גמילה תקועה

../images/Emo53.gif גמילה תקועה

שחר בת 2.3 מבינה ומשתמשת בשירותים/סיר כבר כ-8 חודשים. מבחינה פיזית נראה שהיא בשלה לחלוטין. כשהיא רוצה (וזה קורה לפחות פעם ביום לפני השינה!) היא שמה לב מתי יוצא לה, היא יודעת לבקש ללכת לשירותים ולהתאפק עד שפושטים את הבגדים והחיתול. במרבית הלילות האחרונים היא מתעוררת יבשה או כמעט יבשה, למרות שהיא שותה לפני השינה. הנושא לחלוטין במודעות שלה, אנחנו מדברים ומספרים סיפורים, מקפידים לא ללחוץ והראיה היא התמשכות התהליך ובמקביל לשבח מאד בכל פעם ששחר שהיא מבקשת ללכת לשירותים וכמובן כאשר היא עושה את צרכיה שם. כאשר אנחנו מציעים לה ללכת, היא בדר"כ לא רוצה, ואם היא בלי חיתול היא עשויה בעודה עונה "לא" לעשות בתחתונים. עפ"י רוב היא לא מוכנה להפרד מהחיתול. אנחנו לובשים תחתונים על החיתול, בגן היא בדר"כ בכלל לא בכיוון, למרות שחלק ניכר מהילדים שם גמולים, אם כי השבוע ביוזמה משותפת הבאנו סיר לגן. האם לתת לה להשאר בשלב הזה עד שהיא תיזום, או שיש מקום לעזור לה להתקדם. תודה מראש על העיצות.
 

כרמית מ.

New member
גלית, זה מזכיר לי מאד את המצב שהיה

עם מיתר. היא ידעה, הבינה, ופיזית היתה בשלה, אבל לא היתה מעונינת או אפילו פחדה, לעשות בשירותים (לא ברח לה פיפי בכלל, כשהיתה בלי חיתול. ככל הנראה היא היתה מתאפקת). ביום אחד (עם טריגר שולי), בגיל שנתיים וחצי, היא נגמלה, עם כמות פספוסים אפסית (בערך אחד בשבוע-שבועיים). דווקא עכשיו, כחודשיים אח"כ, אנחנו במצב של כמו תחילת גמילה - הרטבה או שתיים כמעט כל יום (חלק בשנת הצהרים), ואני עדיין לא בטוחה אם זה חלק מתהליך הגמילה (צעד אחורה, שניים קדימה) או שיש כאן משהו מעבר לזה (בהקשר של הגן, כנראה). אני מציעה לכם, בשלב הזה, להפסיק לעסוק בנושא, ולהעביר את היזמה אליה. ברגע שהיא יודעת ומבינה, איו צורך לדוש בענין, וכשהיא תרגיש מוכנה, היא תודיע. העיסוק המתמיד בנושא, אפילו אם זה בצורה נעימה, מכניס ציפיות, ולכן גם לחץ ואולי פחד מאי עמידה בציפיות.
 

אפרת_ח

New member
אני מבינה שלפעמים היא ביוזמתה בלי

חיתול, ואז קורים המקרים המעצבנים שאתם אומרים לה ללכת לשרותים והיא לא הולכת ועושה בתחתונים. אני מציעה לכם לשים לב טוב-טוב מה בדיוק קורה. לנוני היה שלב כזה בזמן שהיא היתה אוכלת, והתגברנו ע"י זה שהזכרנו לה שהאוכל יחכה...
 

michal@gal

Active member
מנהל
תני לה את הזמן שלה

עברתי תקופה דומה עם בתי. היא היתה גמולה לחלוטין, כל פעם שרצתה פיפי היתה מבקשת שאוריד לה את החיתול ואחר כך שאחזיר אותו. כל פעם הצעתי תחתונים, והיא סירבה שוב ושוב, עד שיום אחד פתאום היא הסכימה, (היינו מחוץ לבית ולא היה לי חיתול נקי באותו רגע והיא נשארה בלי) ומאז היא היתה גמולה, בלי שום פספוס.
 
למעלה