../images/Emo47.gif../images/Emo63.gif../images/Emo47.gif

מורל אישי ואינסטינקים מנהלים אצלי בראש מלחמת מוחות שמסרבת לקבל הכרעה. גורל אכזר שקיבל את כל הכוח בידו פתח במתקפת פתע ברוטלית שהכניסה אותי לשוק מלחמה. אנחות עכורות שקימצתיבתוכי הלמו בהנאה ספוגת אשמה תחינות מסופקות שניסו להמר עם מטבע כסוף מה לעשות כשהן נוברות לצד שלישי בתוך בתוך חדר שחור. ואני משכנעת חלומות להשאר כשידי מונחת על ידך, מצווה עליי לא לפקוח את עיניי פן אתאהב בכאב... ופקחתי. אשמה מלאת חרטות ספקניות מכווצות לי את הורידים עד ששרירי ליבי מתחילים לפעום בחוזקה, וקול קטן וצורמני לוחש לי מעבר לכתף- צבועה נבזית שכמותך
ילדה טיפשה שכמותך
תני לגורל לעשות את ההחלטה בשבילך... אני, עוד בשוק מלחמה, ממלמלת סליחות מיבבות על חולשותי... שנתנה לגורל אכזר את כל הכוח בידיו לפני שהאינסטינקים פתחו במתקפת פתע מפוקפקת שסירבה לקחת שבויים.
 
למעלה