../images/Emo53.gif דילמה.
לפני שנה וחצי כמעט הכרתי מישהי. היא גם הכירה אותי. היינו על בסיס של ידידים כי עבדנו באותו מקום בשרות לקוחות. עד שיום אחד החוזה שלי הגיע לסיומו ועמדתי להמשיך בלימודים ולנטוש את העבודה. מה שקרה זה שהתאהבתי בה מאוד והחלטתי להיות ישיר והשארתי לה על המחשב במשרד מכתב ובו וידוי אישי. זה היה יומיים לפני עזיבתי כי ידעתי שלא נתראה שוב אחר כך. עבר שבוע ולא שמעתי ממנה וגם ביומיים שנותרו לי לעבוד היה מאוד לא נעים והיא די התחמקה ממני. קבלתי ממנה תשובה בחזרה עד כמה אני מקסים והכל אבל היא לא מרגישה כלפי כלום. נשברתי כמובן אבל לא נתתי לזה הרבה זמן להשפיע עלי. המשכתי הלאה. לא שמעתי ממנה יותר ולמרות שעלה רעיון שלה להיות ידידה שלי דחיתי זאת על הסף. בלתי אפשרי לדעתי היה. עכשיו עברה שנה וחצי וידיד משותף שלה ושלי פגש אותי והעלה זכרונות. הדילמה היא האם יש טעם לנסות לברר מה איתה עכשיו או שלהמשיך הלאה ולשכוח. אני חושב שהיא היתה האהבה הכי גדולה של חיי. בלי להצטנע. מאוד אהבתי. רגשות עזים. קבלתי אותה כמו שהיא בלי שאלות. יצא לי לחשוב עליה רבות במשך הזמן אבל לא העזתי ליצור קשר אחרי שנתקתי אותו. ידעתי שזה רק יכאיב לי. השאלה שלי היא האם כדאי לי לנסות לברר דרך ידיד משותף מה איתה ואם יש מצב או שאני סתם מבזבז את זמני? ראוי להגיד כי היו לה ובטוח יש לה עוד את כל הדרכים ליצור איתי קשר למרות שאני יודע שהיא ביישנית מאוד וגם אם היתה רוצה לא היתה מעיזה מחשש לפגוע בי שוב. חלק מהפרטים שנתתי בזמנו השתנו כמובן. רק אולי טלפון בבית הורי עוד נכון.
לפני שנה וחצי כמעט הכרתי מישהי. היא גם הכירה אותי. היינו על בסיס של ידידים כי עבדנו באותו מקום בשרות לקוחות. עד שיום אחד החוזה שלי הגיע לסיומו ועמדתי להמשיך בלימודים ולנטוש את העבודה. מה שקרה זה שהתאהבתי בה מאוד והחלטתי להיות ישיר והשארתי לה על המחשב במשרד מכתב ובו וידוי אישי. זה היה יומיים לפני עזיבתי כי ידעתי שלא נתראה שוב אחר כך. עבר שבוע ולא שמעתי ממנה וגם ביומיים שנותרו לי לעבוד היה מאוד לא נעים והיא די התחמקה ממני. קבלתי ממנה תשובה בחזרה עד כמה אני מקסים והכל אבל היא לא מרגישה כלפי כלום. נשברתי כמובן אבל לא נתתי לזה הרבה זמן להשפיע עלי. המשכתי הלאה. לא שמעתי ממנה יותר ולמרות שעלה רעיון שלה להיות ידידה שלי דחיתי זאת על הסף. בלתי אפשרי לדעתי היה. עכשיו עברה שנה וחצי וידיד משותף שלה ושלי פגש אותי והעלה זכרונות. הדילמה היא האם יש טעם לנסות לברר מה איתה עכשיו או שלהמשיך הלאה ולשכוח. אני חושב שהיא היתה האהבה הכי גדולה של חיי. בלי להצטנע. מאוד אהבתי. רגשות עזים. קבלתי אותה כמו שהיא בלי שאלות. יצא לי לחשוב עליה רבות במשך הזמן אבל לא העזתי ליצור קשר אחרי שנתקתי אותו. ידעתי שזה רק יכאיב לי. השאלה שלי היא האם כדאי לי לנסות לברר דרך ידיד משותף מה איתה ואם יש מצב או שאני סתם מבזבז את זמני? ראוי להגיד כי היו לה ובטוח יש לה עוד את כל הדרכים ליצור איתי קשר למרות שאני יודע שהיא ביישנית מאוד וגם אם היתה רוצה לא היתה מעיזה מחשש לפגוע בי שוב. חלק מהפרטים שנתתי בזמנו השתנו כמובן. רק אולי טלפון בבית הורי עוד נכון.
