טוב, החלטתי לבדוק מה קורה פה
קודם כל, וואלה זה לא בדיוק מה שנקרא מקור אמין, כך שאני מעדיפה לבדוק מקורות נוספים. אני באופן קבוע מוצאת סיפורים "שאולים" מעתונות חוץ שמדווחים במדיה הישראלית בצורה חובבנית ביותר (כולל טעויות תירגום איומות) כך שאני תמיד בודקת במקור, אם אפשר, ואם לא אז בעתונות חוץ יותר אמינה. אז הנה
הסיפור עצמו. אז מכאן החלטת בית המשפט מובנת לחלוטין: החוק קובע שאב ביולוגי חייב משהו לילדים שלו, ושאר הנסיבות לא חשובות. לא מתרשמת לגמרי מהאינטיליגנציה של האיש: מי חותם על מסמך כל כך חשוב (ז"א הודאת אבהות) מבלי להתייעץ קודם ולבדוק מה ההשלכות של זה? גם לא כל כך מתרשמת מהאופי שלו, אבל זה כבר עניין אישי שלי. לדעתי, מי שסתם "זורק לעולם" ילדים מבלי לחשוב הלאה מזה וללא שום אחריות מצידו הוא לא משהו שאני יכולה להעריך במיוחד. יש הרבה הסכמים בין גברים (הומואים או סטרייטים) וזוגות לסבים שמנוהלים קצת אחרת. אבל יש כאן גם מרמה מצד בנות הזוג. הן היו צריכות להסדיר את הדברים יותר טוב ביניהן - אם אתן טוענות שאתן האמהות אז תוכיחו את זה עד הסוף. זה לא מקרה פשוט כפי שוואלה בוחרת להציג אותו. זה לא "לסביות רשעות" ו"גבר מסכן". זה קצת יותר מורכב מזה, כמו שבדרך כלל קורה בחיים, אבל זה סתם הורס משל מוסר נהדר להציג את זה עם יותר ניואנסים. אחרת איך היו זוכים בתגובות כל כך נהדרות, ממיטב מחשבת ישראל... וקשה להלקות את כלל הלסביות עם סיפורים פחות מופשטים. אין לזה שום קשר לאף אחת אחרת שתרצה אולי בעתיד ילדים מתרומת זרע. ההסדר שעליו מדובר פה הוא דבר שונה לחלוטין מתרומת זרע רגילה ("אנונימית"). תרומת זרע אנונימית נעלמת מהעולם במהירות, ופחות ופחות מקומות כיום מאפשרים עדיין אנונימיות מוחלטת. בגיל 18 יהיה מותר לילד/ה לקבל את שם האב הביולוגי. ולצד החרדה שזה מעורר אצל רבים, מבחינה מוסרית ועוד זה נראה לי סביר לחלוטין ואף רצוי ביותר. הסדר כפי שנהוג אצל לסביות (הורות משותפת בדרגות שונות מתורם ידוע) הוא דבר אחר לגמרי. זה דבר שצריך לעשות עם עורך דין שיסדיר את זה כהלכה. אז באמת שאין צורך לפניקה.