נראה לך שהתכוונתי למחוק את זה?
יכולתי למחוק עוד באותו הרגע,העובדה היא שלא עשיתי את זה מיד,נתתי לעצמי זמן להירגע,לבדוק אולי זה בעצם לא מרגיז כמו שזה נראה בהתחלה,אבל זה הכעיס אותי וקראתי את זה כמה פעמים,בדרך כלל אני לא מנסה למחוק דברים בעיקר לא כשאנשים מתאמצים,הערכתי את מה שכתבת,קראתי ויכול להיות שגם הייתי מצטרפת אלייך וכותבת דברים דומים בעצמי אם זה לא היה פוגע בי כול כך,ולמה זה פגע?כי זה היה בשרשור שחשוב לי במיוחד,כבר חודשיים שרק עוסקים בעיתון,שימי לב שגם כששאלת מזה העיתון הזה ואמרת שזה בכאילו אמרתי לך שאנחנו מתייחסים לזה ברצינות,אני מתייחסת לזה ברצינות,יכולתי לדאוג שהעיתון יהיה למשל בצורה כזאת שכולם ישלחו נגיד אליי את הכתבות ואני אעלה אותן במכה אחת אחרי השנייה וככה הכול יהיה מסודר,ידעתי שדבר כזה לא ילך מהסיבה שאני אצטרך כול שנייה להיות הבוס ולהזכיר לאנשים ולהביא כתבות ואם אין כתבות אין עיתון(ומה לעשות שלא תמיד ולא כול יום אני כאן?),במקום זה החלטתי ללכת על גישה אחרת-לא לשאול ולהתחיל להתפלסף בהסברים אלא לתת לכול אחד את הבמה לכתוב בזמנו החופשי,אבל כשאני מתאמצת ומשקיעה את הנשמה ופתאום כותבים דברים מאוד משעשעים(ואני בעד דברים כאלה,זאת לא הנקודה)אבל כאלה שמוכיחים שכול מה שכתבו קודם בכלל לא מעניין ולא דורש שיתייחסו אליו זה מעצבן!בפעם הראשונה התעצבנתי אבל הבלגתי(כשפירטת שמאט בא עם האחרים כאשר כתבנו כמה פעמים שהוא עוד לא נחת ושהוא מגיע בנפרד בגלל מה שנייקו דיווחה)אני לא מדברת רק אלייך,אני כול הזמן אומרת לקרוא ולהסתכל על מה שאחרים כותבים כי זה יוצר בלאגן היסטרי ואני מנסה שהעיתון יהיה רציני,אם העיתון לא היה חשוב לי במיוחד נראה לך שהייתי מתעצבנת?נראה שהייתי יושבת יום שלם על מוסף הבנות למשל?ניסיתי לרמוז כדי לא לפתח מריבה,דיווחת על המופע ועצרתי אותך,ניסיתי להגיד לך לקרוא ולהתייחס,לפני שהספקתי בכלל לקלוט מה קורה פתחת במיליון הודעות על ענייני הסמים,הדיווחים היו מצויינים וזאת הנקודה שלי,חבל לי אפילו יותר מלך שנאלצתי למחוק את זה,אם זה היה בשרשור אחר הייתי אפילו מכניסה חלק חלק למאמרים או לקישורים או להודעות מומלצות או לוואטאבר,אבל דווקא בעיתון?העיתון שכול כך יקר לי?העיתון שאני כול כך מאושרת שהוא קיים שאני מכניסה כול דבר ממנו לקישורים כדי שיהיה תיעוד? אני פגועה דווקא בגלל שאת יותר מכולם אמורה לדעת כמה אני רגישה לדברים וכמה כשאני משקיעה חשוב לי שיהיה כמה שיותר בסדר,את שמתכתבת איתי ומדברת איתי בטלפון כבר שלוש שנים בערך,דווקא את שכול כך קרובה אליי וכול כך חיכיתי לקיץ כדי שתיכנסי לכאן כי ידעתי שאנחנו צוות טוב ושיהיה לנו כיף והפורום ירוויח המון כי את באמת מוכשרת,דווקא את זאת שפגעת בי,ולא סתם אלא ממש פגעת בי,כשאני רומזת וכותבת שאני מתאפקת כדאי לשים לב מה קורה. גם בשרשור הציטוטים-נעשתה טעות ובמקום לקרוא מה שכתבתי שבוחרים דמות כול אחד התחיל לזרוק דמות אחרת,זה נראה הגיוני?אז זה נפלא שיש הרבה הודעות,אני מברכת כול חבר פורום וכול הודעה אבל לא יזיק קצת לקרוא ולהתייחס לדברים שאחרים כותבים(ואני לא מדברת עלייך אישית כרגע אלא באמת בכללי)כי לא כותבים את הדברים סתם,אני לפחות כותבת ומשקיעה כדי שיקראו,יגיבו וישתפו פעולה,כנ"ל לגביי הודעות של אחרים,אני קוראת כול הודעה לפחות פעמיים כדי שאני אוכל להבין את העניינים ולשתף פעולה. מחקתי את חלק השרשור הזה כולו בגלל שאני לא יכולה למחוק הודעה הודעה,מה לעשות הכלים של תפוז מוגבלים וזה או הכול או כלום(הכול זה אם נגיד באמצע שרשור יש הודעה אם מחקתי אותה כול התגובות שנכתבו ישירות אליה נמחקות אוטומטית)ובדרך כלל אני מעדיפה להשאיר הכול כדי לא להישאר עם כלום,אני חורקת שיניים,אני רומזת אבל אני בפירוש לא מתכננת להתכסח כאן. לא תיכננתי למחוק,לא תיכננתי לפגוע בך ולכן נימקתי את הסיבות שלי למחיקה,לפעמים אני נוהגת בטיפשות ועושה טעויות,אני בנאדם ולא מעבר לזה,אבל כשאני רואה שאני פשוט לא יכולה לישון בלילה מרוב כעס כשאני קמה אחרי שבקושי ישנתי אחרי שהמון זמן אני מרגישה שלא מתייחסים כאן לכול ההודעות ולכול החברים כמו שצריך ואני עדיין מגלה שזה מרתיח אותי אני פועלת בסוף,אני יודעת שהשקעת ואני יודעת שזה לא נעים,תאמיני לי שבחרתי את זה רק כאופציה אחרונה,אם הייתי רוצה הייתי מוחקת באותו הרגע וככה היית יותר מתעצבנת ובצדק-למה אני לא שוקלת דברים לפני שאני פועלת?פה כן שקלתי,בפירוש שקלתי,השיקולים בסופו של דבר היו שלי ואם זה לא בסדר לדעתך את מוזמנת להגיד לי בפרטי(אגב ושתידעו מנהלי פורום לא חייבים להסביר דברים כמו מחיקות,אני כן רואה צורך להסביר),במקום זה שימי לב מה עשית-פתחת שרשור עצבני עם ההערות פוגעות עוד יותר ומילא פוגעות אבל הן לא מוצדקות,אני לא מוחקת דברים סתם,כשאני עושה משהו יש מאחוריו שיקולים ונימוקים,אני שולטת בעצמי ולא מתפרצת ישר בדיוק מאותן סיבות,לפעמים קורה שברגע אחד זה נראה ככה וברגע אחר בצורה שונה. למה אני לא מסבירה דברים במדויק?זאת לא הדרך שלי,אני נותנת לאנשים לחשוב קצת על מה שאני כותבת,לבדוק,להתעניין,לחקור ולהסיק מסקנות לחיוב ולשלילה,את בכלל ניסית לראות?התשובה היא שלא ממש,אז נכון שזאת גם אשמתי כי אני לא אומרת ישר את הדברים(מהסיבה שכשאני עצבנית ופגועה ואני אומרת את הדברים אני מאוד לא דיפלומטית ואני עלולה לפגוע מאוד ואני לא אוהבת לפגוע באנשים בטח לא כשאני יכולה להימנע מזה,לחשוב קצת ולהגיב ברוגע). אני לא מתכוונת לריב איתך,אני באמת לא רואה בזה אתגר(כשחושבים על זה אני יכולה להתלהב למשל מלחצן ההגבלה ומשאר הכלים העומדים לרשותי,אחרי הכול בין גולשים למנהלי פורום יכולים להיות חיכוכים אבל דיי ברור מי ינצח באופן טבעי ובגלל התנאים,רוב הזמן זה המנהלים ואין לי צורך במאבקי כוח כאלה),אני מוכנה מצידי להתנצל אם אכן פגעתי בך אבל לדעתי ההתנצלות היא לא רק שלי כי באמת נפגעתי(ואם קודם זה לא היה אישית קשור אלייך אלא בכללי כי לא מתייחסים,עכשיו זה כבר אחרת לאור השרשור הזה שהערות בו פגעו בי מאוד)ואני לא בטוחה שזה מוצדק ככה ששתינו נפגע,אף אחד לא מנצחת,אף אחת לא מרוצה,החברות בינינו נהרסת והאווירה של הפורום נפגעת. אני מבחינתי מושיטה לך
לשלום ומצרפת גם
אבל השאלה היא האם זה הדדי?האם יש בכלל רצון לנסות לפתוח דף חדש לאור כול ההסברים של שני הצדדים?
