"סיפורי אהבים של ש"י עגנון". זה קורס פנורמי, שמשתתפים בו גם סטודנטים לא מהחוג שלי (שהו ספרות עברית), ואני חושדת שחלקם הגיעו אליו יותר בגלל המרצה מאשר בגלל הנושא. ואני מניחה שלא יהיה לך כח לשבת ולבדוק 150 חיבורים כאלו, אז אני מקווה שמה שאני כותבת יספק. הפכתי לזרקנית.
גמרתי לכתוב. ממש לא הדבר הכי טוב שאי פעם כתבתי, אבל בנסיבות הקיימות יספיק בהחלט. תודה על ההצעה, יש לי את הספר של שקד, וגם של עמוס עוז - "שתיקת השמיים", שאם את לא מכירה ממש שווה להכיר.
סיפור פשוט, בלומה נאכט... עכשיו אני אשמע ממש בורה ומטומטמת, ואני מתנצלת מראש, כי אני לא, אבל זה הזכיר לי שבתיכון היה איזה שיר של ביאליק, שהסוף שלו היה "צאו והביאו תפוחי אדמה". זה תמיד נורא הצחיק אותי.
(ותסלח לי מנהלת פורום נופ"ש אם אנחנו פולשים לתחום סמכותה) המשורר שלמה אבן-גבירול כתב באחד משיריו "והגבינה גנובה בלי זין" - שורה שמן הסתם הצחיקה אותי, אפילו שבשלב מסויים הבנתיאת כוונתה.