בזמן האחרון

../images/Emo53.gif בזמן האחרון

שומעת יותר מידי דעות עלינו הגרושות שמאד קשה לנהל איתנו מערכת יחסים אמיתית ורצופה.
הטענות: אנחנו עסוקות מידי בילדים שלנו, או עסוקות מידי בעבודה שלנו, או בחברות שלנו , או עסוקות מידי בלהיות ג'דעיות וכו' וכו' ולא משאירות מקום לגבר להכנס לתוך הלו"ז המעשי/רגשי הזה... בנות/בנים מה דעתכם? האם אפסה תקוותנו להתמך? האם אנחנו באמת רוצות קשר או אולי עדיף לנו כבר לבד? דברו...
 

menny1970

New member
היי שלי - לא מתיימר לענות בשם כולם אבל.....

יש לי ניסיון - איך להגיד את זה בעדינות לא מוצלח במיוחד עם משהי כאן בפורום קצת דיברנו, קצת התקשקשנו, מאוד רציתי להפגש איתה כבר הרבה זמן אבל פשוט לא יוצא לנו מודה, אפילו שיניתי יותר מפעם אחת את הלו"ז שלי "כדי שייצא" שלא תגיד שאני עסוק אבל לצערי זה פשוט לא יוצא לנו אין לי ספק שמדובר באמת ובתמים מסיבות אמיתיוית אבל אם תזכרי פוסטים שכתבתי בעבר - אני כבעל ניסיון מימי נישואי הבנתי שכגרוש אני מוכן להשקיע עד גבול מסויים שנראה לי הגיוני, את השאר אני כבר משאיר לצד השני, אם היא תמצא את הזמן אז נהדר - נפגשנו ואםן לא יוצא (ואפילו שהנסיבות והסיבות אמיתיות לחלוטין, כנראה שאין סיבה להפגש שוב - זו דעתי האישית בלבד על מקרה 1 שהיה לי עם גרושה אחת ודווקא מכאן מהפורום שיהיה לכולנו שבת שלום מני
 

mazoneli

New member
אין ספק שמערכת יחסים עם גרוש\ה + יותר מסובכת

למשל עכשיו נפגשתי עם מישהי ואנחנו מאוד רוצים להפגש אבל צריך לחכות לימים שהגרוש לוקח את הילד, עד אז מזדיינים בסבלנות, קל זה לא. עם המדגם הלא מייצג שיש לי כל הפגישות שלי עם ג+ מול הג בלי ורווקות נתנו העדפה מוחלטת לכיוון ה ג+ אם זה בכיווני מחשבה אם זה בראיית החיים ובכלל באופן כללי. ולבד לא עדיף לא"א
.
 

א פרח

New member
כל אחת על פי בחירתה והשלב בו היא בחייה

אז רק על עצמי לספר ידעתי: בשנים הראשונות לגרושי לא עניינו אותי גברים בכלל, הייתי כל כולי בעשייה ובניית חיים חדשים לילדי ולי. כאשר הגעתי לאיזה שהו איזון ויצירת זמן פנוי גם לעצמי, לצאת, לבלות באופן טיבעי גם התחלתי לצאת עם גברים, כבר מההתחלה ידעתי כי לא מתאים לי שום דבר רציני והבהרתי זאת למי שהיו איתי, תמיד היו מס' גברים במקביל כך שתמיד כשאני הייתי פנויה היה לפחות אחד שהיה פנוי גם כן, לא התאים לי להכניס אף גבר לתוך חיי באופן מלא, בייתי וילדי היו מחוץ לתחום, בנוסף לא ראיתי את עצמי ולא רואה את עצמי עם ילדים נוספים. כיום כן מסוגלת לראות את עצמי במערכת יחסים ריגשית ומחייבת, גם הרבה יותר פנויה לכך הן מבחינת לוח זמנים והן ריגשית.
 

NoaModiin

New member
כל מקרה לגופו...

כמו שפרח ציינה - יש שלבים בחיים שרוצים להקדיש לילדים, ויש שלבים בחיים שמרגישים חופשיים יותר להשקיע בזוגיות. וכמובן שאופי הגרושה משחק תפקיד חשוב. באופן כללי נכון שגרושה עם ילדים אינה זמינה 24/7 שעות, אבל מי אמר שזה רע ? אם מוצאים את הזמן להיפגש, אז גם פגישה או שתיים בשבוע יכולה לספק. ולגבי הטענה - אם מישהי לא משאירה מקום לגבר להכנס ללו"ז שלה - הרי שהיא לא מעוניינת לעשות כן. אולי זה קשור לעובדת היותה גרושה, ואולי זה קשור לעובדה שסוף סוף מתחשק לה להיות אדון לעצמה ולזמן שלה
 
בדיוק היום

שוחחתי על זה עם חברה אחרת גרושה. היא גרושה כבר 7 שנים ורק עכשיו מתפנה לזוגיות. היא הסבירה את העובדה שרק עכשיו היא מסכימה להכניס לחיים שלה בחור עם "כל הקומפלט" בכך שהיא כ"כ נהנתה מהלבד שלה ומלנהל לעצמה את העיניינים עד עכשיו- בלי אקסטרה גרביים ותחתונים לכבס
 

ye44

New member
כשתתחילו לדעת מה אתן רוצות

מעצמכן אז הזוגיות תגיע ! הטענות שלך מגוחכות אם זה מה ש"המיועדים"שלך האכילו אותך אז " אושרית " הגיע הזמן לחינוך מחדש
אפשר לחשוב שאנחנו הגברים לא עסוקים ? קו המחשבה שלך מוטעה. אדם צריך להיות שלם עם ההחלטות שלו ובמערכות יחסים לא מגמגמים " כן בא לי " " לא בא לי " " לא יודעת " " לא יודע " " נראה " כשה"מיועד " יופיע תאמיני לי שלא תגמגמי וגם הוא לא ! תמשיכי לחפש נא לא להתיאש ,עדיין לא מצאת את התואם
 
היום פשוט יש לנו חיים!../images/Emo66.gif

יש לנו ילדים נכון וגרוש על הפנים אבל יש לנו גם תחביבים, וחיים, גבר שבגברים יפרגן לנו להמשיך "לחיות" וכן יעשה מאמץ משותף למצוא את הזמן להפגש, וזה אפשרי כששניים רוצים-נקודה. "את רוצה ..לשיר את השיר שיביא לך אהבה"
 
,תקופה שכזו...

אבל זה קשור גם לאופי. יש מצב שאת אדם שנוטה 'לקטר' יותר ואם את מרגישה שזה מפריע לך זה משהו שאת צריכה לעבוד עליו עם עצמך. בכל מקרה, את חייבת לשלב בין 'עצמך' לבין היקרים לך. * גם אם ברגע נתון נראה לנו שהכי טוב להיות לבד, זה לא תופס לאורך זמן.
 

גילגול76

New member
בדיוק היום דיברתי עם המשפחה שלי על זה...

גם אני חושבת שכרגע קשה לי עם זוגיות ואני לא פנויה לכך. אני רוב הזמן עסוקה והזמן המועט שאני קצת לבד, אני נהנת מכך! אולי מניחה שבעוד כמה שנים אהיה יותר פנויה....וזה יהיה חסר לי אבל השאלה...האם לא מתרגלים ללבד יותר מידי וקשה להכנס לזוגיות??
 
תקשורת-תקשורת-תקשורת

שם זה מתחיל ושם זה נגמר. אני יודעת לומר לעצמי מה אני מחפשת/רוצה ומתי. אני יודעת לומר את זה לאדם שמולי. הדברים נאמרים בצורה הכי נקייה ואמיתית שיש וכך הם גם מתקבלים. היתה לי תקופה אחרי הגירושים שבה לא רציתי שום קשר. אחריה היתה תקופה שרציתי קשר אבל לא רציתי מחוייבות. אחריה הגיע השלב שבו רציתי קשר וגם מחוייבות. בכל אחת מהתקופות האלה האנשים שיצרו איתי קשר או שיצרתי איתם קשר ידעו מההתחלה (או כמעט מההתחלה) מה אני כן או לא רוצה. לא אומר שסגרתי את האופציות לשינוי בהגדרות, אבל בהחלט היו הגדרות ראשוניות בסיסיות. ברגע שאת ישירה ומתקשרת, מודעת לרצונותייך וצרכייך ומשתפת את האיש בהם - הכל הרבה יותר פשוט.
 
הבעיה מתחילה

ונגמרת עם אנשים ששמים להם הכל על השולחן ובכל זאת הם חושבים אי שם בתוך תוכם שלמרות גילוי הלב הם אלה שיוכלו לשנות את ההגדרות שלי- כמו שאמרת קודם לכן. לדידם תמיד יש פתח לשינוי. וזו הבעיה האמיתית. גם הגרושים שבינהם עוד לא הפנימו שמה שיש לא משתנה הרבה, וזה אני חייבת לומר מאד מפליא אותי.
 

menny1970

New member
לא כולנו רוצים "לשנות" אתכם

חלקינו פשוט רוצים להפגש, להכיר, לראות אם יש משהו "בדבר הארטילאי הזה שנקרא הכרות ואם כן אז להתקדם למה תמיד אתן חושבות שאנו מחפשים כובסת, מבשלת, מנהלת משק בית? יש כאלו מאתנו שיודעים לנהל לעצמם חיים מלאים כולל ילדים, עבודה תחביבים ועוד אבל כפי שכתבת בהתחלה לא תמיד הן פנויות ואז בנקודה מסויימת אנחנו פשוט מפסיקים להתאמץ וממשיכים הלאה
 
בריחה ופחדים

ממחויבות ומזוגיות. אין אדם שלא מחפש אהבה וזוגיות. אין אדם שלא יפנה זמן עבור זה. יש את מי שמכחיש ומפחד להפגע. בעיה שלו.
 
ויש גם את אלו שלא מוצאים

ואז אומרים ומספרים שהם בעצם מעדיפים להיות לבד... גם סוג של רמיה עצמית.
 
איזו דעה...

אהמממ...לגבי אהבה אני מסכימה איתך אבל לגבי זוגיות? למה את בטוחה כ"כ שכולן רוצות לחיות בזוג??? כי זה כתוב בתנ"ך? באמת... אולי כי אנחנו "לא שלמות כשאנחנו לבד" נו באמת X2 . אני חושבת שהאנושות ובמיוחד הנשים התקדמו קצת משם הלא כן? כמו שפרח כתבה- לכל אחת מתאים מישהו אחר (אם בכלל) לכל תקופה בחיים. זה מאד אישי וורסטילי.
 
יש אהבה בלי זוגיות?

נכון שיש אהבה עצמית ואהבה לילדים, אבל המהות שלנו בחיים זה לאהוב ולהיות נאהבים. זה הדרייב הכי גדול שלנו כבני אדם. זו הדרגה הכי גבוהה שיש מבחינה רוחנית (אני לא דתיה). לדעתי, מי שמתכחש בורח...מוכנה גם לעשות איתך עסק....הבחור הראשון שממש יראה לך וימצא חן בעיניך, כשזה יקרה נשמע את דעתך בשנית. זה ורסטילי עד שאת מוצאת מישהו שמוצא חן בעיניך...עד אז זה עוד תירוץ.
 
למעלה