ו לפורום

[כרמלית21]

../images/Emo6.gifמכירה את זה.

אני תמיד קראתי אנציקלופדיות
האמת שהייתי תמיד חייבת לקרוא משהו. פעם בארוחת בוקר כשלא מצאתי מה לקרוא קראתי את ספר הטלפון. בגיל יותר מבוגר קראתי את התויות על בקבוקי הקטשופ וכו' (קרובה שלי שהתארחתי אצלה פעם חשבה שאני מחפשת את ההכשרים ודי נעלבה).

מכירה את זה.
אצלי זה כבר הגיע למצב של שינון החומר הנקרא, כי החומרים לעולם מתחלפים...

 

[פריקית מתלמדת]

ואני חייבת, אבל חייבת להעיר...

אם אמא שלי הייתה קוראת את זה... היא הייתה מתפחלצת... או שואלת איך אפשר לנתק את הילדה שלה (שזאת אני... דההההה) מהספרים האלו כבר....

אני לא חושבת שאת צריכה לדחוף אותו לקרוא... לקרוא זה תחביב... את לא יכולה להכריח אותו לאהוב משהו... אני ואחותי חיות על ספרים... את אמא שלי זה מחרפן... ת'אמת... וידווי קטנטן פעם כ"כ שיעמם לי (בכיתה ה') ולא היה לי מה לקרוא אז התחלתי לקורא אינצקלופדיה... ות'אמת... זה כ"כ עניין אותי שקראתי את כל הכרכים... (עד היום צוחקים עליי בגלל זה...

)

ואני חייבת, אבל חייבת להעיר...
את אמרת "הייתי ילדה מחוננת, וסבלתי מכך קשות", נכון? (ציטוט לא מדוייק, לא זוכרת...) אז מה את מנסה לעשות? קודם כל... זה משפט די מוזר... "עדיין מוקדם לדעת אם מי מילדי הוא מחונן" כאילו... מי אמר שהם מחוננים? בגלל שאת מחוננת? ו.."אני חייבת להודות שאני מאוכזבת מכך שבני בן החמש וחצי עדיין אינו מעוניין ללמוד לקרוא, אני בגיל ארבע וחצי קראתי שוטף עברית ואנגלית." כאילו... מותק, מה את מנסה לעשות? להפוך את הבן שלך להעתק שלך? להפוך את הילד שלך למה שאת רוצה? הוא רק בן 5

שהוא יהיה בן 6 (בגיל הזה עולים לביצפר, נכון?) הוא ילמד! הוא לא רוצה? שלא ילמד! וחוצ'מיזה... הוא צריך להסתקרן לקרוא לבד. כמו שמישהו כתב פה "תנסי לגרות אותו" וגם... "מבחינה רגשית נראה לי שהוא בריא ומפותח ממני בגילו" כמו שכתוב פה באחד ההודעות יש IQ ויש EQ. ו... אני חייבת גם להגיד... שההודעה "אבל כנראה שהמחוננות הפכה כבר חלק מזהותי העצמית, ויהיה לי קשה לראות ילד שלי שאינו כזה, גם אם זה יחסוך לו הרבה צרות." די עצבנה אותי... למה התכוונת שכתבת אותה

הציפיות שלך יהרסו לו ת'חיים... ז"א... תחליפי את עצמך רגע בו... בו! לא במה שאת היית שהיית בגיל הזה, אלא במה שהוא עכשיו! יש מחקר שמצורף למאמר על ויליאם ג'יימס סידיס (יודעים מי זה?) שמראה שאחוז גבוה יחסית מהמחוננים חולה במחלות נפשיות בגלל הציפיות הגבוהות. והבן שלך אפילו לא אובחן כמחונן! ז"א... אולי הוא יאובחן ככה. ואולי בכלל לא! והדבר הכי חשוב זה לא לדחוף אותם חזק בדרך, אלא לשים שלטים בצמתים, לשים פנסים שמחשיך לתת יד שצריך לא ללכת איתם כל הזמן שהם נגררים מאחורייך. תני לו למצוא את הדרך שהוא בוחר בה! והמבין יבין...

 

[דבורי]

אל תגזימי

ואני חייבת, אבל חייבת להעיר...
את אמרת "הייתי ילדה מחוננת, וסבלתי מכך קשות", נכון? (ציטוט לא מדוייק, לא זוכרת...) אז מה את מנסה לעשות? קודם כל... זה משפט די מוזר... "עדיין מוקדם לדעת אם מי מילדי הוא מחונן" כאילו... מי אמר שהם מחוננים? בגלל שאת מחוננת? ו.."אני חייבת להודות שאני מאוכזבת מכך שבני בן החמש וחצי עדיין אינו מעוניין ללמוד לקרוא, אני בגיל ארבע וחצי קראתי שוטף עברית ואנגלית." כאילו... מותק, מה את מנסה לעשות? להפוך את הבן שלך להעתק שלך? להפוך את הילד שלך למה שאת רוצה? הוא רק בן 5

שהוא יהיה בן 6 (בגיל הזה עולים לביצפר, נכון?) הוא ילמד! הוא לא רוצה? שלא ילמד! וחוצ'מיזה... הוא צריך להסתקרן לקרוא לבד. כמו שמישהו כתב פה "תנסי לגרות אותו" וגם... "מבחינה רגשית נראה לי שהוא בריא ומפותח ממני בגילו" כמו שכתוב פה באחד ההודעות יש IQ ויש EQ. ו... אני חייבת גם להגיד... שההודעה "אבל כנראה שהמחוננות הפכה כבר חלק מזהותי העצמית, ויהיה לי קשה לראות ילד שלי שאינו כזה, גם אם זה יחסוך לו הרבה צרות." די עצבנה אותי... למה התכוונת שכתבת אותה

הציפיות שלך יהרסו לו ת'חיים... ז"א... תחליפי את עצמך רגע בו... בו! לא במה שאת היית שהיית בגיל הזה, אלא במה שהוא עכשיו! יש מחקר שמצורף למאמר על ויליאם ג'יימס סידיס (יודעים מי זה?) שמראה שאחוז גבוה יחסית מהמחוננים חולה במחלות נפשיות בגלל הציפיות הגבוהות. והבן שלך אפילו לא אובחן כמחונן! ז"א... אולי הוא יאובחן ככה. ואולי בכלל לא! והדבר הכי חשוב זה לא לדחוף אותם חזק בדרך, אלא לשים שלטים בצמתים, לשים פנסים שמחשיך לתת יד שצריך לא ללכת איתם כל הזמן שהם נגררים מאחורייך. תני לו למצוא את הדרך שהוא בוחר בה! והמבין יבין...

אל תגזימי
אני לא דוחפת את ילדי לשום מקום, ולא מנסה לעשות ממנו משהו שהוא לא. הוא עדיין לא בגיל שאדע בדיוק מה הוא כן. עדיין מותר שיהיו לי מחשבות ורגשות משלי.