דניאלי המלאכית
New member
../images/Emo46.gif
אחרי שכנועים אינספור שכנועים
אתמול הגיע המילה האחרונה מההורים - אין מצב את נוסעת ביום ראשון לירושלים .
לחייל שלי יש היום השבעה , הכומתה הכחולה מגיעה , הנשק הכל בכותל - המקום הכי מרגש שיכול להיות . אני מרגישה רע
כל היום הייתי עם פרצוף מבואס בבצפר כמעט בכיתי אפילו , סיפרתי לחבר הכל הוא אמר לי שהוא הכי מבין בעולם וזה בסדר
, למרות שאני ממש מרגישה שהוא מאוד היה רוצה שאני אהיה שם . חשבתי כמו ילדת רשע
- לנסוע לירושלים במסתורי ישר אחרי בצפר או להבריז באמצע , אבל גם פתאום משום מקום קלטתי את אמא בבצפר , וגם היה בוחן היום , ובנוסף לכל הכסף לא היה אצלי , לא הצלחתי לחפש ת'שקר הנכון בישביל לקבל לפחות 100 שקל ולנסוע אליו . אני על סף דמעות , עדיין מחפשת אולי אני אצליח לנסוע אבל זה כבר בלתי אפשרי
עוד שעתיים והשבעה מתחילה צריך להיות שם שעה לפני כדי להכנס בלי בעיות ושאני אוכל להכנס עם ההורים שלו . מה אתן אומרות? אני מרגישה ממש ממש רע
למרות שנכון אולי אולי ושוב פעם אולי אני אראה אותו בחמישי אם הוא יקבל אפטר/חמשוש לצאת לבת מצווה של אחותי
אבל בכל זאת
אחרי שכנועים אינספור שכנועים