פשוט

רופאת המשפחה שלנו גרמה לי לקצת היסוסים (ומצד שני - מה ההבדל אם ננתח עכשיו או בעוד חודש? לא נראה לי שיש.)

 

[שירלי של השלושה]

אגב, אנחנו לקחנו מנתח פרטי

ראש מחקת א.א.ג בבי"ח "דנה" (ניתחנו באסותא). קיבלנו החזרים מביטח בריאות שיש לנו לתומר ומהקופה כך שיצא שהרווחנו בעקבות הניתוח 2000 ש"ח

 

[רומי^^]

שירלי - גם אנחנו עושים את הניתוח

באופן פרטי, אצל מישהו בעל שם. עם ביטוח "מושלם" יש השתתפות קטנה, אבל יש ביטוח של הקיבוץ, ולכן אנחנו לא משלמים שומדבר. (ואיך חשבת שקיבלנו תור כ"כ מהר? הרי דרך קופ"ח זה היה יכול לקחת חודשים ארוכים)

 

[עוד נועה]

נשמע שכבר החלטתם ולי אין תובנות

בנושא. כל מה שנותר לי לאמר הוא - שיעבור בקלות. נשיקות.

 

[Big Mama 1]

היי רומי ../images/Emo101.gif

אנחנו עברנו עם הבן את הניתוח, שכלל כריתת שקדים + כריתת שקד שלישי + כפתורים. הניתוח היה מחוייב המציאות מכמה סיבות. הסיבה הראשונה - דלקות גרון חוזרות ונשנות עם סטפטוקוקוס מגעיל שהתנחל אצלו ולא עזב, כמויות האנטיביוטיקה שהוא קיבל מגיל שנתיים וחצי עד ארבע היו לא שפויות. הסיבה השנייה היא כמו שאת תיארת, נזלת תמידית, התקפי שיעול קשים, נחירות בלילה, חוסר תיאבון תמידי, בקיצור ילד חולה כל הזמן. הסיבה השלישית והכי מפחידה היא הפסקות הנשימה, כשזה קרה בפעם הראשונה התיישבתי במיטה הסתכלתי על בעלי ושאלתי אותו "איך אני אמורה לישון מעכשיו עד הניתוח?" כל כך פחדתי מזה שכבר לא חשבתי על כלום, רק רציתי כבר לגמור עם זה. מה אני אגיד לך? קיבלתי ילד חדש. ישן בשקט, רגוע, אוכל טוב ועולה במשקל. אמנם ההחלמה היתה לא קלה, בערך 10 ימים אבל זה עבר מהר. סה"כ הוא כייף בבית, קיבל מלא גלידה וקלטות של הפאוור רינג'רס. מה רע? מקווה שגם אצלכם יעבור הניתוח בשלום וההחלמה תהיה קלה.

 

[iris2210]

גם אור שלי עבר את הניתוח

אור גם סבל מהפסקות נשימה. היה נושם בכבידות. עשינו לו צילום מיוחד בו ראו שיש לו הווצרות קשה בקנה האוויר. היו לו דלקות אוזניים חוזרות ונשנות והיו נותנים בלי הפסקה אנטיביוטיקה. היתה לו בעיית שמיעה, נזלת בלי הפסקה. המליצו לנו על הניתוח. הוא עבר ניתוח כפתורים+שקד שלישי. הוא נותח לפני חצי שנה בערך ועכשיו הוא ישן שקט. כבר אחרי הניתוח היה אפשר להרגיש בהבדל. הוא הפסיק להתיז לצדדים שהוא היה אוכל בקבוק. הוא התאושש מאוד מהר אחרי הניתוח. לקח לו יום-יומיים. ביום-יומיים הראשונים מותר רק דברים קרים לתת להם. הם דווקא נהנים מזה. מה רע?

ניתחנו את אור דרך כללית משלים אצל מומחה אף אוזן גרון - דר' דנינו. המון בהצלחה

והחלמה מהירה לילדה שלך.

 

[רומי^^]

גם אנחנו מנותחים אצל דנינו../images/Emo70.gif

השאלה הנשאלת היא - אם אהיא התרגלה לנשום כל הזמן מהפה - היא תוכל לשוב ו"ללמד" את עצמה לנשום דרך האף, כמו שתינוקות נושמים???

 

[נועה 36]

כן, אבל זה לוקח זמן

ואני לא בטוחה אם אפילו היום, 3.5 שנים אחרי הניתוח, איתי עדיין לא נושם, חלק מהזמן, דרך הפה....

 

[שירלי של השלושה]

תומר בהחלט למד בחזרה לנשום מהאף

בשקט מופתי. אחרי הניתוח היו לילות שהייתי בודקת שהוא נושם מרב שהיה שקט. בד"כ הייתי רגילה לשמוע אותו נושם מהקצה השני של הדירה...

 

[Navva]

מתן עבר "רק" פוליפ וכפתורים

מתן היה בן יותר משנתיים כשנותח. שני רופאי הילדים המליצו לנו על רופא שלא ממהר לנתח, והוא פסק חד משמעית שיש לנתח (לילדה מהגן של מתן הוא לא המליץ לעבור ניתוח, וההורים לקחו אותה לרופא אחר). מאותו ביקור אצל האא"ג, חזרתי לרופא הילדים בדמעות. הוא הרגיע ואמר, שאם אותו רופא המליץ אז לנתח. הלכנו להתיעצות עם מנתחת בכירה, היא הסתכלה על תוצאות בדיקות השמיעה ועל הצילום, היא שאלה מה אנחנו מתלבטים. אחרי שהיא בדקה את מתן היא היתה עוד יותר החלטית. הניתוח נערך ברמת מרפא בפ"ת. ניתח אותו הרופא האא"ג ילדים שמטפל בו בקופה. רק שהגשתי את הטפסים לאישור, שמתי לב שהרופא מפעיל את הביטוח המשלים. לפני הניתוח קבעתי תור לרופא, באתי לבד עם דף מלא בשאלות. אני לא יודעת אם הרופא לא חשב אח"כ שאני פסיכית. הוא הזמין אותנו ראשונים בבוקר, הינו צריכים להתיצב ב06:30, הניתוח התחיל ב-07:15. הוצאנו את מתן ישן מהמיטה ישר לכיסא הבטיחות ברכב. משבר הצום היה כאשר גילה את קצה בקבוק החלב שלו מבצבץ מהתיק. רק הסניטר הנחמד הרגיע אותו. אחרי הניתוח הרופא קרה לנו ואמר שהוציא כמות גדולה של נוזלים וריקמת פוליפ גדולה. באותו יום קיבלנו ילד קשוב יותר, ושקט יותר בשינה. בקשר לדיבור עד ארוכה הדרך. היתרון של שהרופא המנתח הוא הרופא בקופה, הוא מעקב ארוך הטווח שאנחנו נהנים ממנו. למשל אם נצטרך בדיקת שמיעה נוספת, הבקשה תעבור בקלות ביחס לבקשה נוספת של רופא הילדים. אם התיעצתם, ואתם שלמים, אז שיהיה לכם בהצלחה. אין טעם לדחות.

 

[Anu]

בהצלחה ושיעבור בקלות ../images/Emo24.gif