לחיים..

עינתיתי

New member
../images/Emo48.gif לחיים..

לכל אלו שיושבים למדיטציה אם השאלה הגדולה "מי אני" ואז צצות להם עוד שאלות ועוד שאלות אז תשאלו את השאלה ותרדו על בקבוק יין טוב, תקבלו את כל התשובות, רק שלמחרת בטח תשכחו כבר. ופתאום יש לי שאלה, בזן הכל כאן האמת מולנו כפי שהיא, אין לאן לחפש ואין מה לחפש הכל כאן ואז אומרים לנו לחזור לשאלה של "מי אני" והשאלה מביאה אותנו לחפש תשובה משמעותית למהותינו ולקיומנו אם אנחנו רוצים ואם אנחנו לא רוצים אנחנו חושבים על זה, מחפשים ומחפשים, אבל מה? מה מחפשים אם הכל כבר כאן, אז מה השאלה הזאת שקוראת לכל חבריה השאלות להופיע גם יחד איתה. החיפוש הזה, מתי שהוא מפסיק? לחפש משמעות לחיים זה בורות כי אין משמעות אז מה אנחנו מחפשים בשאלה הזאת?. אני השואל ואני כאן גם התשובה. שאנחנו נכנסים לזן נותנים לנו להבין שאין מה לחפש יותר זהו זן ומצד אחד יש פתאום מה לחפש אוי איזה בילבול.. אוי איזה באסה היין לא תמיד עוזר...אוף עוד שאלה... מקווה שהבנתם את שאלתי המבולבלת. עינת.
 

אינקה

New member
היי עינתי

החיפוש מפסיק כשאין צורך לחפש יותר. זו מן הרגשה כזו: "לא חסר לי דבר, איני צריך לחפש דבר. הכל בסדר. הכל מושלם". בראג'ה יוגה קוראים לזאת "שביעות רצון" וזוהי בעצם דרך אימון בפני עצמה. האמת היא שבכל רגע ורגע באמת אנו יכולים להיות מאושרים ושלמים. "בודהות" בלשון הזן. כאן ועכשיו הכל ידוע, טבעי ושלם ללא צורך בחיפוש או שאלה. אלו רק הפחדים שלנו הדוחפים אותנו הרחק מן הרגע הנוכחי אל אי-הודאות בקשר לעצמנו. אבל מסתבר שהפחדים עצמם אינם אלא תוצאה של אותו חוסר הודאות העצמית הנובע מהתרחקות מן הרגע הזה. כך החיפוש העצמי מתגלה גם כתגובה הנכונה והאמיתית ביותר לאי-הידיעה העצמית בה נמצא המחפש, ובאותה ההזדמנות גם כחרב הגודעת את הפחדים בדרך אל עצמו. מקווה שהבנת את תשובתי המסובכת :)
 

zut

New member
עינתי...

מצאתי פה משהו ומיד חשבתי עליך. אז בשבילך ולכל מי שרוצה להתאמן...:)
 
למעלה