לא מי יודע איזו אמריקה, אבל....
ההתלבטות הזו שאת מתארת אופיינית לא רק ללימודים, אלא לכל תחום בחיים, בו צריך להשקיע בשביל משהו - לימודים, עבודה, יחסים אישיים. כשהעניינים הולכים טוב, מצליחים להסתדר ואפילו יש כיף, קל יותר להשקיע ולהתאמץ. אבל כשיש בעיות (ואלה יכולות להיות בעיות "חיצוניות" - אי-עמידה בדרישות וציפיות של המערכת או הזולת; או בעיות "פנימיות" - תחושות אישיות של קושי, שעמום, חוסר עניין, הרגשה רעה וכו', כעין הדברים שתיארת), יש פקפוקים והתלבטויות: האם כדאי להמשיך ולסחוב, בתקווה שיהיה יותר טוב, שהתמורה המקווה תהפוך את העניין למשתלם, או לעזוב? אין, כמובן, תשובה חד-משמעית על כך, וזה תלוי מאוד בעניין הספציפי של האדם המסוים. לפעמים שווה להשקיע גם במשהו מבאס, ומצד שני, להשתעבד ל"השקעה" יכול לחבל באיכות-החיים ברמה כזו, שזה ממש לא טוב. במצבים מסוימים יש איזו דרך ביניים, אפשרות לנסות גם לאכול וגם להשאיר וכד'. במקרה הזה, אני לא חושב שיש אפשרות כזו. יש בפתוחה אפשרות להקפאה של לימודים, ואז אולי היית יכולה להקפיא את הקורס, ולנסות לחזור אליו בעתיד, בתקווה שאז תרגישי איתו פחות זיפת. אבל, נדמה לי, שזה לא מתאים למקרה הזה של קורס מסוים באמצע הסמסטר. אפשר לנסות לברר, אבל לא סביר, לדעתי, שמכאן תבוא הישועה. בזהירות אני יכול להגיד לך, שמההודעה שלך נראה לי, כאילו את משלמת מחיר אישי גבוה מדי במקרה הזה. זה אולי ישמע מוגזם, אבל את נשמעת ממש עצובה מכל העניין, והיה חבל ומצער בשבילי לקרוא זאת. עם כל הכבוד לעוד קורס בפתוחה (כמה כבוד כבר צריך לתת לקורס?) אם זה מגיע למצב שממש עושה לך רע ומעציב אותך להתעסק בזה - לא נראה לי שצריך. אני לא מכיר אותך, אבל אם את מאלה שנהנים בדרך כלל ללמוד (נוצר אצלי רושם כזה), ההרגשה של לימודים מעיקים ולא נעימים יכולה להיות מאוד מזופתת. בשביל קורס בחירה נוסף, שלא חשוב במיוחד לתואר, את צריכה לסבול ככה? אם היינו בתחילת הסמסטר, הייתי ממליץ לך לנסות לחכות קצת, אולי העניינים ישתפרו, אבל זה לא המצב. גם השיקול הכספי משתתף בעניין, וזה משהו שתלוי, כמובן, במצבך. אבל גם כאן, לדעתי, החיסכון הכספי לא שווה הרגשה רעה. סביר שיש כאן גם משהו מהתחושות ה"פולניות" שתיארה ענבל בפירוט רב ובצבעוניות, כהרגלה. לא יודע באיזו מידה זה תופס לגביך, אבל אני מקווה שברור לך, שלוותר על משהו, מתוך שיקול רציני, הקשבה ללבך והתחשבות בעצמך, זו לא תבוסתנות ורפיון-ידיים - להפך. בכל מקרה, אני מקווה שהעסק יסתיים בקרוב אצלך, עם כמה שפחות כאבים ואי-נעימויות. אל תפלי ברוחך, ואל תתני לדברים כאלה (זה קורה לרבים וגם טובים, אולי לכל אחד כמעט) לגרום לך רע.
)))