נמ.
בבוקר בכלל הרגשתי רע, וכשנכנסתי לאוטו התחרטתי על זה שהחלטתי כן ללכת לבית ספר אחרי שבוע אשפוז. בסופו של דבר כל היום לא הרגשתי משו, לפעמים רק היו לי רגעים של הרגשה טובה. התחלתי בעשר, שעתיים מחשבים, קיבלתי 100 בעבודה וגם בבוחן
בשיעור עצמו פתרנו חלק מהתרגילים בבוחן שקיבלתי בו 100. אח"כ שעתיים מתמטיקה, אני צריכה לדבר עם המורה מחר בקשר למבחן. היה היום גיאומטריה, וטרי ישבה לידי....נחמד לפתור איתה תרגילים. במיוחד כששחר יושב לפני, והוא כל הזמן "פתרת? תסבירי לי"
מלאמלא שיעורים. בעעע שעה היסטוריה, שכרגיל כתבנו ממש ממש ממש הרבה. איזה דף ומשו. טוב שלא המשכנו כי נגמר הזמן...חחח המורה הרשתה לי לצאת לשירותים!!! היא לא מרשה לאף אחד לצאת לשירותים אפעם. אולי זה בגלל האישור שיש לי....חחח טוב, לא אולי, בטוח. תכלס היה יום נחמד חוץ מההרגשה הרעה, היה כיף לראות את כולם במסגרת הרגילה, וכולם ממש שמחו לראות אותי, וזה תמיד כיף שזה קורה
רק גל הדפוק הזה כל הזמן "מה את אוכלת אבנים?!" XD ובשיעור היסטוריה המורה עושה לו "גל אולי תהיה בשקט כבר?!" והוא כזה עושה "המורה יש לי אבנים ברוק" והוא עושה רעש כזה כאילו הוא נחנק. טמבל {עם קמץ בט'}. עוד מעט אני הולכת לרופא. {מה זה עוד מעט? שעה ומשו בערך
} לא הלכתי היום לפעילות. אני שוקלת לצאת מהמדצים. אני פשוט לא יכולה...זה יותר מדי לחץ, ואי אפשר להעביר את היום של הפעילות. נראה כבר. מחר אני מתחילה ב-9 ובאה ישר לספורט....אני אבקש אישור מהרופא עכשיו בשביל לא להשתתף, כי זה מבחן של כפיפות בטן, ואם אני אעשה אז יכול להיות מצב שיכאב לי נורא. למרות שאני די טובה בזה, וקיבלתי בזה 100 שלוש שנים רצוף, אבל....חחח דקל שאל אותי אם אני צריכה את כל החומר מהימים האחרונים, מה שאנחנו לומדים ביחד, ואמרתי לו שכן אז הוא יבוא אלי מחר בשביל שאני אסרוק את זה, והוא יצא ממש חמוד פה. זה מעניין מישהו בכלל כל מה שאני כותבת פה?! חחחחחXD אם מישהו קרא את זה שיגיד משו.
